לא רק בפלסטיק: החומרים המסוכנים שיש באבק הבית
המודעות לנזקים הנגרמים מכימיקלים שמצויים בחפצים ביתיים עלתה משמעותית בשנים האחרונות, אך מסתבר שעדיין יש לנו עוד הרבה מה ללמוד. מחקר חדש חושף עד כמה החומרים האלה סובבים אותנו – אפילו באבק. מה זה יכול לעשות לבריאות שלנו, מי נמצא בסיכון גבוה להיפגע ואיך נמנעים מחשיפה לחומרים אלה?
אבק בבית זה לא נעים לכל אחד, בייחוד אם אתם אלרגיים לקרדית האבק. כעת מסתבר שהאבק לא רק מתסכל מבחינת הניקיון השוטף שהוא מצריך מאיתנו - אלא גם עלול לסכן את הבריאות שלנו. מחקר שנערך בארה"ב מצא כי 90 אחוז מאבק הבית מכיל 10 כימיקלים, חלקם ידועים כמסוכנים לבריאות וחלקם חשודים בכך.
המחקר פורסם בכתב העת Environmental Science and Technology ואינו הראשון שמראה את הסכנות שבחשיפה תמידית לכימיקלים, בקרב מדינות מפותחות. מחקר זה הוא בעצם סקירה של 25 מאמרים ומחקרים שונים שנעשו בנוגע לכימיקלים המצויים באבק הבית. אותם חומרים מסוכנים נמצאים במגוון רחב ומדאיג של חפצים, לרבות ריהוט, כלי בישול, צעצועים, חומרי ניקיון וקוסמטיקה.
על פי המחקר, החומרים שנמצאו בריכוז הגבוה ביותר הם קבוצת כימיקלים שנקראת פאתאלטים, בתוכה כלולים DEP, DEHP, DNBP, DIBP. הפתאלטים הם כימיקלים שנעשה בהם שימוש בתעשיית הפלסטיק לריכוך סוגי פלסטיק שונים. על פי מסמך שפורסם בשנת 2014 על ידי משרד הבריאות, פתאלטים מצויים בחומרי הדברה, חומרי בנייה, צעצועים לילדים, מוצרי מזון ואף בציפוי של תוספי תזונה וכדורי תרופות. כמו כן, הם מצויים לרוב בכלי בית שונים כגון וילונות מקלחת, מיכלי מזון וסבון נוזלי. מרבית הישראלים נחשפים לפתאלטים דרך צריכת מזון שארוז בקופסאות פלסטיק. מחקרים רבים נעשו בנוגע לפתאלטים, רובם בבעלי חיים, שגילו כי חלקם עשויים לפגוע במערכת הרבייה, לרבות גרימת מומים מולדים באיברי המין, הפרעה לתפקוד ההורמונלי ועוד.
"זה לא מפתיע שישנם כימיקלים בסביבה שלנו בריכוז גבוה"
פרופ' יונה אמיתי, מומחה בטוקסיקולוגיה, בריאות הציבור ורפואת ילדים בקופת חולים מאוחדת ואוניברסיטת בר אילן, מסביר: "ידוע כבר שבחברה המודרנית יש שימוש נרחב בחומרים כימיים כחלק משגרת החיים; בנייה, ריהוט, רכב, צעצועים, שטיחים ועוד. במשך הזמן יש זליגה של חומרים, עקב תהליכי שחיקה או חימום ולכן זה לא מפתיע שהם בסביבה שלנו בריכוז גבוה". אך הפתאלטים אינם הכימיקלים היחידים שנמצאים בסביבה שלנו. "חומרים נוספים שנמצאים במידה רבה, הם מעכבי בעירה, שהם אמנם נועדו למטרות בטיחותיות, אך גם הם יכולים לגרום לנזקים בריאותיים שונים", אומר פרופ' אמיתי.
עוד ב-mako בריאות:
>> באילו מזונות מהצומח יש ברזל?
>> "90 אחוז מהתרמילאים עושים סמים, מספיק שאחד יתפלפ"
>> לפני שמאוחר: 7 סימנים שאתם מכורים לקפאין
מה משותף לכל החומרים הללו? שניהם עלולים לגרום לשיבושים במערכות אנדוקריניות (הורמונליות) ובילדים עשויים לגרום לנזק התפתחותי. "אנשים נמצאים זמן רב בבית, אך ילדים קטנים אף יותר", מסביר פרופ' אמיתי. "ילדים חשופים במיוחד עקב הרגלי החיים שלהם הכוללים מגע רב עם החומרים, חפצים בפה, זחילה ובנשימה. בנוסף, ילדים נחשפים באמצעות הנשימה – כמות האוויר שתינוקות וילדים קנים מכניסים לגופם גדול פי 3 יחסית למשקל גופו, בהשוואה לאדם מבוגר. לכן, ממצאים אלה רלוונטיים לכולם ובעיקר לילדים, שנמצאים בסיכון גבוה להיפגע מהחומרים". יחד עם זאת, פרופ' אמיתי מדגיש כי אין סיבה לבהלה המונית, "צריך לסייג ולומר שמדובר רק במקרים של חשיפה ממושכת והביטוי של זה הוא מאוד מינורי. למעשה, מדובר בנזק מצטבר הנגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת".
אז אמנם אין סיבה לפניקה, אבל חשוב להיות מודעים לנזקים האפשריים. פרופ' אמיתי אומר כי ב-30 השנה האחרונות נצפתה במדינות רבות בעולם המערבי תופעות של שיבושים במערכות הורמונליות. "שיבושים אלה מתבטאים בין היתר בגיל מוקדם של התבגרות מינית בקרב בנות, ירידה בפוריות הגבר ועלייה בשכיחות של מומים באיברי המין, כמו אשך טמיר. כשזה קורה בכל העולם, ברור שהסיבה היא לא גנטית, אלא חשיפה לחומרים מהסביבה". בהתאם לכך, המודעות לחומרים המסוכנים הסובבים אותנו עולה ואיתה המאמץ לאיתור הכימיקלים המסוכנים וכן חיפוש אחר תחליפים בטוחים יותר.
אז מה אנחנו יכולים לעשות?
"מה שחשוב ברמה האישית, זה להקפיד להקטין את המגע עם האבק על ידי ניקיון ואוורור הבית", ממליץ פרופ' אמיתי. "אצל ילדים, חשוב להקפיד על שטיפת ידיים לפני האוכל". אם אתם רגילים לחמם אוכל במארזים של מזון מהיר, כדאי לשנות את ההרגלים. "שימוש במארזים אלה גורם לחשיפה גבוהה, אפשר לחמם בצלחת של חומר קשיח במקום".