החוק להפרדה מגדרית באקדמיה אושר בכנסת

בליץ החקיקה לפני פיזור הכנסת: חוק נוסף שהובילה הקואליציה אושר הלילה (בין רביעי לחמישי) במליאת הכנסת. החוק להפרדה מגדרית בתארים מתקדמים באקדמיה, שמטרתו להרחיב את ההפרדה הקיימת כיום במוסדות להשכלה גבוהה, זכה לרוב של 52 תומכים לעומת 43 מתנגדים.

יוזמת החוק, חה"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית, כתבה ברשת ה-X שלה לאחר אישור החוק: "במשך שנים אלפי נשים וגברים מהציבור הדתי והחרדי נאלצו לבחור בין אורח חייהם לבין האפשרות להתקדם לתואר שני או שלישי. היום אמרנו בקול ברור - במדינת ישראל אף אחד לא צריך לוותר על הזהות שלו כדי ללמוד ולהתקדם".

לדבריה של סון הר מלך, החוק אינו כופה הפרדה או מחייב אף מוסד, אלא מאפשר לפתוח מסלולים נפרדים בכיתות הלימוד בלבד. "זהו ניצחון של חופש הבחירה ושל שוויון הזדמנויות אמיתי", כתבה.

הכנסת צפויה לדון גם בחוק להחלשת התקשורת שמוביל השר שלמה קרעי וכן בהארכת השירות הסדיר בצה"ל ל-32 חודשים. חה"כ אושר שקלים מהליכוד הודה לשר קרעי כשהציג את החוק להחלשת התקשורת: "עשית עבודה יסודית, עשו לך את המוות ועמדת כחומה בצורה, כמגן של עם ישראל". ההצבעות במליאה על הצעות החוק צפויות להתחדש בשעה 9:00.

החוק להפרדה מגדרית באקדמיה

• מה מטרת החוק? הצעת החוק לאפשר הפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, ולהרחיב אותה מעבר למצב כיום.

• הפרטים: לפי החוק החדש, שאותו הובילה חה"כ לימור סון הר מלך, ניתן יהיה להפריד בין נשים לגברים לא רק בכיתות אלא גם במרחבים ציבוריים ובהם קפיטריות, מעבדות וספריות. המהלך מבטל את החלטת בג"ץ, שקבעה כי אין לקיים לימודים בהפרדה מגדרית במסגרת תארים מתקדמים.
  

במסגרת הבליץ: החוקים הבאים שהקואליציה צפויה לאשר

החוק להחלשת התקשורת

• מה מטרת החוק? מטרת רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי היא לבצע שינוי מקיף ומורכב בשוק התקשורת, משימה שקרעי הודה בגלוי כי הוטלה עליו על ידי ראש הממשלה נתניהו. בפועל החוק מעניק הטבות כלכליות משמעותיות לבעלי הון, בעלי גופי תקשורת, המקורבים לממשלה.
  
  
• הפרטים: פרטי החוק כוללים אסדרה חדשה של שידורי החדשות והקשרים המסחריים בשוק, כאשר לצורך קידומו המהיר הוקמה ועדה מיוחדת בכנסת שהפקיעה סמכויות מוועדת הכלכלה. החוק קודם בהליך מזורז ביותר, תוך ניסיונות לדלג על שלבי ניסוח משפטיים מקובלים. הבטחת הדגל להקמת אפליקציה שתעביר שידורים בחינם נמחקה - ובמקומה נוספו סמכויות להגבלת תכנים ופגיעה בחופש הביטוי והיצירה.

• הצד שלו: לפי גרסת קרעי, מדובר ברפורמה מקצועית הכרחית, והוא דחה את הביקורת נגדו בטענה שגורמי המקצוע נוקטים "עמדת שמאל" ואף קרא לפיטוריה של היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק.
  
  
• התנגדות הייעוץ המשפטי וגורמי המקצוע: כל גורמי המקצוע והמשפט התייצבו נגד החוק. היועמ"שית הזהירה כי הוא מסכן את התקשורת החופשית, רשות האסדרה קבעה כי נפלו בו פגמים מהותיים, והייעוץ המשפטי לכנסת הגדיר את המהלך כתקדים מסוכן ופגם היורד לשורש הליך החקיקה. הצוות המשפטי של ועדת התקשורת המלווה את הדיונים אף הצהיר כי הוא אינו יכול לסמוך את ידיו על נוסח החוק בשל החורים והפגמים הרבים שנפלו בו בהליך החקיקה הדורסני, המובל בלוח זמנים דחוק ובאופן שעשוי להוביל לפסילתו בבג"ץ.

החוק להארכת השירות הסדיר

• מה מטרת החוק? שירות החובה יוארך ל-32 חודשים, במקום הוראת השעה שקיצרה את השירות ל-30 חודשים. ההחלטה להאריך את השירות התקבלה על רקע הצורך להכביד את הנטל על המשרתים בשל המחסור בכוח אדם.
  
  
• הפרטים: הוראת השעה, שמהווה תיקון לחוק שירות ביטחון, אושרה בוועדת החוץ והביטחון בראשות חה"כ ביסמוט. בדיונים הודיע נציג צה"ל, רח"ט תומכ"א תא"ל שי טייב, כי הצבא זקוק להארכת השירות ל-36 חודשים כדי למלא את הצורך המבצעי.

• ההתנגדות: לפני כשבועיים, פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" כי הצבא הציג לדרג המדיני מסמך שמפרט את המשמעויות וההשלכות של ביצוע המהלך. גורם ביטחוני בכיר אמר לחדשות 12: "הדרג המדיני לא יכול להישאר אדיש אל מול מה שהוצג לו".