לא משנה מה עברה וכמה הספיקה, אי אפשר להציג את מיכל צפיר, 54, בלי להזכיר את עברה כחלק משלישיית "מנגו" אי שם בין השנים 1998-1991. אבל מאז חלפו הרבה מאוד שנים וצפיר עברה כברת דרך. כיום היא מאמנת לאורח חיים בריא, מנטורית, אמא לשלוש בנות ונשואה לבמאי יואב צפיר. בשיחת פודקאסט עם גליה תורן, היא מדברת על מנהיגות, העצמה ובחירה אישית.

"כשאני שומעת את המילה לידר – להוביל, לנהל - אני חושבת איך אני בוחרת לנהל את חיי", אומרת צפיר. "איך אני מזכירה לעצמי שיש לי את הבחירה. תמיד יש בחירה. ברגע שאתה מזכיר לעצמך שאתה בחרת -  אתה מעצים את עצמך. אתה לא שה שמובל לטבח. אלא בוחר באופן מודע את הצעדים שלך וזו גם התוצאה שתגיעו בחיים שלך".

עשית שינוי גדול מאוד בחייך-  בקריירה, במראה - איך קרה שילדת את עצמך מחדש?
"אנחנו מאוד אוהבים סיפורים כאלה. תמונות של לפני ואחרי   אבל ברור שמדובר בהתפתחות הדרגתית, פשוט ויזואלית אנחנו אוהבים לראות מה היה פעם ואיך היום. אבל בעצם מה שהיה זה שינוי החשיבה. היו שנים שהייתי בטוחה שאני צריכה למצוא את המפיק שיסגור לי חוזים ועד שלא יימצא אדם שיאמין בי – זה לא יקרה. השינוי הדיוק בחיי היה להבין שבי נמצאים המשאבים ולהבין מה אני יכולה לעשות בנסיבות הקיימות.. זה מתחיל בלהודות שלא כיף לי איפה שאני נמצאת, שאני רוצה יותר – אני רוצה להרגיש טוב יותר בכאן ובעכשיו. כמו כן, כדי להצליח צריך אמונה. אם אני לא מאמינה שאני יכולה – כלום לא יקרה. אנשים מחכים לפרוץ את תקרת הזכוכית – אני עומדת תייצרו תקרה משל עצמכם".  

את במקום מאוד מדוייק בחיים שלך.  מה הדבר שיעזור לאחרים לדייק את עצמם?

"מה שאנשים רואים בי זה הרבה כובעים: מרצה, מאמנת, זמרת, שחקנית, מגישה – אבל אני חושבת שמה שהכי מאפיין אותי זו הגישה: ענווה אינטלקטואלית. אני יכולה ללמוד מכולם ובכל רגע נתון, גם ממי שעבר לידי ברחוב וחלק איתי תובנה. זה כן דורש להיות פתוח ולשמוע ולקבל ולא לחשוב שאין מי שיחדש לי. חשוב להיות קשוב. אז אם משמרים את הסקרניות, תאוות החיים – זה מנוע הצמיחה. אני מרצה ומורה אבל לא אזנח את הכובע של התלמידה אף פעם. אני לומדת מבנותיי ומבעלי ומהמאפרות ומכולם. מהמקום הזה אתה יכול לבחור מה אתה לוקח, מה אתה משמר ומה אתה משחרר".

כאמא לשלוש בנות - איך זה להיות בית של מנהיגות נשית?
"זה להזכיר להן כל הזמן שהן מנהיגות של החיים. הבנות שלי בנות 16,20 ו-22 ויש עליהן לחץ וציפייה גדולים אבל לי חשוב שכל אחד ואחת יידע מה עושה להם טוב. שיתבחרו לערכים ושלא ייכלו לפי העדר".

מה הדבר הכי נשי בעינייך?
"אנחנו לפני הכול יצורים אנושיים. כשאתה אותנטי ומביא את הכאב ואת הרגישות ואת הפגיעות. לא יודעת אם זה נשי אבל לגמרי אנושי".

על מה את לא מוותרת?
"על לעצור ולשאול האם הבחירה שאני לוקחת מכבדת את הגוף שלי ואת הנפש שלי. האם אני עושה משהו כדי לרצות מישהו אחר אבל פוגעת בערך של עצמי? אני לא מוותרת על דיאלוג יומיומי אם אני נשארת לערכים שלי".

מה עוד לא השגת?
"להיפרד מהנייד במהלך סופ"ש. להיות נוכחת היום איפה שאני. מאחלת שיהיו לי הרבה רגעים כאלה ביום".

מי הדמות ההיסטורית שהיית רוצה להיפגש איתה?
"הייתי רוצה לפגוש אישה שחיה לפני 200 שנה, אישה שלא המציאה משהו ששמענו עליו אבל היא חיה וגידלה ילדים בעולם וסיימה כל יום עם חיוך והכרת תודה. אישה שאנחנו לא מכירים את שמה. אישה לא מפורסמת אבל מישהי שהתחילה את היום בחיוך וסיימה אותו בהכרת תודה. אותה הייתי רוצה לפגוש".

לצפייה בוידאוקסטים נוספים: נטלי דדון, אלין כהן, מהרטה ברוך, נעם חורב, מיה אלחלל, מירה מינס, אוריאן ספיבק, הילה קניסטר, מיכל אלבז, חני ויינברגר, מירי כהן, רנין בולוס, דפנה קינקס