הרפורמה החשובה נפלה: הברקס של הממשלה שישאיר את כולנו בפקקים

עומדים במקום: מרתון החקיקה של הממשלה בשבוע האחרון לכהונתה נמשך, וסדר העדיפויות של נבחרי הציבור הולך ומתבהר. בעוד שחוקים למען משתמטים ונגד התקשורת החופשית מואצים במהירות, רפורמות קריטיות שנועדו להקל על חיי הציבור הרחב נופלות מסדר היום. בהן, אחד החוקים החשובים לייעול התחבורה הציבורית בישראל ולהקלה על הפקקים: רפורמת התחבורה המטרופולינית. מה אומר החוק ואיך זה יכול היה להשפיע על כולנו? N12 עושים סדר.

הרפורמה, שכבר אושרה בוועדת הכלכלה וחיכתה לאישור סופי במליאה, נועדה לבזר את סמכויות משרד התחבורה לידי הרשויות המקומיות, כדי לאפשר לכל רשות להתאים את השירות לצורכי האוכלוסייה המקומית. אלא שבפועל, החוק ירד מסדר היום בעקבות ההתנגדות והלחץ של המפלגות החרדיות. החשש המרכזי של החרדים נבע מכך ש"מועצות חילוניות" ייצרו פתרונות תחבורה עצמאיים לסופי שבוע ויפעילו תחבורה ציבורית בשבת. זאת למרות ההבהרות החוזרות שלא כך יהיה.

גורמים בוועדת הכלכלה תקפו את ההחלטה והדגישו שוב כי מדובר בטענות שווא. לדבריהם, החוק שהוצע לא עושה כל שינוי בנושא השבת, ועל אחת כמה וכמה לא מעביר את הסמכות בנושא לאף רשות מקומית. הסמכות בעניין הפעלת תחבורה בשבת הייתה ותישאר בלעדית בידי המפקח על התעבורה במשרד התחבורה.

נדגיש כי ניסיונות להקים בישראל רשויות מטרופוליניות החלו עוד באמצע שנות ה-90, דרך שלל דוחות מקצועיים והחלטות ממשלה שלא הבשילו לחקיקה. אישור המליאה כעת היה הכרחי כדי לפתור את המשבר התחבורתי, במיוחד לאור העובדה שכבר הושגו הסכמות יוצאות דופן בין הרשויות המקומיות, משרד האוצר, משרד התחבורה ויו"ר ועדת הכלכלה.

משרדי התחבורה והאוצר מזהירים כי ללא החוק שהחרדים מנסים להפיל הפקקים בישראל יחמירו. הנזק למשק - 40 מיליארד שקל בשנה.

העקרונות המרכזיים שחשוב להכיר

שחרור הריכוזיות: כיום התחבורה הציבורית מנוהלת בידי השלטון המרכזי. כלומר, משרד התחבורה מנהל לבדו 3,000 קווים ו-30 אלף תחנות אוטובוס בכל רחבי הארץ. מצב שלא מאפשר לנהל בצורה מדויקת תא שטח כל כך גדול. במסגרת החוק, הוצא להקים בשלב הראשון 3 רשויות עצמאיות: בגוש דן, בחיפה ובירושלים (המשרתות כ-3.5 מיליון תושבים ומרכזות את מרבית הפעילות העסקית), ובהמשך באזורים נוספים ברחבי הארץ.

מה היה בסמכותם? הרשויות המטרופוליניות היו מתכננות את קווי התחבורה, מפרסמות מכרזי הפעלה, קובעות מדדי שירות ומקימות תשתיות כמו נת"צים ושבילי אופניים. כמו כן, אותן רשויות היו מנהלות את התחבורה בזמן אמת, כדי לוודא שהיא תדירה ואמינה - תוך קבלת החלטות מהירה המותאמת לשטח.

חשוב להדגיש כי מדובר בשיטת הניהול המקובלת במטרופולינים המובילים בעולם. בלונדון, למשל, לאחר הקמת הרשות המטרופולינית קצב הגידול בנוסעים בתחבורה הציבורית הוכפל, וזמן ההמתנה של נוסעים בתחנות ירד ב-60%.

המטרה המרכזית של הרפורמה הייתה להעלות את רמת השירות בצורה דרמטית, כך שנוסעים לא ימתינו חסרי אונים בתחנות אלא ידעו בדיוק מתי האוטובוס יגיע, ובכך להעביר נוסעים מהרכב הפרטי אל התחבורה הציבורית. כעת, בגלל סדר עדיפויות שנוי במחלוקת, אזרחי ישראל ייאלצו להמשיך להמתין בפקקים.