"הכל הוא חלום ענק. לפעמים אני מרגישה שאתעורר חזרה למציאות האמיתית"

לא האפוס הקולנועי "האודיסאה" של הבמאי כריסטופר נולאן, לא הקאמבק האופנתי "השטן לובשת פראדה 2" ואפילו לא "ספיידרמן: יום חדש", שריסק את הקופות. אף אחד משוברי הקופות של קיץ 2026, שהגיעו לאקרנים כשהם מגובים בסוללת כוכבים ובתקציבי ענק של האולפנים הגדולים, לא הצליח להפתיע כמו "אובססיה" - סרט שהופק בעלות מזערית של 750 אלף דולר בלבד, הכניס יותר מחצי מיליארד דולר, הכתיב סדר יום חדש בהוליווד והפך את השחקנית הצעירה והאלמונית יחסית אינדי נבארטי לאחד השמות הלוהטים בתעשייה.

נבארטי בת ה-25, ילידת אריזונה, שהופיעה עד כה בתפקידי משנה בלבד בסדרות הטלוויזיה "13 סיבות" ו"סופרמן ולויס", נבחרה מבין מאות שחקניות לתפקיד הראשי בסרט. לפי השמועות, בשלב מוקדם אף שקל יוצר הסרט, קארי בארקר, להציע את התפקיד לג'נה אורטגה. אלא שההצלחה האדירה של "אובססיה" שינתה את מעמדה של נבארטי מן הקצה אל הקצה: אולפני מארוול ודיסני ליהקו אותה לתפקיד המוטנטית רוג בסרט הבא של "אקס-מן", שצפוי להגיע לאקרנים במאי 2028. במקביל להכנות לקראת הצילומים, נבארטי כבר מסתמנת כאחת השחקניות המדוברות לקראת עונת הפרסים הקרובה, ועל פי התחזיות המוקדמות היא בהחלט עשויה למצוא את עצמה בין המועמדות לאוסקר על תפקידה ב"אובססיה".

"אובססיה" עוקב אחר בֶּר, מוכר ביישן בחנות תקליטים, בגילומו של מייקל ג'ונסטון, שהקריירה שלו זוכה כעת אף היא לתנופה. בר רוכש בחנות מיסטיקה מקל מסתורי המכונה "עץ המשאלה האחת", ובתמימותו מטיל מעין כישוף אהבה על הידידה שלו ניקי (נבארטי), והיא מתאהבת בו באופן אובססיבי, מעוות ולבסוף גם רצחני.

שנה לאחר בכורת הסרט, שהייתה בדיעבד נקודת הזינוק למסע המטורף של "אובססיה", נערך לפני כשבועיים בפסטיבל טורונטו פאנל הוקרה מיוחד בהשתתפות נבארטי ובארקר. לדבריה של נבארטי, רק עכשיו היא באמת מתחילה להבין את העוצמה של מה שהצליחו לעשות עם סרט קטן כנגד כל הסיכויים. "זה מעל ומעבר לכל הציפיות שלי", אומרת נבארטי ל-mako בריאיון משותף עם הבמאי. "הזכות לחזור לפסטיבל שבו הכל התחיל, להתקבל שוב בחיבוק חם ובתשואות, כמעט כמו מסיבת קבלת פנים מחודשת, והיכולת לראות מקרוב עד כמה הסרט השפיע ושינה את חייהם של אנשים רבים - כל אלה היו אינדיקציה משמעותית למה שקרה מאז.

"אמרתי לעצמי: 'אלוהים אדירים, אין לי מילים'. קיימנו יום שלם של ראיונות לתקשורת, וכל מי שעבד על הסרט היה שם. שמענו עד כמה הסרט דיבר אל הקהל ועד כמה אנשים אהבו אותו, אחרי ההקרנה המחודשת שקיימנו, והרגע שבו החיים שלנו השתנו. היה נחמד לחזור אחורה ולחשוב מה עבר לי בראש לפני שנה, ולומר לעצמי: 'וואו, גם בתוך כל הסחרור של השנה הזאת, תזכרי מי היית אז ואיך זה הרגיש להיות חלק מזה'".

הסרט דל התקציב הוקרן בבכורה בספטמבר אשתקד בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו, ונרכש תמורת סכום שיא לז'אנר האימה - 15 מיליון דולר - על ידי חברת ההפקות העצמאית "סרטי פוקוס". הוא הופץ בבתי הקולנוע במאי האחרון, ושבועיים בלבד לאחר יציאתו הפך לסרט הראשון שהכפיל את הכנסותיו בסוף שבוע אחד, בזכות שבחים מפה לאוזן בקרב הצופים. מאז הוכתר "אובססיה" לסרט המקורי הרווחי ביותר במאה ה-21 ולסרט דל התקציב הרווחי ביותר בהיסטוריה, והפך לסמל של יוצרים צעירים שהצליחו לטרוף את הקלפים ולתת ביטוי לקולו של דור חדש.

"כשהייתי לקראת סיום הצילומים של סדרת הטלוויזיה שבה שיחקתי, מאוד רציתי לעשות משהו שטרם ניסיתי", מוסיפה נבארטי. "בערה בי אש להוכיח לאנשים מה אני מסוגלת לעשות, אבל עדיין לא קיבלתי את ההזדמנות. ואז קיבלתי לידיי את התסריט של 'אובססיה', ומיד הבנתי את המנעד הרחב של האפשרויות שהדמות של ניקי מציעה. צילמתי אודישן בעצמי, ואחריו עשיתי אודישן נוסף בזום עם קארי, שהייתי משוכנעת שפיקששתי בו, אבל הוא חשב שהייתי מחשמלת. היה לי מזל שהוא זיהה בי משהו שטרם זכיתי להראות. החזקתי אצבעות שאקבל את התפקיד.

"אני יודעת שלא רואים את זה עליי, אבל אני ביישנית, קל וחומר כשמדובר במשהו חדש שטרם ניסיתי. לכן הייתי זקוקה לאמון של קארי בכך שיש לי את היכולות לעשות את זה. מההתחלה הודיתי בכנות לגבי החששות שלי, אבל החלטנו שאנחנו יחד בזה, מלווים זה את זו לאורך הצילומים. הוא זה שבסופו של דבר גרם לי להרגיש שאני טובה במה שאני עושה."

מתי ידעת שאת רוצה לעסוק בתחום?
"אחי ואני, ילדים להורים גרושים, שיחקנו המון במשחקי וידאו, ובעיניי זה סוג של יצירה קולנועית, כי אתה נשאב להיות חלק מיקום שכזה. הייתי ילדה בעלת דמיון פורה ויכולתי לדמיין את עצמי נלחמת באותן עולמות, כמו במשחקי כדור בבית הספר - הרגשתי שאני במרכז זירת הלחימה.

"'לאון' (מותחן הפעולה מ-1994 שביים לוק בסון, ובו כיכבה נטלי פורטמן בילדותה; ד"כ) היה אחד הסרטים הראשונים שעזר לי להרגיש שאני יכולה להיות נערה צעירה בסרט אקשן שאינו מיועד לילדים, עם עלילה הנטועה במציאות ומרגישה אמיתית ולא מנותקת מהחיים כפי שהכרתי אותם. זה לא היה כמו הדברים ששידרו בערוצי דיסני או ניקולודיאון. ורציתי ככה להרגיש דמות.

"הרבה מהחיבור שלי למקצוע הוא רגשי, והיחס שלי לבמאים ולמפיקים השתנה בשנים האחרונות, ככל שעבדתי יותר עם בעלי מקצוע שונים ולמדתי מה עובד ומה לא מבחינה טכנית. עושה לי טוב להעלות רעיונות משלי, ואני רוצה לעשות את זה עוד בעתיד".

הטורנדו שהעיף את הבית של דורותי

נבארטי, שנמצאת בזוגיות עם המוזיקאי ניק איילו, עמו נצפתה בפסטיבל קואצ'לה ובטורניר אליפות הטניס US Open, מודה שהופתעה לא רק מההצלחה הקופתית של הסרט, אלא גם מהדיון שהוא עורר. "לא ציפיתי שכל כך הרבה אנשים יזדהו עם ניקי כפי שקרה בפועל", היא מסבירה. "זה גורם לי להרגיש חלק מקהילה שלא הרגשתי שייכת אליה קודם. בחיי האישיים אני אדם די סגור ולא ממש פתוחה לדבר על חוויות אישיות. לכן היה יפה כל כך לראות אנשים מדברים בפתיחות רבה על החוויות שלהם, בשיחות חשובות מאוד.

"מצד אחד, גברים שמרגישים חיבור לחוויה של בר ולתחושת הבדידות שלו, לפחד להציע לבחורה לצאת איתו ולחשש מהתוצאות האפשריות של ההחלטות. ומצד שני, נשים שמרגישות כמו ניקי ולא ממש יודעות מה לעשות כשהן מושא לאהבה מבלי שביקשו זאת, ובמקביל מאבדות את תחושת השליטה. אבל הדבר המרתק הוא שאובדן השליטה של ניקי אינו מוגבל לחוויה נשית בלבד. ראיתי גברים רבים שמשתפים את הסיפורים שלהם בהקשר הזה, ושמחתי לשמוע על שיחות רבות שהתחילו בעקבות כך. אני מאמינה שזה מרכיב חשוב. כדי לחזור לאיזון, לנקודת האמצע, נדרשת הבנה הדדית משני הצדדים".

איך את מגדירה את השנה החולפת?
"מערבולת סוחפת, הטורנדו שהעיף את הבית של דורותי", היא צוחקת. "אני חושבת שזו תהיה הגדרה מדויקת. הכל השתנה עבורי, וכיום אני מוזמנת להיכנס לחדרים עם אנשים שמעולם לא חלמתי לפגוש מקרוב, מעלה רעיונות לפרויקטים משלי ומקווה להתחיל להפיק ולביים. אני מאוד אוהבת את תחום הקולנוע והיצירה, ומעצם זה שהתקבלנו והשתתפנו בפסטיבל טורונטו בשנה שעברה, כבר אז ניצתה בי האש ליצור באופן עצמאי.

"אבל אני עוצרת ומפנימה כמה החיים שלי נראים כיום אחרת לחלוטין, ומנסה לקחת את הכל באופן שקול, צעד אחר צעד. וכל מה שקרה מאז - התגובות ברשתות החברתיות, הממים, הקעקועים בדמותי, התחפושות שבטח יגיעו בחג ההאלווין - זה כבר ממש לא בשליטתי. הסרט והדמות של ניקי הפכו לנחלת הקהל, ואני זורמת איתם.

"הסיבה שאנחנו בתחום הזה היא בגלל המרכיב הממכר ברגעים שבהם הכל מרגיש מחובר, כולם מתפקדים ומבינים מה קורה. לא רק ביצוע המשימה, אלא גם המון תשוקה שמונעת מדופמין. היו רגעים רבים על הסט שבהם עודדנו אחד את השני, וכשסיימנו הייתה הרגשה נפלאה, כי ידענו שיצרנו משהו מיוחד. כמובן שלא ידענו איך הדברים יתגלגלו בסופו של דבר. אבל זה נהדר, כי זה מחזיר לקדמת הבמה יוצרים מקוריים. הרי כל כך הרבה סרטים איקוניים מבוססים על רעיונות מקוריים".

האם הליהוק ל"אקס מן" הוא בבחינת הגשמת חלום עבורך?
"בהחלט. בעצם, הכל הוא חלום ענק, שלפעמים אני מרגישה שיכול להיות שפתאום אתעורר ממנו חזרה למציאות האמיתית. אבל כבר אחרי הפרמיירה בשנה שעברה הרגשתי שיש כאן פוטנציאל למשהו גדול מהחיים. אני זוכרת שבסוף אותו ערב חגיגי הייתי בסערת רגשות ובדמעות, צלצלתי לאמא שלי ופשוט רציתי לזכור את הרגע הזה לתמיד.

"מקצוע המשחק עבורי הוא היכולת לפתח את הדמות, להשמיע את קולי ולהפוך לאדם אחר לחלוטין כשאני מגלמת אותה. אם זה שינוי פיזי, כמו שרליז ת'רון, שהייתה השראה עבורי ב'מונסטר', או אלמנטים אחרים שיצריכו ממני להתמודד עם אתגרים חדשים שלהביא מעצמי, כמו שהיה ב'אובססיה'. וגם אם יהיו כישלונות, אני מוכנה גם לזה. אני רוצה הכל".

כאילו אני במטריקס

בדומה לנסיקה של נבארטי, גם הבמאי קארי בארקר כבר עלה על המסלול המהיר בהוליווד. בחודשים האחרונים הוא הספיק להשלים את צילומי סרטו הבא, קומדיית האימה Anything but Ghosts, שבה גם יככב לצד שותפו ליצירה עוד מימי השניים כקומיקאים ביוטיוב, קופר טומלינסון (שמגלם גם את חברו הטוב של הגיבור ב"אובססיה"). לצדם יככבו בסרט גם ברייס דאלאס האוורד וארון פול ("שובר שורות"). בנוסף, בארקר צפוי לכתוב ולביים רימייק למותחן האימה האלמותי "המנסרים מטקסס", ומפתח פרויקט נוסף בז'אנר עבור אולפני יוניברסל. וכן, גם סרט המשך ל"אובססיה" כבר נמצא בפיתוח.

"החיים שלי השתנו לחלוטין, וזה מרגיש כמעט כמו להיות באיזה סימולטור שמדמה מציאות, כאילו אני במטריקס", אומר הבמאי המבטיח, שחגג השבוע יום הולדת 27. "כשעבדתי על 'אובססיה', קיוויתי שלפחות אחד משירותי הסטרימינג ייתן לנו להעלות את הסרט אצלו. לא העליתי בדעתי שהפצה בבתי קולנוע בכלל אפשרית.

אני זוכר שכאשר אנשי צוות שאלו אותי במהלך הצילומים, הפגנתי ביטחון ואמרתי שהכוונה היא להגיע לאולמות הקולנוע עם הסרט, אבל ממש לא חשבתי שזו אופציה שתהיה על השולחן. אפילו הבטחתי לאינדי שזו המטרה, בלי שבכלל דמיינתי שזה באמת יקרה. אז על אחת כמה וכמה, איך בכלל יכולתי לשער שהסרט יגיע לכאלה ממדים?

"תחשוב, למשל, שהבכורה בטורונטו בשנה שעברה הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שבכלל הייתי בחו"ל, שיצאתי מגבולות ארה"ב. ומאז כבר הספקתי לטוס ללונדון, פריז, איטליה, מקסיקו - לכל מיני מקומות ואירועים לקידום הסרט, והכל בתוך שנה אחת. ובוא נגיד שהפעם בטורונטו שהיתי במלון מפואר, ממש לא כמו סידורי הלינה שהייתי צריך לאלתר בפעם הקודמת".

מה לדעתך הסוד להצלחה של הסרט?
"אני חושב שהדבר המעניין באמת הוא שרציתי ליצור סרט שאומנם לא נמנע מלהתייחס למשהו מסוים, אבל לא מכוון אליו באופן ישיר. כלומר, סרט על משאלה שהשתבשה, או נגיד על בחור שמקבל כוחות-על, אבל שיסווג בז'אנר אימה - איך זה מרגיש ואיך זה משפיע על האנשים סביבך?

"אני חושב שמה שאנשים באמת אוהבים בסרט הוא אולי האופן שבו האנשים סביבו מגיבים. זה מרגיש אמיתי וגורם לך לחשוב: 'רגע, מה אם זה היה קורה בחיים האמיתיים?' כבר ראינו סיפורים על קסמים בעבר, אבל מה אם זה היה מתרחש במציאות? אנשים רוצים לקחת את הנוסחה הזו ולעשות אותה שוב - לקחת משהו יוצא דופן, להציב אותו בעולם האמיתי ולתת למציאות להגיב לנסיבות האלה. אבל אל תעשו את זה, כי אני מתכוון להמשיך לעשות את זה בעצמי.

"ומה שמצחיק הוא שבטח מסתובב איפשהו איזשהו סרטון שבו אני מצהיר שהמשאלה שלי היא: 'הלוואי ש'אובססיה' יכניס מאה מיליון דולר בקופות'. הרבה שאלו אותי מה המשאלה שלי, וזו הייתה התשובה הקבועה שלי. והנה, הוא הכניס פי חמישה מזה. וזה די מטורף".

איזה פידבק ריגש אותך במיוחד?
"סטיבן ספילברג יצר איתי קשר וגם שיבח את הסרט בפומבי בראיונות. הוא אמר שהוא אובססיבי ל'אובססיה', וזה היה מטורף לשמוע. הרי הוא בעצמו התחיל בתור קולנוען צעיר וצילם סרטים קצרים. לא שאני משווה את עצמי אליו, אבל המסלול לא יותר מדי שונה. וכל פעם שאני שומע על יוצר שאני מעריך, או על במאים אדירים כמו פול תומאס אנדרסון וכריסטופר נולאן, זה מכניס לפרופורציות את המשמעות של ההישג ומרגש כל פעם מחדש.

"עברתי ממצב שבו יש לי רעיונות שאני בכלל לא בטוח אם זו ההזדמנות לנסות ולעניין מישהו שירצה לתמוך ולממן אותם, ואם לא אשרף אם זה רעיון שלא יאהבו, למצב שבו מבקשים להיפגש איתי ושואלים אותי מה אני רוצה לעשות. לכן הגעתי לשלב הנוכחי, שבו לקחתי צעד אחורה וחשבתי מה באמת אני רוצה לעשות. וזה אתגר בפני עצמו".

מה התוכניות לסרט המשך?
"אני חושב שעצם הרעיון של 'עץ המשאלה האחת' יכול להתרחב לעוד מגוון של משאלות, כל מיני רצונות אנוכיים של אנשים שעלולים בקלות להסתבך, ואני לגמרי חושב על עלילות חדשות. מרגש מאוד רק לחשוב על עוד כיוונים שאפשר ללכת אליהם מתוך הסרט, רק התחלנו. אני אומנם לא מוכן להתחייב שזה הדבר הבא בלוח הזמנים שלי, יש לי דברים אחרים שאני כרגע מתמקד בהם ואני לא חושב שזה יקרה באופן מיידי. זה בטוח לא יהיה לשחזר את 'אובססיה' וצריך לחשוב על זה לעומק כדי לנסות ולהימנע מהשוואות, אבל למזלי הסרט הבא שלי כבר צולם, ייצא ב-2027 ויש לי שלושה פרויקטים נוספים - כך שאין לחץ רב כרגע. אבל המשך כלשהו חד-משמעית יקרה".