כולם יודעים שסרוטונין הוא "הורמון טוב", למרות שזה למען הדיוק, בכלל נוירוטרנסמיטור. הוא נחשב לאחראי הראשי על ויסות מצבי הרוח שלנו, אבל בפועל אחראי גם על הרבה דברים אחרים – כולל חשק מיני, תיאבון, שינה, ויסות טמפרטורת הגוף ואפילו תהליכי זיכרון ולמידה. מתוקף התפקיד שלו כמוליך עצבי, הוא אחראי על העברת אותות בין אזורים שונים במוח – וכך משפיע בצורה זו או אחרת על רוב התאים במוחנו.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
ההבנה ששליטת ברמות הסרוטונין משמעה שליטה במצב הרוח הובילה לשרשרת של מחקרים ופיתוחים מדעיים, שתוצאתה הסופית היא פיתוח תרופות נוגדות דיכאון, כמו פרוזק, ציפרלקס ודומיהם. אלו נוגדי דיכאון מסוג SSRI – מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיבית – שהוא הסוג השכיח וגם הבטוח ביותר לשימוש. התרופות האלה מייעלות את תפקודו של הסרוטונין על ידי העלאת ריכוזו והגברת השפעתו במסלולים העצביים במוח.
הרבה נאמר על נוגדי הדיכאון – מהילולן כ"גלולות פלא למצב רוח רע", דרך מחקרים חדשים שמצביעים על כך שההבדל בין השפעתם של נוגדי דיכאון ושל כדורי פלסבו הוא מינורי בלבד, ועד אזהרתו של ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) שהם עלולים לגרום למימוש מחשבות אובדניות אצל מטופלים עד גיל 24. בפועל, הן נצרכות על ידי יותר מ-100 מיליון אנשים ברחבי העולם. אבל מחקר חדש שפורסם במגזין Nature חושף סכנה חדשה לגמרי הקשורה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון – סכנה שאינה קשורה בכדורים, אלא בסרוטונין עצמו.
עוד ב-mako בריאות:
>> באילו מזונות מהצומח יש ברזל?
>> "90 אחוז מהתרמילאים עושים סמים, מספיק שאחד יתפלפ"
>> לפני שמאוחר: 7 סימנים שאתם מכורים לקפאין
תופעות הלוואי לא זוכות למספיק יחס
אמנם ידוע שבמצבים של צריכת סרוטונין קיצונית (למשל, טיפול בכמה תרופות נוגדות דיכאון בו-זמנית) עלול להיגרם סינדרום בשם "סינדרום הסרוטונין", שתסמיניו כוללים חוסר מנוחה, הזיות, הזעה, התכווצות שרירים, בחילות והקאות – אבל זהו סינדרום נדיר. ואמנם הקשר בין סרוטונין לדיכאון לא הוכח במחקרים חד-משמעיים, ולא ברור אם ירידה כמות הסרוטונין גורמת לדיכאון או להפך, אבל הוכח שהוא נמצא בריכוז נמוך בדמם של אנשים הסובלים מדיכאון – ולכן הטיפול בדיכאון כולל בראש ובראשונה העלאת הריכוז שלו. ובכל זאת, לא ניתן להתעלם מכך שתופעות הלוואי של תרופות נוגדות דיכאון כוללות לא רק כאבי ראש או ירידה בתפקוד המיני, אלא במצבים מסוימים גם החמרת הדיכאון ותחושת העצבנות – בדיוק הסימפטומים אותן הן אמורות לנטרל. המחקר החדש מציע שתופעות הלוואי האלה לא כרוכות בנטילת הכדורים כשלעצמה, אלא שהן רק צד אחר, שלא זוכה למספיק יחס, של פעילותו של הסרוטונין.
החוקרים, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת צפון קרוליינה, נתנו שוקים חשמליים בעוצמה נמוכה לכפותיהם של עכברים – שיטה סטנדרטית לגרימת התנהגויות של פחד ועצבנות. כתוצאה מכך, כך גילו, עלה ייצור הסרוטונין שמקשר בין שני אזורים במוח האחראים על התנהגות דיכאונית. החוקרים עקבו אחר הפעילות המוחית של העכברים, וכך איתרו מעגל השולט בתחושות מתח ודיכאון – ומופעל על ידי סרוטונין (ולא על ידי מחסור בו).
הצעד הבא של המדענים הוא לבדוק האם אותו המעגל נמצא גם במוח האנושי. "סביר שזה נכון", אמר פרופסור תומס קאש, אחד מהמדענים, "מפני שאנחנו יודעים שאחת מתופעות הלוואי של תרופות נוגדות דיכאון היא מתח נפשי, ושתפקוד המוח דומה מאוד בין עכברים ובני אדם". לאחר מכן, התקווה שלהם היא "למצוא תרופה שמנטרלת את המעגל הזה - תרופה שאנשים יוכלו לקחת בשבועות הראשונים של הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון כדי לא לסבול מתופעות לוואי".