עשרות מיליארדי השקלים הם רק ההתחלה: המחיר האמיתי של בליץ החקיקה של הממשלה

הכנסת ה-25 תתפזר מחר (שישי), אבל בממשלה ובקואליציה מנצלים כל דקה לטובת בליץ חקיקה של הרגע האחרון - ולצידו העברות כספים חפוזות למטרות פוליטיות. במקביל, רפורמות משמעותיות שנועדו להגן על הצרכן הישראלי ולשפר את איכות חייו נדחקו הצידה ולא יגיעו להצבעה.

המחיר התקציבי הישיר של כל הצעדים האלו הוא עשרות מיליארדי שקלים, אך העלות הכספית הישירה היא רק תחילת הסיפור. במכון הישראלי לדמוקרטיה מזהירים שחלק מהחוקים שמעבירה הממשלה מחלישים את המוסדות הדמוקרטיים של ישראל. "המשמעות [של בליץ החקיקה] היא החלשת שלטון החוק והנצחת אי-השוויון בנטל", מסרה דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון.

חברת דירוג האשראי מודי'ס הזהירה אתמול שפגיעה במוסדות אלו תוביל לירידה נוספת בדירוג של ישראל - מה שיעלה עוד יותר את המחיר שהמדינה משלמת על הלוואות, וישאיר עוד פחות כסף להשקעה בשירותים לאזרח.

החוקים שהממשלה מתאמצת להעביר

חוק יסוד: לימוד תורה

חוק יסוד: לימוד תורה עבר במליאה בנוסח מצומצם, אבל לפי חוות דעת של משרד האוצר הנזק הכלכלי הפוטנציאלי עדיין עצום. ככל שהחוק יאפשר להרחיב את ההטבות הכלכליות למי שלומד תורה ולא משרת בצה"ל, הוא עלול להאט עוד יותר את שילוב הגברים החרדים בצבא ובשוק העבודה, ולהכביד את הנטל על מי שכבר משרת.

לפי חישובי האוצר, כל חודש של שירות מילואים "עולה" למשק כ-50 אלף שקלים באובדן תוצר, שכבר הצטבר ל-170 מיליארד שקלים ב-2023-2026. לצד זה, ההוצאות הישירות של המדינה בתשלומים למשרתי המילואים מפרוץ המלחמה ועד סוף השנה הנוכחית צפויות להגיע ל-115 מיליארד שקלים. באוצר אומרים שהמשך קצב גיוס המילואים הנוכחי יגדיל את העלות הכלכלית בעשרות מיליארדי שקלים נוספים מדי שנה.

בטווח הארוך יותר, באוצר מעריכים כי ללא העלאת שיעור התעסוקה של גברים חרדים, צפויה פגיעה של עד 15% בתוצר - כלומר ירידה חדה בפוטנציאל הערך של כל הסחורות והשירותים שהמשק מייצר בשנה. באוצר סבורים שמצב זה יגרור גם צורך בהעלאת המיסים הישירים ב-16% עד ל-2065 רק כדי לשמר את רמת השירותים הציבוריים הקיימת.

ביטול הרפורמה בכשרות

במקביל אישרה הכנסת את החקיקה שקידם השר יריב לוין לביטול הרפורמה בכשרות שהותקנה בממשלת בנט-לפיד. לפי תחשיבי האוצר, ביטול הרפורמה יעלה לציבור כ-750 מיליון שקלים בשנה: 150 מיליון שקלים בעלות העסקתם של עד ל-5,000 משגיחי כשרות, ועוד 600 מיליון שקלים בעלות הנוספת שמסעדות ובתי מלון יידרשו לשלם עבור תעודות כשרות - ותתגלגל לצרכן הישראלי דרך התפריט.

הרפורמה המקורית ביקשה לשבור את המונופול של הרבנות הראשית ולאפשר לתאגידי כשרות פרטיים להתחרות על מתן שירות לעסקים - תחרות שהאוצר העריך שתוזיל את עלויות הכשרות בעשרות מיליוני שקלים בשנה. עכשיו הכיוון מתהפך: הכשרות תחזור לשליטה בלעדית של הרבנות הראשית, הציבור יממן את העסקת משגיחי הכשרות במועצות הדתיות וישלם גם ביוקר המחיה.

הקפאת האכיפה נגד עריקים והארכת שירות החובה

לצד חוק יסוד: לימוד תורה קידמה הקואליציה עוד שני חוקים שקשורים לאותה סוגיה של גיוס לצה"ל ושוויון בנטל. החוק שמקפיא הליכי מעצר ואכיפה נגד צעירים חרדים שמשתמטים משירות צבאי עד ל-30 בנובמבר השנה אושר במליאה, חרף התנגדות הרמטכ"ל. יועמ"שית ועדת החוץ והביטחון כבר הזהירה שהחוק עלול להוות "מיני חוק גיוס" בעתיד.

במקביל, אושרה לקריאה שנייה ושלישית הארכת שירות החובה בצה"ל ל-32 חודשים. אלא שכאן באוצר דווקא תומכים במהלך ולא רואים בו פגיעה כלכלית, אף שהוא עשוי לדחות את כניסתם של המשרתים לשוק העבודה.

החלשת תפקיד היועמ"שית והפרדה מגדרית באקדמיה

החוק להחלשת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אושר אמש בקריאה שנייה ושלישית. לדברי אבירם-ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, זו בדיוק סוג ההיחלשות המוסדית שמתורגמת, לפי תקדימים בעולם, לפגיעה כלכלית ארוכת טווח.

בנוסף אישרה הכנסת הרחבה של ההפרדה המגדרית באקדמיה, ומאחר ותקציב ההשכלה הגבוהה סגור, כל תוספת תקציב שתידרש למימוש ההפרדה יבוא מתקציב המוסדות הקיים, על חשבון צרכים קיימים. לחוק ההפרדה המגדרית עלול להיות גם מחיר נוסף: דיקני הפקולטות לרפואה הזהירו השבוע כי החוק עלול לפגוע ביכולתם של רופאים ישראלים לצאת להתמחויות-על בבתי חולים מובילים בחו"ל - מה שיפגע באיכות וזמינות הרופאים המומחים בישראל.

רפורמת השידורים של קרעי

חקיקה נוספת שאושרה לקריאה שנייה ושלישית היא רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי. כאן המחיר הכספי נמדד בפגיעה בשוק יצירת התוכן לאחר שהחוק צמצם את חובת ההשקעה של ספקי התוכן, בניגוד לחוות הדעת הכלכלית שהזמין משרד התקשורת. גם ההבטחה הצרכנית שכלל החוק ליישומון שידורים חינמי נגנזה.

אלא שהעלות האמיתית של החוק היא אחרת: ריכוז הטבות אצל גורמי תקשורת המזוהים עם הקואליציה, ביטול הגבלות על בעלויות צולבות והגברת הריכוזיות בשוק.

ההעברות התקציביות של הרגע האחרון

לצד בליץ החקיקה, בימים האחרונים פועלות הממשלה והקואליציה לבצע הסטות והעברות תקציביות מהירות של הרגע האחרון למטרות פוליטיות - בחלק מהמקרים תוך עימות עם הייעוץ המשפטי של הכנסת. אלו העיקריות בהן:

• החלטת ממשלה להסיט 497 מיליון שקלים מתוכנית החומש לצמצום פערים בחברה הערבית לטובת הכנסת השב"כ למלחמה בפשיעה במגזר והעברת מימון למשטרה.
• החלטת ממשלה להזרים 54 מיליון שקלים לגננות ברשתות הגנים הפרטיים בחברה החרדית, לאחר שלא עמדו בסיכומים עם משרד האוצר.
• אישור 52 מיליון שקלים לרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה. באוצר ציינו כי בתוכנית קיימת חריגה של 7 מיליון שקלים מהתקציב המאושר והייעוץ המשפטי של ועדת הכספים העיר כי הגשת הבקשה אחרי שכסף כבר חולק בפועל, פסולה לפי פסיקת בג"ץ.
• אישור ועדת הכספים להעברת 970 מיליון שקל מרזרבות תקציב 2025 לרשויות המקומיות. כ-67 מיליון שקלים מהסכום כבר הועברו בפועל עוד לפני אישור ההעברה בוועדה - מה שהביא את יועמ"שית הוועדה לפסול חלק מההצבעות עליו.
• אישור ועדת הכספים להעברת כ-63 מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה למשרד המורשת של השר עמיחי אליהו (עוצמה יהודית). גם כאן חלק מהכספים הועברו לפני אישור הוועדה.
• אישור ועדת הכספים להעברת כ-200 מיליון שקלים בתוספת תקציבית למשרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית), לצד 132 מיליון שקל נוספים בהרשאה להתחייב.
• אישור ועדת הכספים להעברת 114 מיליון שקלים במזומן ו-187.5 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב למרכיבי ביטחון ביהודה ושומרון.

הרפורמות שהממשלה דחקה הצידה

רפורמת התחבורה המטרופולינית הוסרה מסדר היום של הכנסת אחרי שכבר אושרה בוועדת הכלכלה וחיכתה להצבעה סופית במליאה. הרפורמה נועדה לצמצם את הגודש בכבישים שכבר גורם לנזק של כ-40 מיליארד שקל בשנה למשק, אך בקואליציה החליטו לוותר עליה. הסיבה להסרה: לחץ מצד המפלגות החרדיות, שחששו ש"מועצות חילוניות" יפעילו תחבורה ציבורית בשבת - אף שבוועדת הכלכלה הקפידו שהסמכות לכך תישאר בידי משרד התחבורה.

פיזור הכנסת תוקע גם את ההקמה של מאגר נתוני אשראי עסקי, שנועד לסייע לעסקים קטנים ובינוניים, וכבר אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. המהלך נועד להקל על העסקים ליטול הלוואות במקומות נוספים נוסף לבנק שלהם, ובכך להוזיל עבורם את עלויות האשראי - מה שגם יאפשר להם להוזיל מחירים לצרכנים. באוצר העריכו בעבר שהקמת המאגר תחסוך למשק כ-1.5 מיליארד שקל בשנה, אך בקואליציה העדיפו לנצל את הזמן לאישור סופי של מהלכים אחרים.

במקביל נתקעו גם שלוש רפורמות פיננסיות קטנות יותר, שנועדו להגן על החוסך הקטן: הסדרת קרנות גידור בנאמנות שמנהלות כבר כ-6 מיליארד שקל מכספי הציבור ועלולות להיקלע למבוי סתום משפטי, רפורמה בממשל התאגידי שנועדה להגן על כספי הפנסיה של הציבור בחברות ללא גרעין שליטה, והרחבת הבנקאות הפתוחה לעסקים קטנים.

האזהרה: המחיר ארוך הטווח שהציבור ישלם

המהלכים שמובילה הקואליציה הנוכחית רגע לפני פיזור הכנסת לא מקודמים בוואקום. "ישראל ניצבת בפני שילוב מסוכן של היחלשות מעמד היועצים המשפטיים והביקורת השיפוטית על הממשלה, עלייה תלולה בנטל הביטחוני והנצחת הפטור הרחב משירות בצה"ל", מזהירה אבירם-ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

לדבריה, לעצמאות שיפוטית ולבלמים אפקטיביים על הרשות המבצעת יש תרומה מוכחת לצמיחה, דרך ודאות רגולטורית והגנה על זכויות קניין. "תקדימי טורקיה, הונגריה ופולין מראים שהיחלשות כזו מתורגמת בטווח הבינוני והארוך לירידה בהשקעות זרות", היא מוסיפה, "מה שמוביל בתהליך הדרגתי לייקור עלות גיוס החוב הממשלתי ומתגלגל גם לריבית שמשלמים משקי הבית על משכנתאות והלוואות".

לפי אבירם-ניצן, "שילוב זה של מוסדות נחלשים, תקציב אזרחי מצטמצם, ומעגל הגירה ובריחת הון מהווה סיכון משמעותי שכלכלה מבוססת הון אנושי כמו ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם ממנו".