"בפקקים אני עושה חזרות למופע"
היא משלבת בין מדעי המחשב לשירה ולמוזיקה, אוהבת להתפרע בלבוש, אבל רק על הבמה, ולא חשה רצון מיוחד לנוח. אביבית לוי מספרת על הדרך בה מנגינות באות לעולם ואיך היא אף פעם לא נשברת בזמנים קשים
אביבית לוי, בת 42 + ארבעה ילדים בני 6 עד 15, מרצה וחוקרת במדעי-המחשב, משוררת, מלחינה ויוצרת, מתגוררת בנתניה
איך את מספיקה?
"לכל זמן ועת לכל חפץ" אמר קהלת. אני רק משתדלת להחליט מהר מה הכי חשוב לעשות בכל אחת מעתותי כדי שתהיה לי אפשרות להתייחס לכל אחד מעיסוקי-אהבותי.
האמת היא שבשנתיים האחרונות סדר היום שלי נעשה יותר רגוע, כמובן בהשוואה לשנים הקודמות, כאשר שתי הקטנות גדלו והפכו מפעוטות לילדות. אני קמה בין 5:30 ל-6:00 ויוצאת לדרך ב-7:30 ללמד ולפגישות. אחר-הצהריים והערב מוקדש לילדים ולמשפחה שתומכת ומעודדת את העיסוק בשירה ובמוזיקה ושמחה שאני יוצרת ועולה על הבמה.
יש לי משמעת עצמית, אני לא מוותרת לעצמי בקלות, ומשתדלת לנצל את הזמן כמה שאפשר. את זמן הנסיעות בפקקים, למשל, אני מנצלת לחימום ולתרגילי פיתוח-קול. כשהפקק ארוך אני יכולה להספיק אפילו חזרה על כל שירי המופע. בערבים אני מופיעה, יוצאת לערבי ספרות או מבלה את הערב עם בעלי.
כתיבת שירה באה בזמנים לא צפויים ולכן יש לי תמיד איתי מחברת ועט כדי לרשום חלקי רעיונות וטיוטות מתקדמות של שירים, שאחר-כך אלטש ליד המחשב עד לצורתם הסופית. גם הלחנים באים לי בקלות, פעמים רבות בשבת. אני בדרך-כלל "מקשיבה" לטקסט שאני אוהבת וכבר שומעת בו את הטמפרמנט המוזיקלי ואת המנגינה. בימי חול (אני אישה דתית ושומרת שבת) אני יכולה גם לגשת עם הטקסט אל הפסנתר ואז באות ההרמוניות ש"יושבות" לי באוזן. ימי שישי אחר-הצהריים הם בשבילי זמן נפלא להקדיש ליצירה לסוגיה השונים. יש גם שאר-רוח של שבת שמתקרבת וגם שקט בבית כי באופן קבוע הילדים הולכים לבקר את חמי וחמותי.
איך את מפרגנת לעצמך?
לעשות את הדברים שאני אוהבת זה בעיני הפרגון הגדול ביותר וזה נותן לי את האדרנלין והכוחות לעשות מבלי להרגיש צורך או רצון לנוח.
איך את נראית כמו שאת נראית?
אני משתדלת לאכול בריא ומסודר (אבל לא בפנאטיות) ומתעמלת באופן קבוע פעמיים בשבוע אצל מורה ש"קורעת את הצורה". אוהבת לצאת להליכות עם בעלי. תמיד אהבתי להתלבש ולשלב פרטי לבוש מיוחדים וליצור מהם קומפלקס חזותי. ייתכן שגם משום כך אני מסמפטת את המכללה בה אני מרצה - שנקר. למרות חיבתי זו, ואולי בשל האינטנסיביות של היום-יום שלי, אני מרגישה צורך בקו פשוט ונקי. לכן, לעבודה אני מתלבשת פשוט אך מוקפד, ללא איפור או עם איפור מינימלי וללא עקב. בהופעות, לעומת זאת, אני חוגגת.
איך ומתי את נשברת?
אני לא בעד להישבר. אם דרך אחת לא מצליחה, יש דרך אחרת. אם אני דווקא מתעקשת להיתפס לדכדוך - חוש ההומור של בעלי שם כדי להצחיק אותי ולחזור לפרופורציות.
מופע משיריה של לוי, "רוק בעזרת נשים", יעלה ב-9.6 במרכז פליציה בלומנטל וב-10.7 במרכז אתני רב תחומי ענבל בתל אביב