"שומרי הגלקסיה: חלק 3" הוא סרט נהדר, וכמה אירוני שדווקא בגלל זה הוא מבסס את התחושה שאולפני מארוול בצרות. הם בצרות כי הגענו לנקודה שבה אתה (או לפחות אני) מופתע מזה שהם בכלל עשו סרט טוב, ועוד צרות כי הם איבדו דווקא את האיש שעשה את הסרט הזה, והכי הרבה צרות כי הוא הלך לעבוד אצל המתחרים הישירים, DC קומיקס. אבל בואו נדבר קודם על כמה אחלה הפרק השלישי בסדרת "שומרי הגלקסיה".
אני חושב שזה הכותר הראשון ביקום הקולנועי של מארוול שראוי להגדרה "סרט קשה". כלומר כן, הוא ניחן גם בכל השטותניקיות המפוארת שמאפיינת את התת-זיכיון, אבל כמו שנאמר במפורש בנקודה מסוימת במהלכו, הסרט השלישי מוכיח שזה תמיד היה הסיפור של רוקט - ותמיד ידענו שלדביבון שמסרב להכיר בדביבוניותו יש רקע קשוח. אז "שומרי הגלקסיה 3" ממקם כבר בתחילתו את רוקט (קולו של בראדלי קופר) על סף מוות, שולח את שאר החבורה למצוא לו מרפא, ובעריכה צולבת מחזיר אותנו לאחור אל התבגרותו של רוקט. סרט אוריג'ין בתוך סרט, וככזה הוא באמת קשה לצפייה, כי זה תכלס סיפור על התעללות בחיות. הרבה התעללות בהרבה חיות.
ההתרחשות המשמעותית ביותר בציר ההווה של הסרט היא המפגש המחודש בין קוויל (כריס פראט) וגאמורה (זואי סלדנה). קוויל יוצא למסע ההצלה של רוקט מתוך בינג' שתייה, תגובה לאובדנה של גאמורה אי שם בפינאלה של סאגת "הנוקמים"; גאמורה הנוכחית היא גרסה אלטרנטיבית של עצמה, גרסה אופורטוניסטית ודי נבזית שמעולם לא פגשה את קוויל, כך שהוא מוצא את עצמו מתייסר על לכתה בנוכחותה. זה עובד נהדר מבחינה דרמטית וקומית, וזה גם מוציא מסלדנה את ההופעה המוצלחת ביותר שלה כגאמורה. היא פשוט נראית כמי שנהנית לשחק פעם אחת את הכלבה.
"שומרי הגלקסיה 3" מתנהג כמו סרט אחרון בטרילוגיה סגורה, ונותן לכל אחת מהדמויות את הקלוז'ר שלה. דראקס (דייב בטיסטה) מקבל הזדמנות להראות שהוא שלם הגדול מסך טמטומיו, גרוט (קולו של וין דיזל) ממשיך בתהליך ההתבגרות שלנו ונעשה סופר-הירו לגיטימי, מנטיס (פום קלמנטיף) מקבלת את חמש דקות התהילה שלה, וקארן גילאן מציגה את הגרסה הכי מעניינת של נביולה עד כה: מצד אחד מצחיקה מאוד (שימו לב לרגע שבו היא מייבשת את קוויל), מצד שני קוטרית בלתי נסבלת (אבל גם זה בקטע מצחיק). גם דמויות משנה וציוויליזציות שהכרנו בסרטים הקודמים - בדגש על "הריבוניים" מהסרט השני - נותנות הופעות אורח מוצדקות שמעשירות את היקום של "שומרי הגלקסיה".
דמיון פרוע ועשיר תמיד היה חלק מהקסם של הפרנצ'ייז הזה, אבל לאו דווקא ביקום הקולנועי של מארוול, שבסרטים הפחות מוצלחים שלו נראה כמו מפעל מיחזור. ב"שומרי הגלקסיה 3" יש עניין שלם עם היכולת להמציא וליצור, בניגוד ליכולת לייצר; תמהני אם זה חץ של הבמאי-כותב ג'יימס גאן, אחד היוצרים המלהיבים שעובדים היום בקולנוע ובטלוויזיה האמריקניים, לעבר מארוול. המעסיקה הקודמת שלו.
מארוול פיטרה את גאן זמן קצר לאחר יציאת "שומרי הגלקסיה 2" בגלל כמה ציוצים ישנים, סרי טעם אבל לא יותר מזה, שנתגלו בטוויטר שלו. האיש בתגובה חצה את הרחוב, עשה אצל DC את הריבוט האדיר של "יחידת המתאבדים", נקרא לחזור למארוול בשביל "שומרי הגלקסיה 3" והספיק לעשות עם DC את סדרת הטלוויזיה המופתית "פיסמייקר" לפני שקיבל ממנה את המפתחות ליקום הקולנועי שלה. במארוול מנהל את העניינים קווין פייגי, ועכשיו גאן הוא גם המקביל שלו אצל המתחרה - וגם הבמאי של הסרט הכי טוב מבית פייגי מאז "שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות". איזו סיטואציה מטורללת.
לא הכל מושלם ב"שומרי הגלקסיה 3". המערכה האחרונה ארוכה מדי, הנבל המכונה "הוד התפתחותו" (צ'יקוודי יוג'י) סובל מעודף טנטרומים, דמותה של גאמורה עוברת שינוי שנראה לא מנומק מספיק, וזה גם סרט קצת פחות מצחיק משני קודמיו. אבל יש לו נשמה יתרה ויצירתיות אינסופית (שימו לב למפעל שהוא יצור חי), הוא סוחף ונוגע ללב, ובשתי סצנות שונות הוא גרם לי לדמוע. אני כבר לא מופתע מהיכולת של גאן להיות בעת ובעונה אחת מצחיק ומבעית, נונסנסי ומרגש, אבל במובן הזה של קצוות שמתאזנים הוא מגיע כאן לאיזה שיא. ועם כל זה הוא הולך לעשות סרטים ב-DC.