סתיו סטרשקו: "לא ננקוב בשמות, אני יודעת על עוד כמה בתעשייה. הם לא יפתחו בחיים"

סתיו סטרשקו (33) פרצה לתודעה הציבורית לפני 14 שנה כדוגמנית מצליחה, כבשה את שבועות האופנה מסביב לעולם והצטלמה למגזינים הנחשבים ביותר. בשנת 2015 היא נכנסה ל"האח הגדול VIP", ומאז הוסיפה את הטייטל שחקנית ואפילו עשתה היסטוריה, כטרנסג'נדרית הישראלית הראשונה שהייתה מועמדת לפרס אופיר על תפקידה בסרט "הנשף". אבל מאחורי הרזומה הנוצץ, סטרשקו מתמודדת ביום-יום עם מציאות מורכבת הרבה יותר.

לאחרונה זה גם בא לידי ביטוי: החודש היא עוררה סערה כשהעלתה פוסט שבו חשפה כי סירבה לקמפיין, לאחר שמנכ"ל של משרד פרסום אמר לה כי טרנסית לא יכולה לשמש כפרזנטורית של חברה בישראל, שלא בחודש הגאווה. בריאיון ללילך מרקוביץ' בפודקאסט "ספיל איט", היא מדברת עכשיו על המחיר הנפשי של הפרסום, על הטראומה שיש לה ממעצר משטרתי מתוקשר שהוביל להתקפי חרדה קשים, ועל הזוגיות היציבה והשקטה שהיא מתחזקת, הרחק מאור הזרקורים.

מתייחסים אליי כקישוט. זה מרגיש כמו סוג של זלזול

"עצבן אותי שהאמירה הזאת נאמרה באותה עת שבאים ללהק אותי לקמפיין", אומרת סטרשקו, שהתקרית עוד מבעבעת בה. "הרגיש לי כמו סוג של זלזול כלשהו, שאוקיי, בשום פנים ואופן זה לא יכול לקרות במשך כל השנה. אז החלטתי לסרב לקמפיין הזה, להגיד תודה רבה אבל לא תודה, ולהעלות על זה פוסט, שהתחבטתי בתוכי והיה לי מאוד-מאוד קשה להחליט שאני עושה את זה. אבל אני שמחה שעשיתי".

למה חששת?
"כי יכול להיות שיהיו אנשים שיפרשו את זה ככפיות טובה, שאולי היא בוכה ומתמסכנת, וזה לא היה ממקום של לבכות או להתמסכן. הגעתי למקומות בקריירה, ואני שמחה בחלקי. הזדמנויות כאלה של חברות שנטו מנצלות את הקהילה למען איזה טראפיק שהן יקבלו בשבוע הגאווה, אבל במשך שאר השנה הן לא באמת לוקחות אותי כמי שאני, אלא לוקחות אותי כקישוט לחודש הגאווה בגלל שאני טרנסית. זה לא מעניין אותם מי אני, מי זאת סתיו, אז לא רוצה, לא בא לי. אני רוצה שיראו אותי כבן אדם קודם כל, ולא רק יתייחסו לזה שאני טרנסית. אני כבר חושבת שאחרי כל כך הרבה שנים בתעשייה, ושכן שיחקו על החלק של הטרנס, אני חושבת שאפשר להתקדם הלאה ולראות אותי בתור בן אדם, להעריך את הכישרון שלי וגם את מי שאני. לא רק להתייחס לזה שאני טרנסית, כי אני מתייחסת לזה שאני טרנסית במקומות שצריך להתייחס, ומעבר לזה אני רוצה שיראו אותי כבן אדם, קודם כל".

את מרגישה שאת נושאת באחריות כלפי הקהילה כשאת מגיעה לאירוע מתוקשר?
"אני מרגישה שאני נושאת באחריות, אבל אני לא רוצה את האחריות הזאת, ואני אגיד לך את האמת? אף פעם לא רציתי. אני בן אדם מאוד פשוט, לא ידעתי שאני אצטרך - די הדביקו לי את התפקיד. היום אני מבינה, למרות שזה קשה לי מאוד. אני לא הבן אדם הכי ייצוגי שיש, אני באמת לא איזו דוברת רהוטה. אני יכולה להיות, אבל זה לא אזור הנוחות שלי".

מתי את מרגישה שאת לא מייצגת, אלא פשוט אַת עצמך?
"כשאני על סט, כשאני עובדת, כשאני מצטלמת, כשאני מגלמת תפקיד. אני מרגישה שאני יכולה להיות אני ולהביע את הכישרון שלי ולא להיות דוברת, אלא פשוט באמת ליהנות ממה שאני אוהבת לעשות. גם ביום-יום שלי עם החברים, בבית, כשאני יוצאת לבלות ואני פשוט סתיו".

ועל המסך?
"כשנדלקות מצלמות, במיוחד אחרי תקריות לא נעימות שהיו לי בקריירה בתחילת הקורונה. היה לי סיפור של מעצר עם המשטרה שדיברו עליו במלא מקומות וזה עשה לי טראומה".

סטרשקו מדברת על המקרה המפורסם שהתרחש לפני כשש שנים, אז מצאה את עצמה במעצר משטרתי אלים בעקבות מריבה עם בן זוגה דאז. התיעוד מהאירוע הופץ ברשתות והותיר בה, לדבריה, צלקות שמלוות אותה עד היום בכל פעם שנדלקת מצלמה.

"עברתי אז תקופה לא פשוטה והייתי בן אדם מאוד חרדתי, עם התקפי חרדה קשים שלפני זה אף פעם לא חוויתי. זה גם מה שקרה לי במעצר, צילמו אותי נאבקת עם השוטרים ואני מאוד-מאוד לא גאה בזה. באיזשהו מקום, זה גרם לי לפחד. הדמות של סתיו פתאום התהפכה ואיבדתי מהקלילות הזאת שהייתה לי לפני. הפכתי לבן אדם אחר כשמצלמה נדלקת. נהייתי כזאת פוליטיקלי קורקט".

פחדים ושדים בראש

בשנת 2015 כאמור כיכבה סטרשקו בעונת הסלבס של תוכנית הריאליטי, ובהמשך עשתה צעד אמיץ כשיצאה מהארון באופן רשמי כאישה טרנסית. למרות החשיפה הגדולה, התהליך מול החברה ומול עצמה בעיקר, היה ארוך ומאתגר.

היום את שלמה עם עצמך?
"לקח המון זמן מהרגע שיצאתי מהארון פומבית עד שאמרתי 'אני אישה', למרות שלהרבה אנשים בחיים שלי זה לא הפתיע אף אחד. עד שהתפרסמתי ב'האח', היה לי נוח ללכת על הקו הזה של בין לבין. זה היה סוג של מקום בטוח בשבילי, שלא הייתי צריכה להגדיר הגדרות. עד שהבנתי כמה שכן חשוב לי שאנשים יראו אותי בתור מי שאני ויפנו אליי בצורה המתאימה. אחרי זה היה תהליך של כמה שנים שהייתי צריכה ממש בכל מקום שהייתי הולכת אליו לצאת מהארון מחדש, בגלל שלא כולם ראו את הכתבה שיצאתי מהארון בתור אישה. הייתי צריכה לתקן אנשים, זה היה תהליך ארוך של להרגיל אנשים איך להתייחס אליי מחדש. אני יכולה להגיד שבאמת ממש לפני שנים ספורות, אולי שנתיים-שלוש, שהחלטתי שאני מקבלת את עצמי מאה אחוז ולא מאכילה את עצמי סרטים יותר בראש".

סטרשקו מתארת איך "גם אחרי שזה עבר יש שלל של תחושות שמלוות כל אדם טרנס בתהליך שלו, האם אני נשית מספיק? פחדים ושדים בראש שלוקח המון שנים לשחרר מהם. אני יכולה להגיד שרק לפני שנים ספורות החלטתי שאני מקבלת את עצמי במאה אחוז".

אם מדברים על ייצוגים, אז אי-אפשר שלא לדבר על עוז זהבי והריאיון שהיה לו, שבו סיפר כי ניהל יחסים עם טרנסיות.
"כל הכבוד לו. אני מכירה את עוז כבר המון שנים גם, אני מאוד גאה בו על מה שהוא עשה. הלוואי שבאמת נגיע ליום שבו זה לא יהיה אישיו שמישהו צריך לצאת ולדבר על זה".

זה יצר שיח, כי הוא הבן אדם הראשון שדיבר, ואחר כך הוא יצא בכותרות של: "לא הבנתי מה עשיתם מזה כזה סיפור? כולה מה אמרתי".
"היו מי שלקחו את זה למקום לא טוב, אני חושבת שלשם הוא יותר כיוון, ואמר להם: 'חבר'ה, תירגעו זה לא שאמרתי פה משהו'. בואי, לא עכשיו ניכנס למקומות וננקוב בשמות, אבל אם הייתי רוצה, הייתי יכולה להגיד עוד כמה וכמה שמות שאני יודעת עליהם, שיכול להיות שגם כל מי שמכיר אותם יודע, אבל הם בחיים לא יפתחו על זה.

"זה לא ענייני, אני חושבת שלעשות לבן אדם אאוטינג זה הדבר הכי גרוע שיש, וכל בן אדם יוצא בזמן שהוא יוצא [מהארון], ומגיע לו את הזכות לצאת בעצמו ושאף אחד לא יוציא אותו. אני מרחמת עליהם שהם צריכים לחיות עם העול הכבד הזה על הכתפיים, שאף אחד לא יכול לדעת את הדבר הזה, וזה לא חיים קלים, זה המון-המון סבל. אני כל כך שמחה על זה שהיום אני לא צריכה ללכת ולהתחבא, אני פשוט חיה בחופש עם עצמי ונהנית מהחיים. בסופו של דבר, הדבר הזה הוא לא טוב לנפש".

היו שם אנשים שלא היו לי איתם יחסים חבריים. זו תחושה נוראית

המלחמות שפרצו מאז אירועי 7 באוקטובר לא פסחו גם על הקריירה הבינלאומית של סטרשקו. אחרי שצעדה במשך שנים בשבוע האופנה בברצלונה, היא מצאה את עצמה מקבלת כתף קרה מהקולגות מעבר לים.

הפסדת המון כסף או עבודות?
"הקריירה שלי התהפכה מאז המלחמה. איבדתי לא מעט הזדמנויות בגלל שהזהות הישראלית שלי מאוד חשובה לי, ואף פעם לא רציתי להסתיר אותה. במשך ארבע שנים הייתי צועדת בשמלות כלה כל שנה בעשרות תצוגות בשבוע האופנה בברצלונה, והייתי האישה הטרנסית הראשונה שצעדה על המסלול הזה. מאז המערכה עם איראן, הם החליטו שלא מתאים להם יותר. טסתי לברצלונה בין היתר עבור זה, ולא רק שלא קיבלתי את העבודה, פשוט היה שקט מוחלט ואף אחד גם לא ענה לי".

איך מודיעים לך על ביטול?
"לא מודיעים. אני שולחת להם הודעה והם פשוט מתעלמים. אני מאוד מאוכזבת מזה. היו שם אנשים שהיו לי איתם יחסים חבריים. זו תחושה נוראית, תחושה שהשתמשו בך, שאת אפילו לא ראויה לתשובה. לבוא ולהגיד 'היי, זו לא החלטה שלנו, זו החלטה של ההפקה שהשנה לא מלהקים ישראלים'. אז כן ספגתי פגיעות, וזה קשה וזה מורכב ויש הרבה פוליטיקות ויש הרבה סירובים, אבל אני מתמודדת עם זה".

לא לחוצה על טבעת. זה לא טוב לנפש

אחרי מערכות יחסים סוערות שסוקרו במדורי הרכילות, סטרשקו מתחזקת בשנתיים וחצי האחרונות זוגיות, הרחק מאור הזרקורים, עם בן זוג שלא קשור לתעשייה.

למה אנחנו לא יודעים עליו כלום?
"הוא בן אדם פשוט, וגם אני בחורה פשוטה, ואני בדרך כלל מעדיפה לשמור על החיים האישיים שלי לעצמי. במיוחד אחרי תקריות שהיו לי בעבר. הוא בכלל לא מהתחום, לא מעניין אותו הפרסום. זה לא סוד שאנחנו ביחד, אבל הוא לא אוהב כל כך חשיפה, ואני מכבדת את זה. אנחנו גרים ביחד ואני מאושרת מאוד".

במה הוא שונה מהקודמים?
"בגרות. הוא בן אדם בוגר, רציני, עם ראש על הכתפיים ואין לו זמן לשטויות ודרמות. כשאני נסחפת לאיזה מקום של אגו או מגננות בגלל טראומות קודמות שהיו לי, הוא דואג לעצור את זה ולהגיד: 'סתיו, תנשמי רגע, את יודעת שאני פה בשבילך ואני אוהב אותך'. בן זוג שלא יכולתי לאחל לעצמי".

מה עם טבעת?
"טבעת לחתונה זה לא משהו שאני לחוצה עליו. אם זה יקרה, זה יקרה... יש לי דברים שאני לחוצה עליהם יותר כמו הקריירה שלי והבריאות הנפשית שלי. להיות לחוצה על חתונה זה לא כזה טוב לנפש. גם בואי, הרבה אומרים בחתונות 'אנחנו לנצח, אנחנו לנצח', ושנה מהחתונה, מה קורה להם אחרי? נגמר הנצח. אני באמת מאושרת, ואם זה יקרה אז זה לא יהיה חתונה, אנחנו נעשה איזה אירוע לחברים".