לא מסוגלים לשמוע אנשים לועסים לידכם? מתעצבנים מאנשים שנושמים בכבדות? ייתכן מאוד שאתם סובלים ממיסופוניה, הפרעה נוירופסיכיאטרית שמתבטאת ברגישות גבוהה במיוחד לרעשים שלרוב אנשים נוטים להתעלם מהם, כמו לעיסה, בליעה ונשימה. כעת מחקר חדש חושף לראשונה אילו קשרים במוח מעורבים בהפרעה זו, שמרבית הסובלות ממנה הן נשים.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
המחקר, שפורסם לאחרונה על ידי מדענים מאוניברסיטת ניו קאסל בכתב העת Journal of Neuroscience, מראה שאצל אנשים הסובלים ממיסופוניה עשויים להיות קשרים מסוימים במוח שהם רגישים יתר על המידה. הם מצאו קישוריות משמעותית יותר בין קליפת השמיעה לאזורים במוח הקשורים לשליטה בתנועות הפנים, הפה והגרון. קליפת השמיעה היא אזור במוח שאחראי על עיבוד אותות קול, כלומר הוא מפענח אותות קוליים המגיעים מהאוזניים שלנו. "אפשר לתאר את זה כ'קשר בעל רגישות יתר'", הסביר אחד החוקרים.
>> סבלה ממיסופוניה – והתאבדה בעקבות ההפרעה
אנשים שסובלים ממיסופוניה, בעקבות הרגישות הגבוהה לצלילים יומיומיים, מפתחים גם רגשות שליליים עזים כלפי אותם רעשים. זה יכול להוביל לתגובת דחק ואף לרגשות של זעם וסטרס. לכן הם עלולים להיתפס בעיניי אחרים כעצבניים, או חמי מזג. אין הבדל בין יכולת השמיעה של אדם הסובל ממיסופוניה לאדם שלא סובל מההפרעה, ההבדל הוא בפענוח המוחי של צלילים ורעשים.
"זוהי הפעם הראשונה שקשר כזה במוח זוהה בהקשר להפרעה", ציינו החוקרים. אמנם ידוע כי התופעה נובעת בשל קשר אבנורמלי בין המוח למערכת השמיעה, אך הממצאים חדשים חושפים פרטים חדשים שתורמים להבנה טובה יותר של ההפרעה. במהלך המחקר, נעשו בדיקות דימות מוח לאנשים הסובלים ממיסופוניה ולקבוצת ביקורת של אנשים שלא סובלים מההפרעה. הם מצאו שמערכת השמיעה במוח מגיבה אצל הסובלים מההפרעה באופן דומה לאילו שלא סובלים ממנה. אך הם מצאו אצל הסובלים ממיסופוניה קשר משמעותי יותר בין קליפת השמיעה לאזורים השולטים בתנועות הפנים, שהוא כנראה המפתח להבנת ההפרעה.
עוד ב-mako בריאות:
>> איזו תוספת עדיפה: אורז או תפוחי אדמה? בדקנו
>> "יומיים אחרי הניתוח קרה נס – הוא חזר לדבר"
>> זהירות: המאכלים שיכולים לפגוע בחשק המיני
החוקרים ציינו כי הם הופתעו מהממצאים הללו, שמצביעים על כך שעשוי להיות גם טריגר ויזואלי להפרעה. "זה הוביל אותנו להבנה שקשר זה מפעיל דבר שנקרא 'מערכת נוירוני המראה', שעוזרת לנו לעבד תנועות של אנשים אחרים – על ידי הפעלת המוח שלנו בצורה דומה, כאילו אנחנו מבצעים תנועות אלה בעצמנו", מסבירים החוקרים. "אנחנו סבורים שאצל אנשים עם מיסופוניה, הפעלת-יתר בלתי רצונית של מערכת נוירוני המראה מובילה למעין תחושה שאותם רעשים המופקים על ידי אנשים אחרים חודרים לתוך הגוף שלהם, ללא שליטתם".
לדברי החוקרים, אכן אצל חלק מהאנשים הסובלים מההפרעה, חיקוי התנועה שמפיקה את הרעשים עוזרת להפחית את התסמינים, מה שעשוי לגרום לתחושה של השבת השליטה. וזה יכול לעזור לפתח טיפולים חדשים עבור אנשים הסובלים מההפרעה.