ההצלחה של "רצח כתוב היטב" החדש מנוגדת לחוקי הטבע

אחד אחרי השני הם נופלים. מיטב היוצרים גויסו לבציר הקולנועי של נטפליקס בעונת הפרסים הנוכחית - וכשהסוף שלה מעבר לפינה, נדמה שהתחרות האמיתית היא על מי יאכזב עוד יותר מהאחרים. קתרין ביגלו פקששה, אצל אדוארד ברגר זה בקושי נחשב סרט, גם נואה באומבך לא הצליח לממש את ההבטחה עם להיט אוסקרים-לכאורה בכיכובם של ג'ורג' קלוני ואדם סנדלר. אימפריית הסטרימינג הולכת ומאבדת הייפ ככל שהיא מתקרבת לטקס פרסי האקדמיה, והנחמה העיקרית שלה היא בכלל "ציידות השדים של הקיי-פופ" שיצא בחצי הראשון של השנה. אבל ממש עם היד על הבאזר, רגע לפני קביעת המוות של קמפיין האוסקרים התורן, דווקא הסרט השלישי מבית "רצח כתוב היטב" הקראוד-פליזרי מתגלה בתור הנשק הכי חזק בארסנל.

"רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת" (Wake Up Dead Man: A Knives Out Mystery), שזמין עכשיו במספר מצומצם של בתי קולנוע לסיבוב קצר ובמקביל גם זמין בנטפליקס, הוא הסרט השני בסדרת תעלומות הרצח הקומיות שעולה תחת חסותו של שירות הסטרימינג - סדרה שבניגוד גמור לחוקי הטבע, ההתמסחרות רק היטיבה איתה. זו כבר הפעם השלישית ברציפות שבה הבמאי והתסריטאי ראיין ג'ונסון מצליח לברוא עולם עשיר ומפתיע, חכם בהרבה מהצופה הממוצע או הלא ממוצע, כזה שצריך להזכיר לגביו שוב ושוב: כל הנדיבות הסיפורית הזאת לא מבוסס על שום ספר, לא של אגתה כריסטי ולא בכלל. מי שבאמת עושה את סרטי ה"מי עשה את זה" הוא ג'ונסון, שביציבות אין קץ הפך את "רצח כתוב היטב" שלו למותג מיינסטרימי וממזרי, אחד שלא נראה כמותו מאז ימי "אושן" היפים כל כך.

כמו בשני המקרים הקודמים, גם ב"התעורר, איש מת" החוט המקשר הוא הבלש בנואה בלאנק שמגלם דניאל קרייג - הוכחה חיה לכך שיש חיים אחרי בונד, למרות שהפעם הנתח שלו בעלילה מצומצם לכדי דמות משנה. ואחרי אחוזה של משפחה עשירה בסרט הראשון, או אי יווני שאליו מוזמנים טייקונים ומשפיענים בסרט השני, זירת ההתרחשות של "התעורר, איש מת" היא כנסייה קטנה ומעגל השותפים והמאמינים שנוצר סביב כומר אקסצנטרי. לוקח משהו כמו שעה עד שבלאנק בכלל נכנס לתמונה, והאקספוזיציה הארוכה שמובילה לשם פורסת בזהירות את כל חברי האנסמבל התורן על לוח המשחק: ג'וש אוקונור ("מתחרים") בתפקיד הכומר החדש שהוא למעשה גיבור הסרט, גלן קלוז, ג'וש ברולין, ג'רמי רנר, קרי וושינגטון, אנדרו סקוט, קיילי ספייני ("פריסילה"), דריל מקורמק ("אחיות רעות"), תומאס היידן צ'רץ' ומילה קוניס. אחד מהם נותן הופעה שלכל הפחות מצדיקה מועמדות לאוסקר, אבל אי אפשר לציין את שמו בלי שזה יהיה ספוילר מובהק.

עוד אוסקר שצריך להישקל עבור "רצח כתוב היטב" החדש - וכזה שלמרבה הצער לא קיים - הוא האחד על תאורה. הצבעים הבוהקים מהסרט הקודם מוחלפים הפעם על ידי ויזואליה סגרירית, אך מרשימה בדרכה, והשיא שחוזר על עצמו שוב ושוב מגיע כשקרני שמש חודרות את חלונות הכנסייה וצובעות מחדש את התמונה. בכלל, האופל החזותי של "התעורר, איש מת" מתכתב גם עם עם התמות העמוקות ביותר שנראו עד כה בסדרה, וחגות מטבע הדברים סביב שאלות על אמונה, אבל מולו ניצבים חלקים אחרים בתסריט שהופכים אותו להכי מצחיק מבין השלושה. מונולוג האוננות של ברולין, האזכור של ישראל, החברה הטלפונית לואיז, אין הרבה קומדיות רצח ששמות כזה דגש על החצי הקומי של ההגדרה. בימים שבהם הקולנוע האיכותי נהיה אליטיסטי מדי, והקולנוע ההמוני נהיה רדוד מדי, הנוסחה של ג'ונסון ו"רצח כתוב היטב" מבטיחה חוויית צפייה נגישה לכולם. היא האמצע שכולם נפגשים בו, למרות שאין בה שום דבר ממוצע.