N12
פרסומת

אושר בקריאה שנייה ושלישית החוק להחלשת תפקיד היועמ"שית

הכנסת אישרה את החוק ברוב של 65 מול 51 • נתניהו נעדר מההצבעה • היועץ יישא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ויהיה נתון לפיקוחו של שר המשפטים • עתירות הוגשו לבג"ץ

דפנה ליאל
פורסם:
שמחה רוטמן ויריב לוין
שמחה רוטמן ויריב לוין מתחבקים במליאה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הקישור הועתק

החדשות בקצרה:

  • החוק להחלשת תפקיד היועצת המשפטי לממשלה אושר בקריאה שנייה ושלישית.
  • החוק אושר ברוב של 65 תומכים מול 51 מתנגדים בכנסת.
  • ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה על החוק במליאת הכנסת.
  • היועץ יישא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ויהיה נתון לפיקוחו של שר המשפטים.
  • עתירות הוגשו לבג"ץ.

החוק להחלשת תפקיד היועצת המשפטי לממשלה אושר הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית. 65 הצביעו בעד ו-51 נגד. ראש הממשלה נתניהו נעדר מההצבעה.

שמחה רוטמן במליאת הכנסת
שמחה רוטמן במליאת הכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שמחה רוטמן ושלמה קרעי
שמחה רוטמן ושלמה קרעי במליאה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הדיון במליאה הצעת חוק פיצול היועמ"ש
הדיון במליאה על החוק | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שמחה רוטמן ואיתמר בן גביר
איתמר בן גביר ושמחה רוטמן לוחצים ידיים במליאה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השינויים בתפקיד היועמ"ש

  • היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת, ויסייע לממשלה להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת הדין, להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין.
  • גורמי הרשות המבצעת יראו חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים, ואולם הממשלה רשאית להחליט כי היא או גורמים אחרים ברשות המבצעת אינם חייבים לראותה כך, למעט לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי.
פרסומת
הדיון במליאה הצעת חוק פיצול היועמ"ש
הדיון במליאה | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
  • בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים בפני בית משפט. הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת תהיה נתונה בידי הממשלה. העמדה תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה - אלא אם כן תקבע הממשלה עמדה אחרת.
הדיון במליאה הצעת חוק פיצול היועמ"ש
הדיון במליאה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
  • על פי ההצעה, במקרים שבהם היועץ סבור שלא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת, או שהשר הנוגע בדבר סבור כי העמדה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ – תהיה רשאית הממשלה לקבוע כי העמדה תוצג באמצעות עורך דין אחר. הוראות אלה לא יחולו על הליכים בתחום המשפט הפלילי ועל סמכויות שהוקנו ליועץ בדבר חקיקה.
פרסומת
הדיון במליאה הצעת חוק פיצול היועמ"ש
דיונים במליאת הכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
  • על פי הנוסח שאושר נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ובעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי לא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין. מוצע כי היועץ יישא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ויהיה נתון לפיקוחו של שר המשפטים. לבסוף, מוצע כי תחילתו של החוק יהיה ביום 1 בינואר 2027.

תגובות

  • התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד החוק: "מחטף של הרגע האחרון מקואליציה ללא לגיטימציה - עתרנו לבג"ץ. חייבים לדבר על המניע, על מי שעומד מאחורי כל המהלך - ראש ממשלה נאשם בפלילים, שמנסה להימלט מאימת הדין. הוא מפרק את המוסד שעומד בראש התביעה במשפטו, בתקווה שיועץ ממונה מטעם יבטל לו את כתב האישום".
  • האגודה לזכויות האזרח עתרה גם לבג"ץ: "החוק מסכן את זכויות האדם, מחליש את שלטון החוק ומפרק את קו ההגנה הראשון מפני שימוש בלתי חוקי בכוח השלטון. החוק מאפשר לממשלה להתעלם מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, למנוע ממנו להציג את עמדתו בפני בתי המשפט, ולפעול ללא אחד ממנגנוני הבקרה המרכזיים המגינים על זכויות האדם ועל שלטון החוק".
  • יו"ר ישר גדי איזנקוט: "החוק שעבר כעת איננו 'פיצול תפקיד היועמ"ש', אלא ניסיון בוטה לנטרול שומרי הסף של מדינת ישראל ולריסוק שלטון החוק. המהלך הזה קובע תקדים מסוכן שבו הממשלה מציבה את עצמה מעל לחוק ומתנערת מהחובה הבסיסית ביותר במדינה דמוקרטית - לפעול אך ורק במסגרת הדין. החוק הזה הוא שלב נוסף ובלתי נסבל בפגיעה המכוונת ביסודות הדמוקרטיים שלנו. בממשלה הבאה נחזק את שלטון החוק ונבטל כל חקיקה מופקרת שפוגעת בו".
  • חה"כ גלעד קריב עתר לבג"ץ יחד עם מכון זולת: "אבן הראשה של המהפכה המשטרית. החוק ירסק את מערכת האיזונים והבלמים. נדרוש מבג"ץ לבטל את החוק ונעשה הכול כדי לסלק את נתניהו, לוין ורוטמן מהגה השלטון".
  • תנועת משמר הדמוקרטיה הישראלית הגישה עתירה דחופה לבג"ץ, בדרישה לביטול החוק להחלשת היועמ"שית.
  • לשכת עורכי הדין עתרה גם היא לבג"ץ: "פריצת הסכר ואחריתה שיטפון והרס של אמות המידה הדמוקרטיות".