על פי דו"ח שפורסם לאחרונה מטעם USA TRIATHLON, המשכורת הממוצעת של טריאתלטים עומדת על 126 אלף דולר בשנה – יותר מפי 2 מהמשכורת הממוצעת לבית בארה"ב (56,516 אלף דולר בשנה).
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
אז נכון שישנם ענפי ספורט מסוימים שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם, אך פסיכולוגים טוענים שיש סיבות אחרות לכך שעשירים כל כך אוהבים ענפי סבולת כמו טריאתלון, כמו השאיפה לגמול שניתן למדידה ובריחה ממודעות עצמית. אז מה עוד גורם לאותם אנשים שמרוויחים משכורות עתק להימשך דווקא לענפי סבולת? הנה התשובות.
מוטיבציה גדולה להצלחה
מייקל סאקס, פסיכולוג ספורט באוניברסיטת טמפל, סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי גם עבודות עם משכורות גבוהות וגם אימוני סיבולת דורשים מנטליות דומה. בשניהם צריך רמות גבוהות של מוטיבציה וקשיחות מנטלית. בין אם מדובר בטריאתלון או בטיפוס הרים – כל אימוני הסיבולת דורשים מוטיבציה חזקה כדי לעמוד בהם עד הסוף. בדומה למנטליות של אנשים שמגיעים לדרגים גבוהים ומרוויחים משכורות של שש ספרות בתחומים כמו בנקאות והיי-טק, הדורשים לא מעט שאפתנות.
מרבית האנשים שמרוויחים את המשכורות הגבוהות ביותר בארה"ב התחילו את דרכם באוניברסיטאות יוקרתיות, השתלבו בהתמחויות או הקימו סטארט-אפים מאפס – כל אלה דורשים התמדה לטווח ארוך, בדומה לריצת מרתון.
אושר = להכיר את הפוטנציאל האישי
ממחקר משמעותי שנערך בשנת 1985, שהתבסס על ראיונות וסקרים בקרב אמריקאים – נמצא כי לעשירים יש הגדרה שונה לאושר, בהשוואה למרבית האמריקאים. החוקרים גילו כי רוב האמריקאים טוענים שאהבה היא הדבר החשוב ביותר בחיים. אולם, העשירים נטו לענות ש"גילוי הפוטנציאל האישי" הוא המפתח לאושר. שאר האנשים השיבו כי הם לכבוד והערכה יש ערך עליון בשבילם.
אכן זה לא מפתיע שאותם אנשים שמאמינים בפוטנציאל האישי שלהם הם אלה ששמים לעצמם מטרות קשות, כמו אימוני סיבולת מפרכים.
עוד ב-mako בריאות:
>> הדבר המוזר הזה קורה להמון נשים אחרי סקס
>> זהירות: הדיאטה הזאת עלולה להרוג אתכם
>> רוצים לרדת במשקל? תאכלו בשעה הזאת
מטרות ברורות וגמולים הניתנים למדידה
בעוד שרבים מהעשירים רוצים סימן או אישור לכך שהם "עשו את זה", בפועל ישנם הישגים שקשים למדידה. אך בענפי ספורט אקסטרים ואימוני סיבולת - המתחרים יכולים להציב לעצמם מטרות, לממש אותן וגם לקבל מדליות וגביעים.
לברוח מהנטל של מודעות עצמית באמצעות כאב
חוקרים מאוניברסיטת קרדיף מצאו שעובדי משרד אוהבים ספורט אתגרי, כיוון שהם מחפשים אחר כאב. ישנן שתי סיבות עיקריות לכך: האחת – אתגרים כמו טריאתלון עוזרים להם לברוח מהמונוטוניות וחוסר הפעילות שבעבודה משרדית, המאופיינת בישיבה ממושכת מול מחשב. שנית, הם מצאו שהכאב שבספורט אתגרי "מספק להם הקלה זמנית מהנטל שבמודעות עצמית". במקום לחפש מפלט באלכוהול, הם משתמשים בכאב של האימונים כדי לברוח מהדאגות שלהם. אמנם מדובר במסקנה מעט מזוכיסטית, אך נראה שהיא עובדת.