mako
פרסומת

סכיזופרניה: מהזיות ועד התכנסות עצמית. כל מה שצריך לדעת

הזיות, הזנחה, עיוותים בדיבור, הימנעות מסיטואציות חברתיות ותסמינים דומים יכולים להצביע על סכיזופרניה. כיצד מאבחנים את התסמונת, כיצד מטפלים בה ואיך חיים איתה?

פרופ' שאול שרייבר
mako בריאות
פורסם: | עודכן:
דיכאון
דיכאון | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
הקישור הועתק

סכיזופרניה היא ״אבחנת שק״ של מחלת נפש כרונית אשר גיל ההתפרצות הממוצע שלה הוא 15-25 (בנשים זה יכול להתארך עד 35) והמתבטאת בשתי קבוצות עיקריות של סימפטומים: ״סימנים חיוביים״ (פסיכוזה פעילה שבאה לידי ביטוי בהזיות - בשכיחות גבוהה הזיות שמיעה, ובמחשבות שווא - בשכיחות גבוהה מחשבות שווא של רדיפה) ו״סימנים שליליים״ (הצטמצמות והסתגרות חברתית, הזנחה עצמית כולל היגיינה, צמצום יכולות קוגניטיביות עד כדי דיבור ב״סלט של מילים״).

הסכיזופרניה יכולה להתפרץ ללא טריגר ברור, או לאחר שימוש בסמים, לאחר חבלת ראש, לאחר חשיפה לאירוע או אירועים טראומטיים משמעותיים או בעקבות משבר חיים חמור וכדומה. היא יכולה להופיע במשפחה שבה יש כבר חולה בסכיזופרניה או במאניה דפרסיה וגם במשפחה שבה לא ידוע על איזשהו חולה נפש מספר דורות אחורנית. בשנים האחרונות יש מחקרים רבים המנסים לזהות את הסימנים המוקדמים (פרודרומה) לפני התפרצות המחלה, ולהתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר, שכן כל משבר פסיכוטי (התלקחות של ״הסימפטומים החיוביים״) מגביר בהמשך את הנזק והחומרה של״הסימפטומים השליליים״.

האבחון הוא קליני, והטיפול הוא תרופתי - סימפטומטי לסימנים החיוביים. בשלב מתקדם של סימני ליקוי בלבד, אין ממש טיפול תרופתי (פרט אולי, בחלק קטן מהמקרים, בתרופה הנקראת Clozapine).

אישה בודדה בבית
"הסימנים השליליים" של סכיזופרניה מתבטאים בין השאר בהסתגרות חברתית | צילום: thinkstock

טיפול פסיכו-סוציאלי ושיקומי-קוגניטיבי מומלצים לליווי של הטיפול התרופתי וכל מה שיכול לסייע לחולה להתמיד בנטילת הטיפול התרופתי חשוב.

לחולים אלו ניתן סיוע של שירותים על ידי ״סל שיקום״ של משרד הבריאות במסגרת החוק לשיקום חולי נפש בקהילה (מועדון חברתי / מלווה / תעסוקה מוגנת / הוסטל), לאחר קבלת הכרה מהמוסד לביטוח לאומי בהיקף של 40 אחוז (לפחות) של נכות נפשית.

הכותב הוא מנהל המערך הפסיכיאטרי, המרכז הרפואי איכילוב