מאכלים שמקפיצים את רמת הסוכר בדם (לרוב פחמימות פשוטות שמכילות הרבה סוכר ומעט סיבים תזונתיים) נחשבים פחות בריאים לא רק בגלל שהם בעלי ערך תזונתי נמוך – אלא גם כי הם לא משביעים לאורך זמן וגורמים לנו לפנות לנשנושים לא בריאים בין ארוחות. לפי מחקר חדש, נראה שהקשר שבין רמות הסוכר בדם לתיאבון הוא אף מורכב יותר ממה שחשבנו. החוקרים מצאו כי אצל אנשים מסוימים רמות הגלוקוז בדם יכולות להשפיע על הרעב גם כמה שעות טובות לאחר הארוחה.

הממצאים החדשים שפורסמו בכתב העת Nature Metabolism, מראים שאנשים מסוימים הם בעלי נטייה לחוות "צניחות סוכר" עד ארבע שעות אחרי הארוחה האחרונה שאכלו. זוהי למעשה תגובה גליקמית מאוחרת שהתגלתה כאינדיקציה מדויקת יותר לתיאבון, בהשוואה לרמות סוכר בדם.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

תגובה גליקמית היא למעשה עלייה ברמת הגלוקוז בדם לאחר שאנחנו צורכים פחמימות. כשהמזון מתעכל, הפחמימות מתפרקות לגלוקוז שאז עובר ממערכת העיכול למחזור הדם. "במשך זמן רב שיערו שרמות סוכר בדם משחקות תפקיד חשוב בשליטה על הרעב, אבל תוצאות של מחקרים קודמים לא היו חד-משמעיות", ציינה שרה בארי, מדענית בתחום התזונה מאוניברסיטת קינג'ס קולג' לונדון, שלקחה חלק במחקר. "כעת הוכחנו שצניחה ברמת הסוכר היא גורם מנבא טוב יותר לרעב ולצריכה קלורית מאשר עלייה ברמת הסוכר בדם והמזון שאנחנו אוכלים".

המחקר התבסס על מידע שנאסף במהלך פרויקט מחקרי רחב-היקף שמשתתפות בו אוניברסיטאות שונות מרחבי העולם, בשיתוף עם חברה מסחרית שעוסקת במדעי הבריאות. במהלכו החוקרים בחנו רמות סוכר בדם ואינדיקטורים נוספים ב-1,070 משתתפים מבריטניה ומארה"ב שאכלו ארוחות בוקר זהות אך לאחר מכן יכלו לבחור בעצמם את שאר הארוחות ביום. נוסף על כך, הם התבקשו לא לאכול בשלוש השעות שאחרי ארוחת הבוקר. המשתתפים התבקשו להקפיד על שגרה זו במשך שבועיים והם ענדו מד סוכר שעקב אחר רמת הגלוקוז בדם. הם גם ניהלו יומן תזונה דרך אפליקציה בטלפון הנייד ודיווחו על רמות של רעב במהלך היום.

אישה אוכלת (צילום: Olya Detry, shutterstock)
אולי זאת הסיבה שאתם מחפשים כל הזמן מנשנשים בין ארוחות | צילום: Olya Detry, shutterstock

עוד ב-mako בריאות:
>> נגמרה הקורונה והתחיל הצינון: למה כולם חולים?
>> מצחצחים שיניים אחרי הקפה של הבוקר? טעות
>> 10 כללי האכילה שיגרמו לכם להרגיש מעולה

לאחר שניתחו את הנתונים, החוקרים מצאו שצניחות ברמת הסוכר בדם נמצאו קשורות באופן משמעותי לרמות רעב וצריכה קלורית. התוצאות הראו שחוו צניחות משמעותיות ברמת הסוכר בדם – חוו גם עלייה בתשעה אחוזים ברמת התיאבון שלהם וגם אכלו את הארוחה הבאה שלהם כחצי שעה מוקדם יותר – ולבסוף צרכו יותר מ-300 קלוריות יותר במהלך היום מאשר המשתתפים שחוו ירידות קלות ברמת הגלוקוז בדם.

 החוקרים מציינים את מגבלות המחקר שלהם; בעיקר העובדה שהוא מבוסס על דיווחים עצמיים של המשתתפים וגם לא נבדקו רמות של הורמוני רעב. למרות זאת, הם מאמינים כי לתוצאות הללו יכולה להיות השפעה על חקר התיאבון והצריכה הקלורית ולפיכך גם בעל פוטנציאל לעזור לאנשים לאזן את משקלם ולשמור על בריאות תקינה.