חשבו על הפעם האחרונה שבה השתעממתם. מתי זה היה? בסוף שבוע עם הילד? כשהייתם בבית החולים? כשחיכיתם לרכבת? כשמדובר במתבגרים, סיכום של ממצאי מחקרים שנערכו בעשרים השנים האחרונות מראה שחלק ניכר מהשעמום שלהם מתרחש דווקא בשעות הפנאי, כלומר, מחוץ למסגרת בית הספר, החוגים, או פעילויות מאורגנות אחרות, ובייחוד כאשר יש חופשה ארוכה. זה כשלעצמו מוזר כי שעות הפנאי מאפשרות למתבגרים יותר חופש בקביעת פעילויות, יצירתיות, יכולת לחקור את הסביבה, ויחסים חברתיים פחות מובנים ולכן אמורות להיות בעלות תרומה חשובה להתפתחות. למרות זאת, החופש הגדול מהווה קרקע פורייה לחוויות שעמום וחוקרים רבים מנסים להבין מדוע.
שתי סיבות הן המקובלות ביותר על החוקרים בתחום. הראשונה היא עודף שליטה הורית. במקרים רבים מתבגרים משתמשים בשעמום כדי להתריס כנגד עולם המבוגרים שמנסה לשלוט בזמן הפנוי שלהם ולנהל אותו עבורם. המתבגרים נמצאים בשלב בחייהם שבו הם נאבקים על אוטונומיה ועל האפשרות להחליט עבור עצמם מה הם עושים עם הזמן שלהם. הם אומרים, "משעמם לי" אך בעצם מתכוונים "תעזבו אותי בשקט", או "אתם לא מחליטים עלי". זה קורה בדרך כלל בגילים צעירים יותר (15-13) כי להורים יש נטייה להפעיל יותר שליטה בגילים אלה. לכן, הדרך הנכונה לפעול היא פשוט לתת להם יותר מרחב ויותר חופש בחירה.
הסיבה השנייה היא רמה נמוכה של מוטיבציה פנימית. מתבגרים שמרגישים צורך להוכיח את עצמם, להראות שהם מסוגלים, להרגיש אתגר, ומכירים את עצמם מספיק טוב כדי לדעת איזו פעילות תספק את הצורך הזה (כדורגל, שחמט, גלישה, משחקי מחשב) נוטים להשתעמם הרבה פחות. בדרך כלל, הם יצליחו למצוא פעילות לחופש שתהיה מתגמלת ומהנה עבורם. לעומתם, אנו נתקלים בהרבה מתבגרים שאומרים שמשעמם להם פשוט כי "אין מה לעשות". ברוב המקרים זה סימן למוטיבציה פנימית נמוכה. מתבגרים כאלה זקוקים להכוונה והנחייה, אבל באופן מתחשב וזהיר כדי לא לפגוע בצורך שלהם להרגיש עצמאיים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אבל זה רק חלק מהסיפור. המתבגרים של תחילת המאה ה-21 חיים בעולם שסימן ההיכר שלו הוא האצה. הקצב שבו שינויים מתרחשים בימינו הוא לא פחות ממדהים. כמעט בכל תחומי החיים מציעים להם דברים חדשים בקצב הולך וגובר: סמארטפונים חדשים, שדרוגים חדשים, גאדג'טים חדשים כל כמה שבועות (אם לא ימים!). חנויות אופנה מתחילות את עונת הקיץ באביב ואת עונת החורף בסתיו. בהכרה של המתבגרים, הזמן מתקצר ומואץ, והם מאבדים את היכולת להתמודד עם מונוטוניות וחוסר שינוי.
וזה עוד לא הכל. המתבגרים חשופים לטכנולוגיה שרושמת הישגים מרשימים כמעט כל הזמן. התקשורת העולמית משתפרת ומתעצמת והופכת את העולם לקטן יותר. הרפואה מנצחת במאבק מול אויבים ביולוגיים והפיזיקה סוגרת את המרחק לעולמות אחרים במערכת השמש. עולמות אחרים! הישגים אדירים ללא תקדים מתרחשים מול עיני המתבגרים וגורמים להם לדמיין אפשרות של קיום-גדול-מהחיים. לאט לאט מתפתחות אצלם ציפיות לכך שמשהו גדול ומדהים אמור לקרות כל יום.
עכשיו נסו אתם, במקומם, להעביר חודשיים של חופש גדול בפתח תקווה. ואין לי דבר נגד פתח תקווה, אני רק אומר... כמה פעמים אפשר ללכת לבריכה, לטפס על קיר טיפוס, ללכת לקייטנה, להסתובב עם החברים באם-המושבות, עד שזה נהיה משעמם?
מתבגרים רבים נשארים בבית, בחדר, מול המחשב. משחקי המחשב אכן מביאים איתם את אפשרות לפנטזיה טכנולוגית גדולה מהחיים: בנייה של אימפריות, הרפתקאות ומשחקי כדורגל צבעוניים. אבל זה רק פתרון חלקי, ואף בעייתי. אם משחקים הרבה, המשחק מתחיל לחזור על עצמו ומתרגלים אליו. ונוסף לכך הוא בעייתי מבחינה חברתית כי הוא מאפשר רק אינטראקציה מצומצמת עם חברים. המחקר מראה שמתבגרים שנוטים לבלות את הקיץ רק מול המסך סובלים יותר.
מתבגרים אחרים עשויים להגיע אפילו למצב קיצוני של אלימות, ונדליזם והתנהגויות סיכון נוספות כמו שימוש באלכוהול או סמים. המחקר מראה בצורה ברורה שמתבגרים בעלי רמות נמוכות יחסית של אינטליגנציה, יצירתיות ומודעות מוסרית נוטים גם להשתעמם יותר וגם להשתמש בסמים ולהתנהג באופן אלים. זה נכון במיוחד כאשר מדובר מראש בנוער בסיכון, או במתבגרים שמשתמשים בשעמום כדי להתריס כלפי שליטה הורית מוגזמת.
>> 6 דברים מפתיעים שהמראה החיצוני אומר עליכם
>> סיוט שהתגשם: הובהלה למיון עם ג'וק בתוך האוזן
>> אכלה יותר ארוחות ביום - והשילה 30 ק"ג
אז מה עושים? הלוואי שהיה אפשר לתת פתרון אחד מושלם לכל ההורים והמתבגרים – כזה שימנע את השעמום ויאפשר לעבור את החופש בהנאה. אבל בענייני שעמום, כמו בכל עניין פסיכולוגי – כל מקרה לגופו. עם זאת, במחקר מדווחים שני מקרים שבהם הצליחו למתן את ההשפעות השליליות של שעמום הפנאי באמצעות התערבות יזומה מצד גורמים חינוכיים. בשני המקרים מתבגרים בכיתות ז'-ח' מארה"ב עברו סדנה המורכבת מכמה פגישות במסגרת בית הספר. בסדנה הגבירו את המודעות שלהם לשעות הפנאי ולאופן השימוש בפנאי, הסבירו לגבי מוטיבציה פנימית וחשיבותה, פיתחו בקרב המתבגרים את המודעות העצמית לכישרונם וליכולותיהם הייחודיות, חשבו יחד איתם על תחביבים ואתגרים שעשויים לעניין אותם, ובאחד המחקרים אפילו עבדו איתם על פיתוח מיומנויות של ניהול כעסים ופתרון קונפליקטים. בשני המחקרים דיווחו שהמתבגרים הגיבו בצורה חיובית לסדנה וגם שחל שיפור ניכר ברמת השעמום שהם דיווחו עליה בתום המחקר, בתקופת החופש.
* ד"ר גדי און הוא פסיכולוג חוקר חוויות שעמום