בשמלה צמודה בהדפס זברה ובחיוך מאומץ מתרוצצת קלייר, מהגרת עבודה מסין, ברחבי מכון העיסוי הניו-יורקי שבו היא עובדת. מדי יום היא נוסעת ברכבת ל"ספא" הזה, נבלעת מאחורי וילונות כבדים בחלל שמדיף ריח של זיעה ושמן עיסוי. תכף יתחיל המקום להתמלא בלקוחות, שמגיעים לקבל מסאז', ולפעמים גם קצת יותר מזה.
שני כתבי ה"ניו-יורקר" יצאו לחקור את תופעת מכוני העיסוי המתרבים בארה"ב. הם פגשו את קלייר, כמה חברות שלה למקצוע השנוי במחלוקת וכן מספר לקוחות – שסיפרו איך העסק עובד מבפנים, ושפכו אור על התעשייה שנופלת בין הכיסאות ומאפשרת, למרבה הצער, לזנות להתקיים בצל החוק.
עוד בערוץ הנשים:
- אילו נעליים אסור לנעול?
- מעדיפות גבות עבות או מעוצבות? איך נראו הגבות הנשיות לאורך ההיסטוריה
- גילתה לאהובה שבועות ספורים לחיות, ארגנה חתונה תוך שבוע
הספא שבו עובדת קלייר לא מציע בגלוי "הרפיות" ולא מחייב את העובדות לספק את השירות המיני ללקוחות בסיום הטיפול. "לא מעט לקוחות מצפים לקבל הרפייה, אבל אני מסכימה לעשות רק כשאני רוצה, ורק למי שנראה נחמד", מספרת קלייר. תוספת של 60 דולר ללקוח בהחלט מהווה שיקול עבורה, שכן היא מפרנסת לבדה את עצמה ואת בנה בן ה-16.
מחקר שנערך בנושא באוניברסיטת רוטגרס מצא כי בארה"ב לבדה מגלגלים עסקי העיסוי מיליארד דולר בשנה. "עיסוי נחשב נורמטיבי, ואז קל לעבור את הגבול מסתם עיסוי לשירותי מין, בלי להרגיש שעושים משהו לא בסדר", מסביר ד"ר ג'יימס פינקלנויר, שערך את המחקר. "בנוסף, הקמה של מכון עיסוי לא דורשת הון גדול - וזה מה שמסביר את הצמיחה האדירה בתחום הזה, שרק תלך ותגבר בשנים הקרובות".
אדוני ירצה "הירגעות בעירום למבוגרים" או "נגיעות הדדיות"?
אחת מזירות מכוני העיסוי השוקקות ביותר פועלת בשכונת פלאשינג ברובע קווינס שבניו-יורק. רחובות שלמים מאכלסים כמעט רק מכוני עיסוי ובתי ספר להכשרת מעסות, שמתפזרות אחר כך ברחבי העיר. אנדי, שעובד כמתרגם ממנדרינית לאנגלית, סייע לזוג חברים שלו להקים מכון כזה. "החבר שלי הגיע מסין כדי ללמוד באוניברסיטה, אבל החליט לפרוש מהלימודים ולהקים מקום כזה אחרי שפגש את בת הזוג שלו במכון דומה. בעיניי זה לא משהו מפוקפק, אין ממש הבדל בין זה לבין עבודה משרדית של 9 עד 5 – הנשים באות, עושות הרפייה לכמה גברים, מרוויחות יפה והולכות בערב הביתה".
אחד המכונים הבולטים ביותר בפלאשינג הוא "סילק טייגרס", שנמצא באופן קבוע במקומות הראשונים בדירוג המכונים באתרים המוקדשים לתחום. באופן יחסי, השירותים שהמכון מפרסם בגלוי לא מנסים להסתיר את מהותם האמיתית. "הירגעות בעירום למבוגרים", "נגיעות הדדיות" ו"מגע גופני אירוטי" הם רק חלק מתפריט הטיפולים במקום. טאבי, אחת העובדות במקום, מראה את המכון לכל לקוח חדש שנכנס ומסבירה את המחירון: 80 דולר למקלחת שעורכת לך המטפלת ולמסאז' בן שעה. אם רוצים "הכל" (הכינוי המכובס לקיום יחסי מין מלאים עם ה"מעסה") נפרדים מ-140 דולר.
הגבול המטושטש בין עיסוי לבין שירותי מין לא תמיד ברור גם ללקוחות עצמם. "הרבה פעמים אני קובע תור ולא יודע מה יהיה ומה אקבל", אומר ביל, לקוח קבוע של הספא. "הקווים מטושטשים ואתה צריך להיות פתוח לכל אפשרות. זה מאוד תלוי במי שעושה לך את העיסוי. כבר קרה שהציעו לי הרפייה וסירבתי, וקרה שביקשתי וסירבו לי".
"הדו-משמעות של התחום מלווה אותו ממש מתחילתו", מנתח פרופ' רונלד וייצר, מומחה לסוציולוגיה מאוניברסיטת וושינגטון שחוקר את תעשיית הזנות. "ברוב המקומות יש גם מסאז' לגיטימי וגם שירותי מין, וההפרדה או החיבור בין התחומים תלויים במידה רבה בלקוחות ובמטפלות עצמן – והעמימות הזו הופכת את אכיפת החוק לבעייתית. הבעלים של המקומות הללו טוענים שהם לא יכולים לשלוט במה קורה בחדרים הסגורים, וכל עוד הם לא מציעים ללקוחות שירותי מין בגלוי הם מוגנים".