איך חיים עם סכיזופרניה?
זיו דיין אובחן בצעירותו כסובל מסכיזופרניה ומאניה דיפרסיה, הפרעות נפשיות המצריכות טיפול פסיכיאטרי. "פתאום התחלתי לשמוע קולות, אפילו נייר הטואלט התחיל לדבר אליי", הוא מתאר את הרגע בו המחלה פרצה אצלו, ומספר כמה קשה להתמודד לא רק עם ההשלכות שלה - אלא גם עם הסטיגמות
כלפי חוץ זיו דיין הוא בחור צעיר ונורמטיבי שגר בדירת שותפים טיפוסית, אבל מבפנים מתחולל אצלו רעש ובלגאן. בצעירותו אובחן זיו כחולה בסכיזופרניה ובמאניה דיפרסיה. המחלה הזו גורמת לו לשמוע קולות שלא נמצאים שם באמת. "הקולות הללו נשמעים ממש כמו אנשים", הוא מנסה לתאר את מה שעובר לו בראש. "אני בדרך כלל שומע אותם מפינות של קירות. בהתחלה זה נשמע כמו פילטר ולאט לאט זה הופך לקול ממשי".
אז מה עושים במצב כזה? "אני שם לי אוזניות על האוזניים. אנשים אולי לא מבינים איך זה אוטם את הקולות שבתוך הראש, אבל כשאתה מנתק את הסביבה שלך זה מאוד מקל עליך", הוא אומר בראיון לגלית גוטמן. "הפעם הראשונה ששמעתי קולות הייתה כשמישהו אמר 'תרים את זה', ופתאום ראיתי גליל נייר טואלט מדבר אליי. משם הייתה לי תקופה שעמוסה בקולות של ציוויים".
אבל מעבר להתמודדות של זיו עם הבעיות שלו הוא צריך להתמודד עם הסטיגמות של החברה כלפיו: "העולם לא כל כך סלחן. גם להורים שלי היה מאוד קשה. אף אחד לא הבין. מי שיש לו בן שחולה נפשית אז כל המשפחה חולה", הוא מספר ומוסיף כי את המשבר הכי קשה שהיה לו, הוא חווה דווקא 4 שנים מרגע הגילוי: "התחלתי לצאת עם מישהי שאמרה לי 'אני לא יודעת אם אני יכולה להתמודד עם זה'. זה ריסק אותי. מגיעה לי אהבה ומגיע לי להיות מאושר. אני שונה אבל מגיע לי להיות מאושר".