זה לא כל יום שאגדה קולינרית מקומית מחליטה להתרחב ולפתוח מקום חדש בעיר אחרת, כפי שעשתה עזורה הירושלמית של אלרן שרפלר עת פתחה סניף בתל אביב. נגיד את זה ככה: בדרך כלל אנחנו נותנים למקומות חדשים זמן חסד לפני שאנחנו פוקדים אותם לראשונה - הפעם פשוט לא הצלחנו להתאפק, ושבוע אחד לתוך ההרצה כבר התייצבנו רעבים ומלאי ציפייה.
עוד המון אוכל טעים בפייסבוק שלנו
למי שמצפה לשכפול של עזורה הירושלמית, מתברר שזה ממש לא המקרה. הסניף התל אביבי של עזורה גדול בהרבה מסניף האם; יש בו מטבח פתוח רחב ידיים שפונה אל מספר לא קטן של שולחנות חיצוניים, בר ישיבה שמשקיף על המטבח מחלקו הפנימי ועוד כמה שולחנות בתוך חלל המסעדה הצבעוני. בניגוד לעזורה המקורית, כאן קרוב לוודאי שלא יצטבר תור אינסופי אפילו בימים עמוסים, ולא תיאלצו לחלוק שולחן עם אורחים נוספים (על אף שלעתים זה בהחלט כיף).
אז אמנם התחלנו בהבדלים, אבל מרוב הבחינות עזורה החדשה דומה מאוד לזו של מחנה יהודה. האוכל, הגישה, התפריט הצנוע אך המושלם ואפילו אווירת הכולם מכירים את כולם (אחרי שבוע אחד!) - כל אלה לא מאפשרים לנו לשכוח מי ההורים של המסעדה הזאת, וטוב מאוד שכך. נראה שכל הלקוחות התל אביביים כבר הספיקו להכיר את הבעלים אלרן שרפלר, את המלצרים ואת יתר אנשי הצוות. האווירה כאן עד כדי כך חברית, שאם תבקשו להיכנס אל המטבח כדי להציץ בסירים ולראות מה הכי מתחשק לכם, רוב הסיכויים שהמלצרים יזרמו אתכם בכיף.
עוד באוכל טוב:
שרפלר עצמו מסתובב בין השולחנות, מפטפט עם הסועדים ואוסף חוות דעת. בשלב הזה הוא עסוק בגיבוש צוות המטבח ובהטמעת האוכל הירושלמי בטריטוריה החדשה. לכן הוא דבק עדיין בתפריט המקורי, ולא זז מהקלאסיקות של שוק מחנה יהודה. בהמשך הוא יתחיל להביע את עצמו דרך הסירים הרבה יותר.
חומוס פנטסטי - כמו בירושלים
ממש כמו בירושלים: ממולאים צמחוניים של כרוב ובצל עם אורז (32 שקלים), חומוס בשר אגדי (40 שקלים), קובה חמוסטה (32 שקלים), תבשיל ריאות ברוטב פיקנטי (26 שקלים), מוסקה חצילים ובקר (35 שקלים), סופריטו בקר (35 שקלים) ומרק שעועית (20 שקלים). כמו שאפשר לראות רוב המנות מתומחרות באופן סביר לגמרי, אבל הן אינן גדולות.
אנחנו הזמנו חומוס עם טחינה (27 שקלים) ומרק קובה מטפוניה עם קישואים, סלרי ומנגולד (32 שקלים). החומוס הגיע תוך דקות בודדות והיה פנטסטי, ממש כמו בירושלים. יחד איתו הונחו על השולחן חמוצים עם פלפלים חריפים נהדרים, מלפפון חמוץ ובצל טרי וצלוחית של חריף מצוין. לטובת כל מי שמתכוון להסתער אנחנו מרגישים חובה לחזור ולומר - המנה אינה גדולה. רעבים ממש? עדיף שתלכו על החומוס בשר.
מנת הקובה מטפוניה כללה מרק חמצמץ ונהדר, ובתוכו שלוש קציצות סולת שטוחות ממולאות בשר טרי. הקובות היו נפלאות, לא כבדות מדי ובעלות מרקם מושלם, והדבר היחיד שקצת אכזב היה מיעוט הירקות במרק עצמו.
הצצה על השולחנות שסביבנו לימדה אותנו שמנת הסופריטו האגדית נראית כאן אפילו יותר טוב מאיך שאנחנו זוכרים אותה מירושלים - הר קטן של בשר משובץ עם פלחי תפוחי אדמה מטוגנים (היה הרבה יותר בשר מתפוחי אדמה, מה שמעיד על נדיבות מבורכת). פשוט קנאה בשולחן שאכל אותה. גם תבשיל הריאות, על הרוטב האדמדם הפיקנטי שלו, קרא אלינו מהשולחן השכן. על התענוג של מנה ראשונה מרק וסודה שילמנו 62 שקלים - לא מעט לארוחת צהריים, אבל גם לא המון לאוכל ברמה כל כך גבוהה.
נראה שתושבי השכונה והעובדים במשרדים הסמוכים כבר הבינו איזה אוצר נפל להם לידיים. למרות שהאופי של המקום טרם גובש סופית, אין ספק שאלרן שרפלר עשה צעד מבריק בהרחבת האימפריה לתל אביב - והעובדה שהמקום מלא למדי כבר בשבוע הראשון לפעילות מעידה שלא רק אנחנו חושבים כך.
אם לסכם, עזורה התל אביבית נושאת עמה יתרונות על פני זו הירושלמית, אבל גם חסרונות. היתרון הגדול ביותר הוא שהאוכל של עזורה הגיע לתל אביב והוא זהה ומשובח כמו המקור. אנחנו צופים שכשרוח השינוי תנוח על שרפלר, יכול להיות שסניף תל אביב אפילו יתעלה על המקור. מה שבטוח, כאן הרבה יותר קל למצוא מקום לשבת, ולא צריך לחלוק שולחן עם אף אחד. אז מה החיסרון? אחרי שמסיימים לאכול לא יוצאים החוצה לשוק מחנה יהודה האדיר אלא לרחוב יהודה הלוי, הקצת פחות אדיר והרבה יותר מפויח.
עזורה תל אביב, הרכבת 2, תל אביב, שעות פעילות: ראשון-שישי 11:00 עד שנגמר (בדרך כלל בין 16:00 ל-18:00)