ביג אין ניו יורק
אין מנוס מלהודות: שבוע האופנה הניו יורקי הוא תמצית מרוכזת של כל החולשות שלנו: מותגים, בגדים מהממים, דוגמניות דקיקות והכי חשוב - הטרנדים שנלבש בעונה הקרובה. הנה כמה מהמוצלחים שבהם
פאשן וויק - די בביטוי הזה לבדו כדי להרעיד את קירות ליבה של הקשוחה בנשים, וכשמוסיפים את הקידומת "ניו יורק" לחגיגה, צמרמורת במורד עמוד השדרה היא רק מתבקשת. אין מנוס מלהודות: שבוע האופנה הניו יורקי הוא תמצית מרוכזת של כל החולשות שלנו – מותגים, בגדים מהממים, דוגמניות דקות עד כאב, וידוענים נקיים מפוטושופ. כל אלה נדחסים פעמיים בשנה (בפברואר ובספטמבר) לתוך אוהלי הענק הלבנים בבריאנט פארק כדי לראות ולהיראות במה שמכונה "שבוע העיתונות" – כלומר, יריית הפתיחה של אירועי שבוע האופנה בעולם, המתקיים בלוקיישן החשוב ביותר בתעשייה הזוהרת הזאת: ניו יורק סיטי.
עכשיו, חודשים ספורים אחרי הניו יורק פאשן וויק האחרון לשנת 2009, מסתיים לו "שבוע העיתונות" הנחשק שפתח את אירועי שבוע האופנה בעולם, מודל 2010. כדי לעזור לך לעקוב אחר הטרנדים שעומדים לשטוף את המלתחה, אנחנו מסכמות את חזון המעצבים לסתיו המבושש (כפי שהוצג בפברואר) ולעונה החמה הבאה (כפי שהוצג ממש השבוע). זהו, עד כאן הטיזרים. עכשיו אנחנו מבטיחות להתמקד במה שבאמת מעניין אותך: הבגדים. אוי, הבגדים.
סתיו 2009: שחור, סקסי ורציני להחריד
אף על פי שבמהותו שייך שבוע האופנה לצעירים ולנועזים (בין אם מדובר בתגליות רעננות בעולם העיצוב, ובין אם מדובר במודליסטיות נטולות קמטים ומתוחות ירך), דומה שהשנה החליטו המעצבים ללכת על דווקא על טון רציני ומבוגר משהו בקולקציות הסתיו שלהם. פלטת הצבעים של דגמי ההוט קוטור נעה על ציר הצללים של שחור, סגול, אפור, חום ובורדו. לא ברור מה פשר הבחירה הקודרת הזאת – המשבר הכלכלי העולמי או סתם דיכאון של סוף הקיץ – אך התוצאה, על כל פנים, רחוקה מלהראות עגמומית.
התצוגה ששבתה את ליבנו שייכת לצמד האחיות למותג Rodarte, קייט ולורה מוליווי, שעיצבו קולקציה על טהרת המשחקים: אינספור שילובי טקסטורות, בדים, חיתוכים וגזרות. למרות האפלוליות הכללית והאווירה הערפדית שאפפה את המסלול, קייט ולורה שברו את המלודרמטיות בהעדפה ברורה לשמלות סטרפלס קצרצרות, אשר כיכבו בשלל ורסיות מחוכמות על גופן השברירי של הדוגמניות.
מיד אחריהן בלט לטובה מארק ג'ייקובס האגדי, עם קולקציה צבעונית ולבישה יותר. אנחנו התאהבנו במעילים הטוויד בגזרת ה-A, בגרביונים עם ההדפסים הגיאומטריים, ובהבזקי הכתום והתכלת שהוסיפו שיק וקלילות לעונה הקרירה.
המעצב החביב על מישל אובמה, טאקון, הפתיע בשילובי בדים יוצאי דופן והפגין להטוטנות בין הצללית הנשית הקלאסית לבין גזרות עכשווית ומינימליסטיות יותר; המעצב ראלף רוצ'י למותג RUCCI הימם אותנו בקולקציית קוטור מנצחת של שמלות א-לה אודרי הפבורן, נגיעות סיקסטיז בגזרות הצרות, וז'קטים מחויטים וסקסיים מאורגנזה; דונה קארן שיחקה על הצד הבטוח עם מעילי קרדיגן אורבניים, חגורות מותן אלגנטיות שכמיות פרווה, ושמלות רפויות ונינוחות שיחמיאו גם לבחורות שלא חיות על נבטים ומים מינרליים.
בשורה תחתונה, על המראה השולט לעונה הסגרירית מנצחת ללא עוררין השמלה – בעיקר הקצרצרה והצינורית משהו – שתשחרר אותנו מעול הטייצים ששלטו כאן בעונה שעברה ותעשה חסד עם מגפיים בגובה הברך.
אביב-קיץ 2010: שמתי לי פרח, סידרתי קפלים
חודשים ספורים אחרי אווירת הנכאים ששררה על מסלולי בריאנט פארק בתצוגות הסתיו והחורף, חזרו המעצבים האמריקאיים להראות לנו את גם הצד המאוהב והפלרטטני שלהם. הבשורה לאביב 2010 היא קלילות ואופטימיות. סקאלת הצבעים מזנקת לטווח הבהיר והעליז יותר – טורקיז, לבן, ורוד, ירוק וזהב (כמובן, לא בהכרח שילוב הפסיכוטי הזה), ואילו הגזרות משתחררות מהרצינות המחויטת של החורף, משאירות פתחי אוורור ומרחב תנועה חיוני.
מארק ג'ייקובס, מי שכיכב לטובה בעונה הקרה ומסתמן כמתרגם האולטימטיבי של אופנת הרחוב למסלולי ההוט קוטור, הבריק גם הפעם. קולקציית ה- ready-to-wear שלו הייתה קולית, לא מתאמצת, טרנדית ועם זאת מעודנת ולא לעוסה. משחקי השכבות, הערבוב בין וינטג' לסטריט, והז'קטים המדליקים שלו גרמו לנו לרייר.
במרחק של כמה כדורי הזיה ממנו (כך לפחות אנו חושדות), העלתה בטסי ג'ונסון קולקציה פרועה, קירקסית וצבעונית על גבול הקיטש. שלא תבינו לא נכון – זאת הייתה לגמרי מחמאה. הדוגמניות התיאטרליות שלה השתוללו על המסלול במלמלות נפוחות, חליפות מכנסונים, כובעי קברט והדפסי משבצות ופסים לרוב. מבחינתנו, שניים-שלושה פריטים של המעצבת הזאת במלתחה יקפיצו כל מלתחת חורף משמימה לשיאים חדשים של הומור. כמובן, זה בהנחה שיש לך כמה אלפי דולרים לבזבז על כובע.
דיאן פון פורסטנברג, מעצבת-העל האמריקאית הידועה במגע הזהב שלה בכל מה שקשור לשמלות, הציגה חזון היפי ואוורירי כמיטב המסורת. היו שם טוניקות משובצות אבנים, הדפסי משי צבעוניים, ושלל פרחים שנשזרו בשיערן המתנפנף של הקולביות שהידסו על המסלול.
קרולינה הררה, מצידה, הלכה על קו חולמני ורומנטי, עם געגועים לצללית הנשית, הרבה אורגנזה וקפלים, צבעי שמנת, סגול, כתום וורוד. אהבנו במיוחד את חליפות המכנסיים שלה, עם הטוויסט הגברי שנראה מחמיא באופן חשוד (ואולי היו אלה הדוגמניות שתעתעו בנו).
