חשש מקריסה כלכלית? מאות מיליוני השקלים של רשתות הגנים החרדיות נחשפים

חדשות בקצרה:

• הממשלה תאשר ביום ראשון החלטה לתקצוב גני הילדים הפרטיים בחינוך החרדי.
• הח"כים החרדים טוענים כי המהלך נדרש כדי למנוע פיטורי מאות גננות ותיקות.
• רשתות הגנים מחזיקות בנכסים נזילים ובנדל"ן בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
• באוצר אומרים: העמותות דיווחו על שעות ההעסקה של פחות מ-30% מהגננות.
• הרשתות טוענות כי פעילות הגנים הפסדית וכי הרווח מגיע מפעילויות אחרות.

המאבק האמוציונלי סביב גני הילדים בחינוך החרדי מתקרב לשיא: ביום ראשון צפויה הממשלה לאשר החלטה חדשה לתקצוב גני הילדים הפרטיים, שמוצגת כהכרח שנועד למנוע פיטורי מאות גננות ותיקות בחינוך החרדי. אלא שמאחורי הטענות של הח"כים החרדים מסתתרת מציאות אחרת - כזו של עמותות רווחיות שמחזיקות בנכסים עצומים בהיקף עשרות מיליוני שקלים בנדל"ן ובהשקעות, ומסרבות לעמוד בסיכומים קודמים על דיווח שעות העסקה שגיבשו עם המדינה כתנאי לקבלת התקצוב.

בשבועות האחרונים גבר הלחץ הציבורי מצד גורמים בחינוך החרדי לגיבוש פתרון שיאפשר לשלם תוספות שכר לגננות המועסקות בגני החינוך החרדי הפרטי. בין היתר פנו 150 גננות מרשת גני אגודת ישראל במכתב דחוף לחברי הכנסת החרדים, ובו טענו שהן עומדות בפני פיטורים והשלכה לרחוב אחרי עשרות שנות עבודה. בנוסף דרשו הגננות לקבל שכר לפי הוותק האמיתי שלהן ושישולמו להן תוספות שכר בהתאם לרפורמת "אופק חדש".

במקביל לפרסום המכתב בתקשורת החרדית, גם מנהלי רשתות הגנים פנו לתקשורת המגזרית. הבכירים טענו כי ללא החלת רפורמת "אופק חדש" ותשלום תוספות השכר לגננות בעקבותיה - לא יוכלו להמשיך להפעיל את הגנים ולהעסיק את הגננות.

האוצר: בגנים חוששים מחשיפת אי סדרים

סיכום שגיבש משרד האוצר עם רשתות הגנים החרדיות לפני כשנה וחצי מתנה את תוספות השכר בדיווח מלא על שעות ההעסקה בפועל של הגננות - נתון שיאפשר לתקצב אותן לפי הוותק האמיתי שלהן, ולא לפי ממוצע גורף. אלא שלמרות הזמן שחלף מאז אותו סיכום, העמותות שמפעילות את רשתות הגנים לא עמדו בו. בסביבת האוצר מציינים כי עד כה דיווחו העמותות על שעות ההעסקה של פחות מ-30% מהגננות שלהן.

באוצר טוענים שהדיווח האיטי והחלקי על שעות העסקת הגננות נובע מחשש של העמותות עצמן לשתף פעולה עם הפיקוח, שמא יתגלו אי סדרים בניהול שלהן. מנגד, בעמותות החרדיות אומרים שהם דווקא משתפים פעולה עם הדיווח, ומפנים את האצבע למשרד החינוך בטענה להתנהלות איטית ולקויה מצדו שמונעת מהדיווחים להיקלט בזמן - באופן שמעלה חשש שלא יצליחו לסיים את הדיווח עד לתחילת שנת הלימודים הקרובה.

הקופה הגדולה של הרשתות החרדיות

עם העמותות שמנהלות את רשתות הגנים הפרטיות הגדולות נמנות רשת בית יעקב, שנוהלה בעבר על ידי יו"ר יהדות התורה ח"כ יצחק גולדקנופף עד למינויו לשר הבינוי והשיכון, וכיום מנוהלת בידי בנו; רשת מעיין החינוך התורני (בני יוסף) שהוקמה בידי תנועת ש"ס; ורשת גני הילדים שמפעילה מפלגת אגודת ישראל.

בעוד שהרשתות מציגות עצמן כשרויות במצוקה תקציבית, נתונים שריכזה עמותת ישראל חופשית, העוסקת בקידום שקיפות ואחריותיות בחינוך החרדי, מציירים תמונה שונה. לפי הנתונים, שמבוססים על דיווחי העמותות למשרד המשפטים עד לינואר 2025, הרשתות הגדולות דווקא צברו רווחים ונכסים בהיקפים ניכרים:

• רשת גני הילדים של אגודת ישראל: רווח שנתי של 6.8 מיליון שקלים, נכסים נזילים של 45.7 מיליון שקלים.
• רשת גני הילדים של בית יעקב: רווח שנתי של 5.2 מיליון שקלים, נכסים נזילים של 140 מיליון שקלים.
• רשת גני הילדים של מעיין החינוך התורני: רווח שנתי של 5.2 מיליון שקלים, נכסים נזילים של 48 מיליון שקלים.

בנוסף לנכסים הנזילים, הכוללים מזומן והשקעות, רשת בית יעקב אוחזת גם בנדל"ן בשווי עצום - כ-100 מיליון שקלים נכון לשנת 2023 לפי הדיווח למשרד המשפטים.

החרדים טוענים: הגנים הפסדיים

"צרות של עשירים" - כך מתארת עמותת ישראל חופשית את הפער בין ההצגה הציבורית של הרשתות לנתונים הכספיים האמיתיים. בסביבת האוצר מוסיפים כי המתווה שיובא לאישור הממשלה עלול ליצור תמריץ שמתגמל דווקא את העמותות שלא עמדו בהתחייבות המקורית לדיווח, על פני אלו שכן שיתפו פעולה.

בעמותות שמפעילות את רשתות הגנים טוענים כי התבוננות בשורה התחתונה שלהן מטעה. לטענתם, העמותות מפעילות שורה ארוכה של פעילויות ובהן צהרונים, שמאפשרים להן לשמור על רווחיות אף שפעילות הגנים עצמם הפסדית, ונדרשת בתקצוב המדינה.