שלישיית הגמר שלי: מיי, ולדי ורוני

מיי אלופה, ולדי מוכשר, רוני מתוקה. ללירן דנינו היתה בסך הכל עונה די בינונית. הוא חתיך, אבל אין לו כמעט קול. אפשר יהיה להסתדר באילת מצוין גם בלעדיו

אסף נבו | mako | פורסם 23/08/09 17:25:42

אפשר גם בלעדיו. לירן דנינו

טוב, אז מי בגמר? השאלה הזו מרחפת בחלל האוויר כבר שבוע, חוצה את החום והלחות, הטרגדיה של טופז וכל שאר הצרות. כבר שבוע שאני תוהה ביני לבין עצמי מי הכי ראוי. כמובן, שעד ההדחה של עומר אדם, השלישייה הכמעט סגורה (שגם הופיעה על השער של "רייטינג" כבר לפני חודשיים בערך) כללה אותו, יחד עם הצמד המובן מאליו מיי פיינגולד ולירן דנינו.

וכאן מתחילה הבעיה שלי, עם המובן מאליו הזה. מאוד רציתי שראם כהן יגיע לגמר, אבל הוא לא. ואם מסתכלים במבט רחב על כל העונה, אז ממש לא בטוח שללירן דנינו מגיע להיות בגמר. אוקיי, הוא חתיך והכל, ומזכיר לשופטים המבוגרים את מייק ברנט ז"ל. אחלה בחלה. אבל פרט לביצוע אחד מעולה באמת – "עוד נגיע", ולמרות שהפך ליקיר השופטים והבנות המסמסות – ללירן דנינו, הרעמה, החיוך והשיניים, היתה עונה די בינונית.

ללירן דנינו אין ממש קול

לא ויתרה. רוני דלומי

מספיק להקשיב לדנינו שר. כן שר, הפעולה הבסיסית הזו שהיא היא הדבר האמיתי שעליו נבחנים ב"כוכב נולד". איך להגיד את זה בלי להעליב? ללירן דנינו אין ממש קול. יש לו איזה טנור צרוד כזה, אותו הוא מוציא מבעד לפה הסגור תמידית. כאילו דחפו לו לפה שניים-שלושה תפוחי אדמה הוא נוהם החוצה את המילים, ללא שום חן, ללא שאיפה דיוק, ללא ניסיון לשיר באמת. יש לדנינו את האפיל האפלולי והספק מסתורי הזה של הרוקיסט החתיך, שהוא מצד אחד חייכן ומצד שני קשוח, מצד אחד מנגן בגיטרה ומצד שני בעל נפש רגישה ולוק של דוגמן. סבבה. אבל לא מדובר בתחרות תסרוקות. תראו לי ביצוע אחד מקורי באמת שלו בתחרות הזו, משהו שלא היה צפוי מראש.

אז מי כן ראוי לגמר? ולדי בלייברג ראוי. למרות שלאורך רוב שלבי התוכנית לא סבלתי את הבחור, בתוכניות האחרונות הוא התגבש, התבגר, התמקצע, ונשמע סוף סוף כמו שהוא אמור להישמע – גרסה עכשווית ואמיצה של מעין דוד ד'אור. אם יש מישהו בעונה הזו של "כוכב נולד" שיכול לייצג אותנו באירוויזיון (ורצוי שיהיה במוסקבה או בקייב) הרי זה ולדי. דמיינו אותו על הבמה הגדולה שם, מול מאות מיליוני צופים באירופה, שר שיר שכתב והלחין עבורו במיוחד ארקדי דוכין. אחח, תענוג.

רוני דלומי היא לוחמת; מיי פיינגולד מטריפה

פייבוריטית. מיי פיינגולד

גם רוני דלומי, יקירתי הצעירה, ראויה. הזמרת שעשתה את ההתקדמות הגדולה ביותר במהלך העונה, שהוכיחה שוב ושוב מול השופטים הקשוחים שהיא לא מוותרת, ולא נכנעת ושהיא עשויה מהחומרים הנכונים מהן עשויות זמרות. אל תטעו בחיוך המקסים ובחן הבלתי נגמר של רוני דלומי, מדובר בלוחמת שהחליטה להראות לכולם מה היא שווה. והיא שווה המון. אני מודה, למרות שהוקסמתי ממנה בתחילת העונה לא חלמתי בחלומותיי הורודים ביותר שהיא תגיע צעד אחד לפני הגמר. אבל היא עשתה זה, והפכה בדרך לאחלה מבצעת, ולמודל לחיקוי לכל הבנות 17 שתמיד שרו בטקסים בבית ספר וחלמו להגיע לתוכנית.

אחרונה חביבה, התופעה. התופעה המדהימה, המטורפת, האורגינלית, "עכברת היאור" (היציאה הכי טובה של מרגול בכל העונות), הידועה גם בשמה מיי פיינגולד. מיי היא כאמור הזמרת הכי טובה שהתחרתה אי פעם בתוכנית הזו (פרט, אולי, למארינה מקסימיליאן בלומין). תנסו להיזכר בשירי ונינט של העונה הראשונה - מיי היתה אוכלת להן את הצורה. כל שבוע הפתעה, כל נאמבר דליקטס.

גם ב"אח הגדול" כולם היו בטוחים שבובליל יזכה

בשקט, ברעש, בליטוף, בבעיטה, עם מסכים, בשכיבה, בישיבה, על הקהל, מול השופטים. מגוון תנוחות השירה של פיינגולד בעונה הזו גדול לפחות כמו האינסטינקטים החייתים שלה כזמרת, אלה שהופכים אותה לפייבוריטית שלי בעונה הזו.

לפני גמר "האח הגדול" כולם היו בטוחים שיוסי בובליל יזכה. מאז נינט לא זכתה אף בת. הכל עובד לכאורה לטובת לירן דנינו. אבל, אם יש צדק בשמיים, מיי פיינגולד תצא מהגמר באילת כזוכה הגדולה.