mako
פרסומת

"לא היה כאן דבר כזה שנים": אינפקטד מאשרום חוגגים 30 בפסטיבל ענק

אינפקטד מאשרום חוגגים 30 בפסטיבל בן שלושה ימים וארבע במות בפארק הירדן. חברי ההרכב מדברים עם mako על הקריירה, הקשר לישראל וההפגנות בחו"ל, והמפיק איתי פיינגולד מספר על הבחירה בצפון והשאיפה להפוך את האירוע למסורת: "החזון הוא להיות הפסטיבל האלקטרוני הגדול בישראל"

זוהר צלח
פורסם:
אינפקטד מאשרום
אינפקטד מאשרום | צילום: אלון לוין
הקישור הועתק

אינפקטד מאשרום כבר חגגו כמעט בכל מקום שאפשר לדמיין. בשלושה עשורים שנמתחו בין אולפנים, טיסות ורחבות ברחבי העולם, ארז אייזן ועמית (דובדב) דובדבני הספיקו להופיע בברנינג מן, לנחות עם הליקופטר במסיבה ולעבוד עם כמה מהשמות הגדולים בתעשייה. "אלה היו 30 שנה של חוויות, מלא מסיבות ומלא אנשים רוקדים ושמחים", הם אומרים בשיחה עם mako. "היו דברים שקשה להסביר במילים, כמו ברנינג מן, לנחות עם הליקופטר במסיבה, שיתופי פעולה מעניינים וחלומות שהגשמנו. אין ספק שאלה היו 30 שנה עם המון עניינים, ואנחנו מתרגשים להמשיך ולעשות עוד הרבה דברים".

את נקודת הציון הזאת הם החליטו לחגוג דווקא בישראל, ולא להסתפק בעוד הופעה. בין 24 ל-26 בספטמבר יתקיים בפארק הירדן INFECTED FESTIVAL, אירוע בן שלושה ימים וארבע במות שיחבר בין טראנס, רוק, טכנו, בייס ודור חדש של יוצרים ישראלים. אינפקטד מאשרום יעמדו במרכזו עם שני מופעים בני שלוש שעות, אבל השאיפה גדולה יותר מחגיגת יום הולדת: להקים מחדש בישראל פסטיבל אלקטרוני רב-יומי ולהפוך אותו למסורת.

על הפקת הפסטיבל אמונה חברת toMix, והמנכ"ל איתי פיינגולד, העומד גם מאחורי פסטיבל ג'נסיס. "כבר הרבה שנים אין כאן פסטיבל אלקטרוני ישראלי שנמשך כמה ימים, וחשבנו שהגיע הזמן להרים אחד", הוא אומר בשיחה עם mako. "יש רוויה בשוק והרבה מאותו הדבר. קשה לחדש וקשה להביא אומנים מחו"ל, ופה אנחנו מובילים משהו אחר שלא קרה בארץ".

הפסטיבל יכלול ארבע במות, שלכל אחת מהן יהיה אופי מוזיקלי אחר: הבמה הראשית, שבה ינגנו אינפקטד מאשרום לצד שמות כמו אסף אמדורסקי, כנסיית השכל, דקל ואיתן רייטר; במת פולס של טובורג, שתארח בין היתר את הפקת רדיו ברלין; במת אורסול רקורדס של הפקת אורסול; ובמת פיוז'ן קאלצ'ר. "מהיום הראשון הכוונה הייתה ליצור פסטיבל של כמה ימים וכמה במות, ולתת אווירה כמו שאנחנו מכירים מפסטיבלים במקומות אחרים בעולם", מספרים דובדב ואייזן. "לא רצינו שלושה ימים של מוזיקה אלקטרונית מאותו סוג. הושקעו המון עבודה ומחשבה בבניית הליינאפ, בשעות ובשאלה מי ינגן ומה".

פרסומת

הבחירה בהפקות ובקהילות שמפעילות את הבמות נועדה להציג תמונה רחבה של הסצנה המקומית ולהוציא את הקהל מאזור הנוחות שלו. "המטרה היא לא להביא עוד במת גואה או עוד במת טראנס, אלא אנשים שעושים מוזיקה אחרת", מסביר פיינגולד. "אנחנו רוצים שמי שמגיע לפסטיבל לא ילך רק למקומות שהוא מכיר ונוח לו בהם, אלא ישמע מוזיקה חדשה וייכנס לסטים שהוא לא היה הולך אליהם בחיים. למרות השם, אינפקטד פסטיבל הוא לא רק פסטיבל טראנס".

במת פיוז'ן קאלצ'ר תביא לפסטיבל בייס, דאונטמפו, ברייקס, דאב ודאבסטפ, עם אומנים כמו שטובי, סימבוליקו, מנטיסמאש, קטרפילר, באיאוואקה ואסנס פרוג'קט. במת אורסול רקורדס תציג את הצד החם והבועט יותר של הטכנו והאלקטרוניקה המקומית, עם שמות כמו מישל, דודי, קלאב דה קומבט, עומר קינן, טי-פיוז, איתייגה ויאניק מולר.

פרסומת

גם הבמה המרכזית תשנה את פניה לאורך הפסטיבל. יום חמישי יוקדש למופעי אלקטרוניקה חיים וייפתח עם נדב דגון, כנסיית השכל ואיתן רייטר. בשיא הערב יעלו אינפקטד מאשרום להופעה בת שלוש שעות עם הלהקה המלאה, שאליה יצטרפו ברי סחרוף, הדג נחש, התקווה 6, מיכה שטרית, נינט טייב, בליס, בלסטויז ואורחים נוספים.

"יש לנו את הצוות הכי טוב שאפשר לבקש בארץ", אומרים חברי ההרכב על ההכנות. "אנחנו עושים חזרות, עובדים עם האומנים שאנחנו אוהבים ומדברים בכל יום. בכל פעם עושים עוד שיפור קטן ועוד שיפור קטן. חווינו הרבה פסטיבלים בעולם וראינו לאילו רמות אפשר להגיע מבחינת הפקה, סאונד ואפילו האוכל בפסטיבל. לקחנו את כל הידע הזה והבאנו אותו לישראל. אנחנו מקווים שהכל ייצא כמו שאנחנו חולמים ורוצים".

ביום שישי תוקדש הבמה המרכזית לטראנס הקלאסי תחת הכותרת "Return to the Source", עם בלסטויז, בליס, דקל, פרידום פייטרס, פטרה, שטובי, אמיגדלה ואיתן רייטר במופע להקה. בשבת בבוקר יחזרו אינפקטד מאשרום לבמה לסט רטרו חי בן שלוש שעות, שיסגור את הפסטיבל עם הרגעים הגדולים והאהובים מקריירה בת שלושה עשורים.

פרסומת

בחירת האורחים למופע הייתה, לדבריהם, דווקא אחד החלקים הפשוטים יותר בתהליך. "רוב האומנים שמשתתפים בבמה המרכזית הם אומנים שארז ואני עבדנו איתם לאורך השנים", הם אומרים. "זכינו לעבוד עם כל כך הרבה אומנים, וזה כבוד גדול שהם מגיעים להתארח במופע ה-30 ובפסטיבל הראשון. אנחנו מקווים שבכל שנה נוכל לבנות ליינאפ מעניין ומגוון ולגרום לקהל לחכות לראות מה יהיה בפסטיבל הבא".

הבחירה לקיים את הפסטיבל בפארק הירדן אינה מובנת מאליה. פיינגולד מודה שאירוע דומה במרכז הארץ היה כנראה נגיש יותר ומוכר יותר כרטיסים, אבל מבחינתו הוא גם היה מאבד חלק מרכזי מהזהות שלו. "בוודאות היה קל יותר למכור במרכז, אבל לא היינו מצליחים להעביר את החוויה שאנחנו רוצים", הוא אומר. "כשמגיעים לפארק הירדן מבינים את זה. נכנסים לתוך יער, יש נהר, וזו חוויה שאין מקום אחר בארץ שהיה יכול להעביר. יש כאן גם עניין של תמיכה בצפון והחזרת האנשים אליו. אני נמצא שם עכשיו בערך פעמיים בשבוע, ואין שום סיבה שלא נעלה כלנו בחזרה לצפון".

איתי פיינגולד, מנכ"ל חברת ההפקות toMix
איתי פיינגולד, מנכ"ל חברת ההפקות toMix | צילום: פרטי
פרסומת

לפי פיינגולד, ההכנות לפסטיבל החלו יותר משנה לפני פתיחת השערים. "התחלנו לעבוד על זה ביוני בשנה שעברה. ישבנו, דיברנו והחלטנו שהולכים על זה. משם התחלנו לסגור לוקיישן, לבנות את המותג, לעבוד על התוכן ועל כל המערכות מסביב. זו עבודה של יותר משנה, וההקמות בשטח נמשכות כמעט חודש. פארק הירדן הוא פארק, הוא לא מקום שמגיעים אליו והכל כבר מוכן. צריך לבנות ולסדר הכל".

העבודה על האירוע כללת גם התמודדות עם חוסר הוודאות הביטחוני ועם קהל שמקבל החלטות מאוחר יותר מבעבר. "כמות התרחישים שאנחנו מייצרים היא גדולה", אומר פיינגולד. "כבר היינו בעבר בנקודות של לחץ גדול סביב האפשרות שתפרוץ מלחמה, ואנחנו מייצרים מקרים ותגובות. יש לנו את הטכניקות והדרכים שלנו להתאים את העבודה למצב".

בהפקה מעריכים כי לאורך ימי הפסטיבל יעברו בפארק עשרות אלפי אנשים. לדברי פיינגולד, הצימרים באזור כבר מלאים וחלק משמעותי מהספקים והעובדים מגיעים מהצפון ומרמת הגולן. "אנחנו עושים מאמץ גדול לעבוד עם כמה שיותר ספקים מקומיים. אני מאמין שנגיע למאות, אם לא ליותר מאלף עובדים בסך הכל מהצפון, בעיקר מרמת הגולן. יש לנו גם מפיק מקומי שדואג שנעבוד עם כמה שיותר אנשים מהאזור".

פרסומת

"פסטיבלים הם מנוע צמיחה כלכלי מטורף", הוא מוסיף. "רואים את זה בכל העולם וגם בג'נסיס, כשמסתכלים על התורים בבתי העסק באזור במהלך סוף השבוע. מדינות בעולם מבינות את הכוח הכלכלי שמאחורי אירועים כאלה ועובדות קשה כדי להביא אליהן פסטיבלים. בישראל, ברמת המדינה, עדיין לא מבינים את זה מספיק".

לצד החגיגות בישראל, המציאות של אינפקטד מאשרום מחוץ למדינה הפכה בשנים האחרונות למורכבת בהרבה. ההרכב, שמקיים חלק גדול מהופעותיו ברחבי העולם, מתמודד עם מחאות והתנגדות בשל הזהות הישראלית שלו.

"ספגנו הרבה אש בגלל שאנחנו ישראלים ואנחנו עדיין סופגים אותה", הם אומרים. "במיוחד כהרכב ישראלי שעושה את רוב ההופעות שלו בעולם ולא רק בישראל. יש הרבה התנגדות והרבה הפגנות. אבל אנחנו תמיד הגדרנו את עצמנו כישראלים. למרות שאנחנו גרים כבר 22 שנה בלוס אנג'לס, אנחנו מגיעים כמעט בכל חודש או חודשיים לישראל, מאוד אוהבים אותה וגאים להיות ישראלים. הקשר לישראל תמיד היה חזק".

אינפקטד מאשרום מנגנים
אינפקטד מאשרום מנגנים | צילום: עומרי סילבר
פרסומת

לדבריהם, נכון לעכשיו הם אינם מזהים שינוי משמעותי באווירה. "הגלגל ממשיך להסתובב בעולם ויש עדיין התנגדות קשה מאוד לישראל. כל אומן ישראלי שמופיע בחו"ל נתקל בהרבה בעיות. זה חבל, אבל זו המציאות. אני מקווה שבעתיד זה ישתנה קצת, אבל כרגע אנחנו עדיין בתוך צונאמי של הפגנות נגד אומנים ישראלים".

פיינגולד, מצדו, מאמין שהפסטיבל מכין את הקרקע ליום שבו התיירים והאומנים הבין-לאומיים יחזרו לישראל. "אנחנו מקבלים הרבה לפסטיבל פניות מאנשים שלא דוברים עברית. אני עוד לא יודע לומר אם כלם תיירים, אבל יש הרבה פניות באנגלית ובשפות נוספות. הפסטיבל הזה מכין את השטח לתקופה טובה יותר. היו כאן תקופות עם הרבה תיירים ואנחנו מאמינים שהן יחזרו. ישראל היא מעצמה של מוזיקה אלקטרונית, ולאינפקטד יש כמות מטורפת של מעריצים בעולם. בהמשך יגיעו לכאן גם הקהל וגם האומנים הבין-לאומיים".

אף על פי שהמהדורה הראשונה עדיין לא יצאה לדרך, בהפקה כבר מסתכלים קדימה. "החזון הוא להיות הפסטיבל האלקטרוני הגדול בישראל, להביא לכאן תיירים מכל העולם ואומנים בין-לאומיים", אומר פיינגולד. "אנחנו רוצים להתמקם בצפון ולחזק את התושבים באמצעות תרבות, עשייה וכלכלה. המטרה היא שזה יהיה אירוע שנתי".

פרסומת

גם אינפקטד מאשרום לא רואים בפסטיבל חגיגה חד-פעמית. "יש לנו עוד כמה חלומות, והפסטיבל הזה הוא אחד מהם", הם אומרים. "קודם כל נסיים אותו ונראה שאנחנו ממשיכים איתו בכל שנה, ואולי בעתיד ניקח אותו למדינות נוספות בעולם. אנחנו כל הזמן נותנים במה לאומנים צעירים ומתקדמים, עובדים על מוזיקה חדשה ומחפשים יעדים שקשורים למוזיקה, ולפעמים גם דברים שנמצאים קצת מחוץ למוזיקה".

אחרי שלושה עשורים, הדרך שלהם להישאר רלוונטיים נשמעת פשוטה: לבדוק בכל סוף שבוע אם הקהל עדיין זז. "אנחנו רואים מה קורה ברחבה. אם אנחנו מנגנים טראק ואף אחד לא זז, או אם אנשים כן זזים, אנחנו מקבלים תשובה. במיוחד כשזו מוזיקה חדשה שאף אחד עוד לא שמע, קל לראות את התגובה הראשונה ולהבין אם צריך לחזור לאולפן ולשפר. בכל סוף שבוע אנחנו לומדים מחדש מה קורה בקהל. המטרה בהופעות היא להרים ולשמח את כלם. הלמידה הזאת לא מפסיקה".