שנים של מחקרים רפואיים בנושא הוכיחו כי לדיכאון יש פנים רבות. הוא יכול לבוא לידי ביטוי באספקטים שונים בחיינו ולהשפיע עלינו בדרכים שלעתים גם לנו קשה לזהות. כעת מחקר חדש ממחיש את מידת ההשפעה שיש לדיכאון גם על השפה שלנו ועל המילים שאנחנו בוחרים להשתמש בהן ביומיום.

מדענים מנסים מזה שנים להבין לעומק את הקשר שבין שפה לדיכאון והחידושים הטכנולוגיים של השנים האחרונות בהחלט מצליחים לסייע בזה. מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Clinical Psychological Science חושף אילו מילים יכולות להצביע על כך שאדם סובל מדיכאון.

בעזרת מערכות ממוחשבות, יכלו המדענים להצביע על מאפיינים מסוימים בשפה וכן על אחוז השכיחות של מילים מסוימות, אורכי משפטים ודפוסים דקדוקיים של אנשים הסובלים מדיכאון. נוסף על כך, נעזרו החוקרים גם בחיבורים אישיים וביומנים אישיים של אנשים מדוכאים, כולל של אמנים מפורסמים שסבלו מדיכאון, כמו קורט קוביין וסילביה פלאת'. נעשה גם שימוש בשיחות יומיומיות של אנשים הסובלים מדיכאון. יחד עם כל המידע שנאסף, יכלו החוקרים לחשוף הבדלים ברורים בשפה בין אנשים החווים תסמיני דיכאון ואנשים שלא.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

תוכן: שימוש יתר במילים המביעות רגשות שליליים

השפה מתחלקת לשני מרכיבים עיקריים: תוכן וסגנון. התוכן קשור לכל מה שאנחנו מביעים, כלומר המשמעות או הנושא המדובר במשפטים שאנו אומרים ואילו הסגנון מתמקד באופן שבו אנו מביעים את עצמנו. במילים אחרות, התוכן הוא ה"מה" והסגנון הוא ה"איך".

כצפוי, אנשים הסובלים מדיכאון נוטים להשתמש יותר במילים שמביעות רגשות שליליים. בפרט, הם ישתמשו לרוב בשמות תואר או בתוארי פועל שליליים, כמו "בודד", "עצוב" או "אומלל". היבט מעניין נוסף במחקר, הוא השימוש בכינויי גוף. אלו הסובלים מדיכאון נוטים להשתמש יותר בגוף ראשון, כמו "אני" או "עצמי" – ומשתמשים משמעותית פחות בגוף שני ושלישי. נטייה זו עשויה להצביע על כך שאנשים שסובלים מדיכאון יותר ממוקדים בעצמם ופחות מודאגים לגבי אנשים אחרים. חוקרים אף טוענים כי שימוש בכינוי גוף יכול להיות אינדיקציה טובה יותר לדיכאון, מאשר שימוש במילים המבטאות רגשות שליליים. אך ישנה גם הסתייגות לממצאים הללו: עדיין אין לדעת אם דיכאון למעשה גורם לאנשים להתמקד בעצמם, או שאנשים שנוטים להתמקד בעצמם יסבלו מתסמינים של דיכאון?

גבר עצוב
השפה שבה משתמשים יכולה להיות אינדיקציה לבעיות נפשיות | צילום: silverkblackstock, Shutterstock

עוד ב-mako בריאות:
>> הלם: חובה לשטוף אבוקדו לפני שחותכים אותו
>> כך דרו ברימור השילה 11 ק"ג תוך שלושה חודשים
>> מפלוצים ועד לחוסר סקס: הכתבות הנקראות ביותר ב-2018

סגנון: שימוש יתר במילים אבסולוטיות

כאמור, סגנון השפה מתמקד באופן שבו אנחנו מביעים את עצמנו כשאנחנו מדברים. מחקרי מעבדה שאספו מידע טקסטואלי מתוך 64 פורומים בנושא בריאות נפשית, שכללו 6,400 משתתפים מצאו כי אנשים הסובלים מדיכאון נוטים להשתמש במילים מסוימות באופן תדיר. מדובר ב"מילים אבסולוטיות" – שמעבירות סדר גודל אבסולוטי או הסתברות אבסולוטית, כמו "תמיד", "כלום" ו"לחלוטין". מילים אלה נמצאו למעשה משמעותיות אף יותר מכינוי גוף או שמות תואר כסממנים לבעיות נפשיות. על פי החוקרים, בהשוואה ל-19 פורומים כלליים אחרים (שהיוו למעשה קבוצת ביקורת), נמצא כי שכיחות המילים האבסולוטיות הייתה גבוהה יותר ב-50 אחוז בפורומים שעסקו בחרדה ובדיכאון וגבוהה ב-80 אחוז בפורומים שעסקו במחשבות אובדניות.

מחקרים אלה חשובים כיוון שהם לא רק מסייעים לנו לדעת לזהות אדם שנמצא במצוקה נפשית, אלא גם יכולים לעזור לנו להבין אותם יותר. באמצעות הבנת השפה שאנשים בדיכאון משתמשים בה, אנו יכולים להבין יותר לעומק כיצד הם חושבים. עם זאת, חשוב לציין כי לא כל אדם שמשתמש בשפה באופן זה בהכרח סובל מדיכאון. מה שקובע באופן המשמעותי ביותר אם אתם סובלים מדיכאון – זה כיצד אתם מרגישים. אך כאשר מביאים בחשבון את הנתונים המדאיגים של ארגון הבריאות העולמי, לפיהם יותר מ-300 מיליון איש בעולם חיים עם דיכאון – חשוב שיהיו לנו כלים מתאימים לזהות את הבעיה כדי לטפל בה ולמנוע התאבדויות בקרב הסובלים ממנה.