mako
פרסומת

למרות הטענות, אין מחסור במורים בישראל

הביקורת שפורסמה כאן עיוותה את ממצאי המחקר. מספר המורים גדל בכפול משיעור גידול התלמידים, וההתאמה למקצוע עולה. החוקר נחום בלס משיב ליערה מן

נחום בלס
mako
פורסם:
תלמידים, אילוסטרציה
תלמידים, אילוסטרציה | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
הקישור הועתק

לאחרונה פורסם מאמר על ידי גב' יערה מן, ובו התייחסות לפרק על משברים אמיתיים ומדומים במערכת החינוך שפורסם על ידי מרכז טאוב ב"דוח מצב המדינה 2025". בהתייחסות שפורסמה הוצגה ביקורת לטענה כי המחסור במשבר המורים הוא משבר מדומה, יחד עם זאת, הביקורת כללה עיוות של הנתונים ויש צורך להציגם כפי שהם ולבקרם מבלי לשנותם.

במאמר צוין כי "הסטטיסטיקה הגסה שסופרת את מספר הראשים במערכת לא מצביעה (עדיין) על בעיה". יחד עם זאת, "סטטיסטיקה גסה" מצביעה על כך שאפילו בארבע השנים האחרונות מספר עובדי ההוראה גדל בשיעור ממוצע של 2.6%, שהוא כפול משיעור הגידול של מספר התלמידים. שיעור זה גבוה יותר, במידה משתנה, בכל שלב חינוך, בכל מגזר ובכל סוג פיקוח, ולראיה ניתן לראות את הנתונים המפורסמים בלוח א' בהודעה לתקשורת "עובדי הוראה במערכת החינוך תשפ"ה" מיום 25.3.2025.

בנוסף, במאמר נטען כי "לפי משרד החינוך המחסור צפוי רק במקצועות מסוימים ובמגזרים מסוימים". ייתכן כי אכן משרד החינוך טוען כך, אך בפרק שפורסם על ידי מרכז טאוב לא נטענה טענה זו. ההיפך הוא הנכון. לאחר שבפרסומים קודמים הצבענו על כך שכל הקריטריונים שנהוג להשתמש בהם להצבעה על מחסור במורים אינם מתקיימים בישראל, כגון: מספר התלמידים למשרת מורה יורד, הגודל הממוצע של כיתה יורד, השכלת המורים הממוצעת עולה וכדומה, אנו מצביעים על נתונים נוספים המאששים את הקביעה שכיום אין מחסור מערכתי במורים.

כך אנו מצביעים על העובדה ששיעור ההתאמה למקצוע במתמטיקה ובאנגלית עולה עם השנים בכל שכבות הגיל, ורק בעברית הוא יורד (ניתן לראות את הנתונים בפרק בעמ' 13). אנו גם מצביעים על כך שבכל הערים הגדולות מספר המורות בשנים 2020–2024 וגם בשנים 2012–2024 גדל מהר יותר משיעור התלמידים. יתר על כן, ניתן לראות שבין השנים 2019–2024 מספר המורות גדל מהר יותר ממספר המורות שאפשר היה לחזות, הן באופן כללי והן ספציפית במקצועות המתמטיקה, אנגלית ומדעים.

פרסומת

הנתונים שמפורסמים בפרק מצביעים על כך ששיעור הנבחנים ברמות 5 יחידות לימוד במתמטיקה, אנגלית, מחשבים, פיזיקה וכימיה היה גדול מהעלייה בשיעור הנבחנים הכללי, נקודה המצביעה גם היא להערכתנו על כך שהגידול במספר המורים במקצועות אלה איפשר את הגידול במספר הנבחנים.

בפרק צוין כי בהחלט ייתכן שקיימת תחושת מחסור במורות בחינוך הממלכתי בשל הקושי לגייס מורות יהודיות שקיבלו את הכשרתן במוסדות כלליים להכשרת מורות, אך בתי הספר מתגברים על קושי זה על ידי גיוס מורות שקיבלו את הכשרתן במכללות הדתיות למורות ומורות ערביות, ושגיוס מורות אלה אינו פוגע בהישגים הלימודיים בחינוך הממלכתי. ציינו גם שלעובדה זאת יכולות להיות השלכות אחרות.

לא נגענו בעבודתנו בשאלה של שכר המורות ובנושאים אחרים המהווים מכשול לגיוס מורות מעולות למערכת החינוך. זה נושא חשוב וראוי כשלעצמו, אך אין בו כדי לסתור את העובדה שכיום לפחות איננו מצויים במצב של מחסור מערכתי במורות.