מרק דלעת מתובל

מי שקצת עוקב אחרי מגזינים ובלוגים מחו"ל, בעיקר מארצות הברית, כנראה שכבר יצאו לו הדלועים מהאוזניים. כי אם יש משהו שהאמריקאים לוקחים ברצינות (חוץ מאת החופש שלהם, הרובים, אירועי הספורט, הסלבריטאים ואהבת המולדת), זה את החגים שלהם – וחגים של סתיו זה דלועים. אז גם אני הבאתי איתי דלעת. יותר נכון, הבאתי מאמא שלי מרק דלעת מתובל. מה זה מתובל – יש שם הר של שום (לפחות 10 שיניים), ג'ינג'ר, צ'ילי, רכז רימונים וסילאן, שנותנים בוקס פיקנטי לפרצוף בכל שלוק, במובן הטוב של המילה. אתם, כמובן, מוזמנים להוריד קצת שום, להוסיף סילאן או להתאים את התיבול לטעמכם בכל דרך שתבחרו.

הסוד של המרק הזה הוא שימוש בחתיכה מהדלעת הגדולה שעומדת על הרצפה אצל הירקנים, שממנה הם חוצבים חתיכות לפי משקל. היא לבנבנה מבחוץ וכתומה מאוד מבפנים, מתוקה, עסיסית ומתפרקת בבישול, ובגלל זה אין צורך בהוספת מים לסיר. היא פשוט מגירה נוזלים ומתבשלת בהם. אם אתם לא משיגים כזו דלעת, אפשר להחליף אותה בסוגי דלעת אחרים או אפילו בדלורית, אבל אז תצטרכו להשגיח יותר על הבישול, ואולי להוסיף מעט מים לסיר.