אין תמונה
Knob, עטיפת האלבום החדש

לא קל להיות אמן דאנס בישראל - מדינה שבה המוזיקה המזרחית היא המיינסטרים, הרוק בוכה על קיפוח והפופ? אה, הפופ זאת המוזיקה המזרחית רחמנא לצלן. לא קל להיות אמן דאנס בישראל ועוד לעשות את זה באנגלית, אבל זה מה שעושים כבר מספר שנים הצמד "נוב" (KNOB) - המפיק ניב כהן והזמרת והיוצרת מיטל פטש כהן, שהם זוג גם בחיים.

כהן ופטש התחילו בעברית עם הלהיטים "מיאמי" ו"אל תיגע בי", אבל מהר מאוד הבינו שבאנגלית זה פשוט נשמע הרבה יותר טוב. הלהיט הגדול שפתח להם את הדרך, והשאיר את הקלאברים בישראל פעורי פה כשהתברר שהם רוקדים לצלילי דאנס ישראלי, היה "I'm Lost". מאז "נוב" הם ממובילי הסצנה האלקטרונית בישראל ושותפים בפרויקטים רבים במוזיקה הישראלית.

פערי איכות גדולים בין השירים

לאחרונה הוציאו השניים אלבום שני, "Let Love Role", שכולל 11 קטעים, מתוכם 3 רמיקסים ללהיטים שכבר הופיעו באלבום הבכורה שלהם שיצא ב-2008. בדומה למהלך מרבית הקריירה שלהם והסינגלים שהוציאו לאורכה, גם האלבום הנוכחי ניכר בפערי איכות גדולים בין השירים, שלא מעידים על סגנון אחיד וברור בו דבק ההרכב.

אין תמונה
דרוש: יותר פופ, פחות אלקטרו. Knob

זה מתחיל מצוין ב-"Save Me", הלהיט הטוב ביותר באלבום, שכולל סימפולון ממדונה ומזכיר אותה ואת קיילי מינוג בשיאה בתחילת העשור הקודם. הקטע השני, "Let Love Rule", ממשיך את הקו המדונאי המוצלח, ואז מגיעים "Make u Love Me" ו-"Alive", שמזכירים כמה האלקטרו הרס כל חלקה טובה בדאנס בשנתיים האחרונות.

באנגלית זה נשמע יותר טוב

הרצועה הפחות טובה באלבום היא "Rock Your World", שנשמעת כאילו זה עתה יצאה מהסינטים המזעזעים של שנות ה-80', שבהן, כידוע, לא היו דברים יותר מדי חיובים במוזיקה, ובכלל. "Pop Like That" - שיתוף הפעולה עם הזמרת הישראלית אורטל מלכה, שייצגה את צרפת באירוויזיון 2005, סוגר היטב את החלק הזה של האלבום. השיר הוא ביצוע לועזי ל"אורות של חנויות" של שרון חזיז, לו פטש כתבה את המילים, ונשמע טוב במספר רמות ממקבילו הישראלי.

אלבום דאנס ראוי בהחלט

לאחר הגרסאות החדשות ל"Don't Tell Me"" ו"Music" המוצלחים ו"No More" המוצלח פחות מהאלבום הקודם, מגיע ביצוע אקוסטי יפהפה ל-"Enjoy The Silence", של דפש מוד בו מוכיח כהן שהוא זמר לא רע גם בלי תוכנת אוטוטיון.

בשורה התחתונה האלבום "Let Love Rule", הוא אלבום דאנס ראוי בהחלט, אך היה ראוי יותר אם היה בו מינון גדול יותר של "Save Me", ו-"I'm Lost" האל-מותי ופחות אלקטרו ומיקסים ללהיטי עבר, שהופכים אותו לסוג של EP חביב ולא יותר.

>> יוסי וידר ברמיקס דאנס ל"מי שמאמין" של אייל גולן, עם חיקויי פוליטיקאים