עיר הבגטים של ישראל: מצאנו את האחד המנצח

על דבר אחד אין מחלוקת: נתניה היא עיר הבגטים של ישראל. חביתה, מוקפץ עוף, תוניסאי, שניצלים - כל אלה נכנסים בעיר הזאת לתוך בגט ענק, שינסה להשביע אתכם עד היום למחרת לפחות. לכל אחת ממזללות הבגטים בעיר הסיפור שלה, שנשזר לו לתוך המיתולוגיה המוניציפלית, המנות תמיד עצומות בגודלן, השפע ניכר, ובשביל לסיים מנה כזו צריך להיות טיפוס מסוג מסוים, או לפחות מאוד מאוד רעב. עיר אחת, 7 מנות איקוניות בבגט. צללנו פנימה כדי להכריע מי הטעימה מכולן.

מקום 7: השניצל של כושי

השניצלייה של כושי היא חלק מהמיתולוגיה של נתניה, כמו כל המקומות בדירוג הזה, והיא גם עמוסה בהתאם, אבל בסך הכל השניצל שמוגש כאן בבגט הוא מוכר ורגיל. פריך, זהוב, טעים, אבל רגיל. אולי זה בגלל שהבעלים לא נמצא, והוא לא זה שמרכיב את המנה.

אף שהגענו בשעת בוקר מוקדמת למדי, המקום היה עמוס מאוד ושלושת העובדים מאחורי הדלפק עבדו במרץ ותקתקו את ההזמנות. אחד מטגן וחותך שניצלים, אחד מדבר עם הלקוחות ומרכיב את המנה ועוד אחד במטבח האחורי. המנה הייתה טעימה, גדולה ומאוד נדיבה ומפנקת, אבל בניגוד לכל אחד מהמקומות האחרים - לא היה בה אותו אלמנט של שאר רוח, שנותן למקום קסם מיוחד.

שימו לב, יש כמה סניפים של המותג, שמופעלים על ידי זכיינים או על ידי דור ההמשך. אני ביקרתי בסניף המקורי, זה שממוקם ליד הבודקה הקטן שבו הכל התחיל.

השניצל של כושי. יצחק קצנלסון 24, נתניה

מקום 6: סנדוויץ' סוסו

בקצה רחוב היהלום, שתוחם את השוק של נתניה, מסתתרת עוד פיסה מההיסטוריה של העיר, ובה מוכרים סנדוויץ' תוניסאי. לפי מה שמספרים בעיר, זהו אותו המתכון בדיוק שהכין בשנות החמישים סבא סוסו, אופה שהגיע מתוניס.

היום העסק, שעדיין שוכן בבודקה צנוע, מנוהל בידי הנכד ארז, שמגיע מדי יום עוד לפני חמש בבוקר כדי להכין הכל לקראת הלקוחות הראשונים. הבגטים מגיעים ממאפיית בונז'ור, שנמצאת במרחק כמה רחובות משם (סבא סוסו היה אופה אותם בעצמו). את העסק קיבל ארז מאביו המנוח, ואת הבעלות הוא חולק עם אמו, חנה, ועם אחיו יוסי. לשני האחים יש ארבעה ילדים כל אחד, אבל ארז לא מאמין שמישהו מהם ימשיך את הדרך. "הדור הזה מפונק", הוא אומר. כך יוצא שהאחים הם כנראה החוליה האחרונה בשרשרת של אחד הסנדוויצ'ים התוניסאיים הכי מפורסמים בעיר.

הסנדוויץ' של סוסו מגיע בבגט ענק, וכדאי לדעת שאפשר להזמין גם חצי. במבט ראשון הוא נראה מאיים, אבל מי שנוגס בו מגלה לחם אוורירי עם קרום דק ופריך. בתוך הכריך יש טונה, תפוח אדמה מבושל, רוטב לימוני בצבע כתום שמבעבע בסיר ענק על פתיליה, סלט ירקות קצוץ, צ'ירשי וחריף. התוצאה היא ארוחת פועלים משובחת, דחוסה בתוך בגט. בשנת 2025 קבוצת הפייסבוק "נתניתים בינוניים וסבירים" הכתירה את סנדוויץ' סוסו כסנדוויץ' התוניסאי הכי טוב בנתניה, וזה לא דבר של מה בכך. יש לא מעט כריכים תוניסאיים בעיר הזו.

והמחיר: בגט שלם עולה 36 שקלים וחצי בגט - 22.

סנדוויץ' סוסו. היהלום 1, נתניה. כשר

מקום 5: יוסי חביתה

מי שאינו נתנייתי יתקשה למצוא את הדוכן של יוסי חביתה, שנמצא בכניסה למפעל בפינה של רחבת חניה ליד תחנת הרכבת, ומוסתר מהכביש על ידי המכוניות החונות של הלקוחות. לפי המדבקות שעל הדוכן הוא פועל מאז 2002, ויש בעיר ויכוח ישן האם כריך החביתה המקורי של העיר הוא שלו או של לחם חביתה (ראו מיד).

בבודקה הצנוע יוסי מג'נגל בין שתי פלנצ'ות, על כל אחת מהן עשר חביתות בו זמנית, ויש מי שמקבלת את ההזמנות ומתזמנת אותן ועובד נוסף שעונה לטלפונים ורושם הזמנות טייק אוויי במחברת. ליד הדוכן יש עמדת תפילין, שני שולחנות עם שמשיות ושלושה כיסאות בר, אבל רוב הלקוחות, חיילים ופועלים קבועים, לוקחים את הכריך לדרך, לצלילי מוזיקת הטראנס שבוקעים מרמקול ענק.

הכריך של יוסי חביתה מוגש בבגט גדול במיוחד, שמרוקן מתוכנו הרך, ובמנת הקומפלט מורחים בו אריסה לא חריפה ומיונז ומכניסים חביתת ירק ענקית, שחומה ופריכה, עם נקניק סלמי פשוט שנצלה גם הוא על הפלנצ'ה. התוצאה היא ארוחת פועלים משביעה וטעימה.

לצד הכריך מוגשים ירקות, זיתים ופלפל חריף, ועל הדלפק קערת שום קונפי צרוב שכל אחד מעמיס ממנה לפי טעמו. הקומפלט עולה 35 שקלים, והתפריט כולל גם חביתה לבנה, טונה, ירק, נקניק, קבנוס ושקשוקה (בין 32 ל-50 שקלים למנה). כמה משביע יכול סנדוויץ' חביתה להיות? עד שלא תטעמו את זה של יוסי לא תדעו.

יוסי חביתה. דרך הרכבת 8, נתניה

מקום 4: לחם חביתה

נתחיל בסוף: לדוכן לחם חביתה האגדי יש סניף חדש בדוד פנקס, שפועל בנוסף לסניף הוותיק שבאזור התעשייה פולג. המקום התפרסם בזכות הדמות הטיקטוקית של ויקי עזרא, אבל שמעו - מתברר שמדובר בבגט שהוא באמת אגדה. גם כשבוחרים את הכריך הכי פשוט, עם חביתה רגילה, מגיעה מגה מפלצת של מנת בוקר מפנקת על מגש עם ירקות וחמוצים. והבגט - איזה בגט טרי ומושלם! טעים כאילו אמא שלכם הכינה לכם בזה הרגע בדיוק את הכריך שהכי התאוויתם אליו. כמה פשוט ככה מדהים.

בגט חביתה רגיל עולה 30 שקלים, עם חביתת ירק המחיר עולה ל-35 וכך תשלמו גם על כריך עם חביתת בצל, פטריות, קישואים או פלפל צ'ומה. יש גם חביתה עם נקניק שעולה 38, ועם מרגז שעולה 48. בגט עם שקשוקה עולה גם הוא 38 שקלים, ועם שקשוקה ומרגז - 50.

לחם חביתה. דוד פנקס 14 וגיבורי ישראל 24, נתניה. כשר

מקום 3: שניצל איילה

המנה של שניצל איילה היא מנת השניצל הכי גדולה שראינו אי פעם, ומנת השניצל בבגט הטובה לטעמנו בארץ. מכינים אותה יגאל וברוך, הבעלים של הנכדות של איילה שפתחה את המקום. הבגט עצמו יותר גדול מהאחרים, יותר שטוח ופחות עגול, ואינו מבריק כמו הבגטים של בונז'ור שהוגשו ברוב המקומות שביקרנו. לתוך הבגט הזה נכנסת כמות בלתי נתפסת של שניצלים, שסימן ההכר שלהם הוא שאינם מטוגנים בפירורי לחם אלא בציפוי אחר, סודי, שמזכיר יותר ציפוי של פיש אנד צ'יפס שחום במיוחד מינוס הפריכות.

אני ספרתי בתוך הבגט שלי 5 שניצלים ענקיים - וגם חצי מזה יכול להיות קשה לסיים. אפילו להחזיק את המנה ביד אחת זה לא פשוט, כי היא פשוט שוקלת המון. הבגט יוצא פתוח כשכל התוספות - חומוס, סלטים וממרחים - מונחות על השניצלים, כך שלסגור אותו זה כמעט בלתי אפשרי. חוץ מהשניצל המפורסם שכולם מגיעים בשבילו, שעולה 55 שקלים, יש בגט שקשוקה (40 שקלים), בגט מעורב (49 שקלים), בגט דגים (54 שקלים) ובגט חביתה (30 שקלים).

שניצל איילה. ישראל זנגוויל, 12, שוק נתניה

מקום 2: שמעון פוסט

אצל שמעון אין תפריט על הקיר, צריך לדבר איתו כדי לדעת מה מחיר המנה, אבל כמעט כל מי שאוכל כאן כבר יודע את התשובה כי הוא עושה את זה כבר מעל 20 שנה. "אם יהיה לי תפריט, איך אני אדבר עם אנשים?" צוחק שמעון, ומיד מחדד: "אצלי אין דבר כזה שאם אין כסף לא אוכלים. מי שנכנס לכאן מקבל אוכל, יש כסף אין כסף, קודם כל תאכל".

שמעון הוא אגדה, וצריך לראות אותו מרכיב את הכריך ומתחזק את הוויטרינה, שהיא נקייה כמו בית מרקחת. לתוך הבגט התוניסאי נכנסים טונה מפוררת דק, תפוח אדמה מבושל, צ'ירשי, חמוצים, סלט ירקות קצוץ היטב, חריף, ביצה, לימון כבוש, משוויה, עריסה, פלפל כבוש ולסיום מלח וקצת שמן. לראות את הידיים של שמעון עובדות על הבגט, חותכות את הלחם, מסדרות את כל מרכיבי המנה - מכפיל את רמת הרעב ברגע, אז ראו הוזהרתם. גם הבן שלו עובד כאן, מאחורי הקלעים - נכנס ויוצא מהמטבח הקטן.

"אני כל החיים מבשל, זה הדבר היחיד שאני יודע", אומר שמעון, והוא יודע ועוד איך. חוץ מהסנדוויץ' התוניסאי, שקשה להפסיק לחשוב עליו הרבה אחרי שהוא נגמר, מגישים פה גם שניצל, שקשוקה, מעורב עם טחול ולבבות, שאני נשבעת שראיתי מישהו מזמין ב-10:00 בבוקר, וחזה עוף. מחיר הכריך התוניסאי 40 שקלים, ושלא תעזו לפספס את צ'יפס החצילים המעולה שמחכה על הדלפק, חם ומדהים. ב-16:00 המקום כבר נסגר.

שמעון פוסט. דוד פנקס 18, נתניה

מקום 1: טיים עוף

במרכז העיר נתניה נפתח ב-1995 המקום שהביא לעיר את הטרנד הגדול של שנות ה-90 - מוקפץ אסייתי בתוך בגט, והוא עדיין פועל, עכשיו באזור התעשייה פולג. אם להאמין לסיפורי המורשת, ראש העירייה הנוכחי אבי סלמה עבד בו בתחילת שנות ה-2000. היום מנהלים אותו האחים ניר ועידו - עידו, שעובד שם מגיל 17, רכש את העסק ב-2008, וניר הצטרף לפני שמונה שנים. את הבגטים - עם קרום דק יחסית וחלק פנימי דחוס שיספוג את הרטבים - אופים כאן מאפס.

את המוקפץ של טיים עוף מכינים מול העיניים על ארבעה ווקים. אפשר לבחור עוף עם בצל או אנטרקוט עם בצל ירוק, גמבה ופטריות, ואפשר לשלב ביניהם. הרוטב נבחר מתוך 12 אפשרויות, ביניהן דבש וחרדל, קארי, תאילנדי ופסטו, וגם רוטב פיקנטי ורוטב סויה ודבש, שאנחנו אהבנו במיוחד. ההזמנה נעשית דרך מסך ואחריה עובר הבגט, באורך חצי מטר בערך, בפס תוספות עם ירקות, סלטים וממרחים. הוא עולה 53 שקלים (עוף) ו-63 שקלים (אנטרקוט), פחות מפיתה עם שווארמה, ואפשר גם לקבל אותו בצלחת עם נודלס. מנה נוסטלגית, שהיא גם אחת ממנות אוכל הרחוב הכי טעימות בארץ.

טיים עוף. גיבורי ישראל 40, נתניה