האם נחירות היא פעולה גברית או נשית? נדמה שרובנו יודעים את התשובה - גברים נוחרים, נשים "נושמות בעדינות", ותקום האישה שתודה בפה מלא שהיא נוחרת. המציאות היא שנחירות היא תופעה ביולוגית שלא מפלה בין מין או מגדר, כך שנשים רבות פשוט מתכחשות לעובדה שהן נוחרות. אדיר מילר אפילו הקדיש לזה פרק שלם ב"רמזור", והנה מגיעה ההוכחה המדעית לכך.
מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון ופורסם במגזין Clinical Sleep Medicine בדק 1,913 משתתפים בגיל הממוצע 49 שהופנו למרכז להפרעות שינה בבית חולים אוניברסיטאי. המחקר, שבוצע על ידי פרופ' נמרוד מימון מבית החולים סורוקה, מצא כי לא רק שנשים נוטות "לייפות את המציאות" ולדווח על מספרים נמוכים במיוחד של מקרי נחירות, הן גם נוטות להמעיט בערך הקולניות והרעש של הנחירות הללו. לפי המחקר, 88 אחוז מהנשים שבו נחרו, אך רק 72 אחוז מהן דיווחו על כך.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
המשתתפים במחקר נתבקשו למלא שאלון ולדרג את חומרת הנחירות שלהם, בעוד מד קול דיגיטלי מכוונן מדד את עוצמת הנחירות שלהם במשך לילה שלם: נחירות בעוצמה של 40-45 דציבלים הוגדרו כבינוניות, ואילו נחירות בעוצמה של 60 דציבלים ויותר הוגדרו כחמורות. בהמשך לכך נמצא כי ל-49 אחוז מהנשים הייתה הפרעת נחירה חמורה או חמורה מאוד, אך רק 40 אחוז מהן דיווחו על הרמה האמיתית שלה.
אצל הגברים, לעומת זאת, המצב היה כמעט הפוך: 92.6 אחוזים מהגברים במחקר נחרו, זאת למרות ש-93.1 אחוזים דיווחו על הנחירות – כלומר, לגברים אין שום בעיה להודות בכך ואפילו להפך, להתגאות בכך. בנוגע לעוצמות הנחירה, המחקר מצא כי הגברים והנשים נמצאים פחות או יותר באותה הרמה: נשים נחרו בעוצמה של 50 דציבלים, בעוד גברים בעוצמה של 51.7 דציבלים.
>> "זה התפריט שעזר לי להשיל 35 ק"ג ממשקלי"
>> הסיבה המפתיעה לכך שאתם מתעוררים באמצע הלילה
לפי עורכי המחקר, הסטיגמה החברתית המביכה שמיוחסת לנחירות מונעת מנשים רבות להסס ואפילו להכחיש את העובדה שהן נוחרות, מה שעלול להעיד על כך שהן סובלות מהפרעת שינה חסימתית ולא מקבלות לכך טיפול – "העובדה שנשים פחות מדווחות על נחירות ומתארות אותן כקלות בלבד עלולה להיות אחד מהמחסומים שמונעים מנשים לפנות למרפאות שינה". בינתיים, עד שנשים לא ישלימו עם הנחירות שלהן, כדאי לשים לב לתופעות אחרות כדוגמת עייפות ותשישות באמצע היום, ולפנות לטיפול אם המצב מחמיר.