"לא מצליחים להבין מדוע ישראל אובססיבית לפרשת א-דורה"

הדו"ח החדש על הירי במוחמד א-דורה לא מצליח, לפי שעה, להטות את דעת הקהל העולמית לצדה של ישראל. האירוע שהיה אחד הגורמים שהציתו את האינתיפאדה השנייה היה ניצחון הסברתי משמעותי של הפלסטינים, על אף שמהר מאוד לאחריו עלו ספקות גדולים באשר לנכונותו.

מרבית כלי התקשורת העולמיים דיווחו על ההתפתחות החדשה, שקבעה כי א-דורה כלל לא נהרג באותה תקרית, אך מרביתם לא נקטו עמדה – כפי שהיה באוקטובר 2000. ברשת אל-גז'ירה אמנם קבעו כי "ישראל רדופה על ידי רוחו של א-דורה", וכינו את הדוח "ניסיון לטשטש את האמת", אך ביתר העיתונים הגדולים דיווחו על כך באופן לקוני.

עיתונאי זר המוצב בארץ למעלה מעשור טוען כי דבריו של שי נכונים עקרונית, אך מחטיאים את המטרה, "מכיוון שאי אפשר לדעת מה האמת. היה קרב, שני הצדדים ירו והילד היה באמצע. עד שלא תהיה חקירה נייטרלית, לא נוכל להגיד מי צודק. ישראל היא צד אחד בסכסוך, יש לה האינטרסים שלה, ומצאו את מה שרוצים למצוא.

"יש מי שחושד שאנדרלין הגזים, אבל פשוט אי אפשר לדעת", אומר הכתב, שכמו מרבית מחבריו ביקש שלא להזדהות עקב האיסור שמטילות הרשתות הזרות על עובדיהן להתבטא בנושא. "אנחנו לא מבינים מה האובססיה של ישראל לנושא הזה. נגרם נזק, אבל הוא עבר, צריך להמשיך הלאה. בכל פעם שחוזרים לפרשה הזאת, זה רק מושך עוד תשומת לב ומעלה תהיות למה שבים להתעסק בזה. אין אף אחד בעולם ששינה את דעתו בגלל החקירה הזאת".