מאיר כהן משיק אנה ארונוב ואיתי תורגמן (צילום: עודד קרני)
זה לא מגניב שהיא אומרת לנהג המונית לאן לנסוע? | צילום: עודד קרני

חודש אוגוסט הוא חג המולד הפרטי שלי; הלחות מחרבת את הפריזורה, החום מאדה את הרציונל ואנשים נתפסים באמירות מחפירות בטמטומן, שבחורף אינני יכולה אלא לחלום עליהן. השבוע הסנטה קלאוס הפרטית שלי היא אנה ארונוב, שזכתה באיחור אופנתי במקצה האולימפי של קליעה עצמית לכף הרגל.

בריאיון לשבעה לילות ב"ידיעות אחרונות" צוטטה ארונוב כך: "אני אישה ואני צריכה לפעמים לסתום את הפה. כשגבר מדבר, את יכולה לסתום. לא צריכה להגיד את הדעה שלך כל הזמן". המונולוג לא נפסק כאן, שהרי ארונוב לא תוכל להנהיג את הריאקציה לזכויות אדם בלא מתן דוגמה אישית: "נגיד אני ואיתי נכנסים למונית, ואני מתחילה להגיד לנהג לאן צריך לנסוע? ישר אני מרגישה שזה לא נכון. זה לא מגניב".

הציטוט של ארונוב ממשיך הלאה ומשאיר מעט מקום לספק שאולי בכל זאת נעשה כאן איזה מונטאז' עיתונאי קטן בשביל הכותרת. "איתי עדיין מרגיש שאני יותר מדי לובשת את המכנסיים בבית. אני משתדלת להוריד אותם יותר". סירייסלי ארונוב? כי את בכל זאת אחת משיאניות זמן המסך ללא מכנסיים. לעזאזל אישה, אם את אכן מאמינה שעליך לסתום את הפה, זה היה הרגע ליישם את הדוקטרינה.

כן, אנה ארונוב מוכיחה שזה שהזמן מתקדם לינארית לא אומר שאת לא יכולה לחיות ברומן מכתבים מהמאה ה-18. וחושך על פני תהום ורוח איתי תורג'מן מרחפת מעל פני המים. מה לעשות, כל המניפסט מדיף מאפטרשייב ותסביך פיצפומאניה, לפיו כמה שאני קטן – בת זוגי צריכה היות קטנה יותר. השאלה הבוערת בבלוגוספירה היא איזו קפסולת זמן בלעה ארונוב שהיא מוכנה להקשיב לגבר שאומר לה שהיא הכי יפה כשהיא סותמת. 

דעות משפילות נשים תמיד מותר להשמיע

שבעה לילות אנה ארונוב
שער שבעה לילות

כי – וזו הנקודה הקריטית בדבריה – זה לא שאסור לה לגבש דעה משל עצמה, זה פשוט שכשהיא עומדת מול גבר היא צריכה לדעת טוב יותר מאשר לדובב אותה. את המחשבות שלך תשמרי לחברות מהמני-פדי.

דעות משפילות-נשים תמיד מותר להשמיע, הן נתפסות ככאלו המעוררות לכל היותר "דיון", גם אם ברור שהן "לא לעניין" (הסופרלטיב החריף ביותר ברוב המקרים). אולם, מה אם מדובר היה באדם שחור, שהיה מצוטט באומרו "כשאני ליד אדם לבן, עליי לסתום את הפה ולא להגיד את דעתי"?

זה כבר היה נשמע מטורף, טרגי ומטלטל. היינו אומרים – איך אדם מגיע לעשות לעצמו רדוקציה כזו? כמה רדוף ומפוחד הוא מרגיש עד שהוא יוצא בהצהרות כאלו? היינו מצרים על כך שהוא נותן כוח מדומה למי שאיננו עליון עליו בשום פרמטר. אז למה כשאנה ארונוב אומרת את זה היא פשוט יוצאת מטומטמת?

לא, למען האמת ולמרות העקיצות המתבקשות, אינני סבורה שארונוב מטומטמת. רוב הסיכויים הם שלמרבה העצב, היא רק מנסה למצוא חן ולזכות בחסד הגברי, לקבל אישור מהפיקוד העליון על כך שהיא בסדר. היא גם איננה לבד – מיליוני נשים בעולם עוד סבורות שאישה טובה היא אישה מרצה ושותקת; זה שארונוב היא חצי אייקון תרבות שאמור להשפיע על טינאייג'ריות או משהו – זה רק הדובדבן שבקצפת.

ארונוב רק מוכיחה שלא משנה כמה את מצליחה, מוכרת ומרוויחה – עדיין לא אלמנטרי לעמוד על שלך מול גבר שדורש ממך לסתום. אבל מי שמנסה לשאת חן באמצעות ביטול עצמי, שלא תתפלא שהיא מוצאת את עצמה בלי מכנסיים. 

>> לטור הקודם שלי: אסתי הכפולה