מועמר קדאפי. התאכזר גם לנשים (צילום: רויטרס)
קדאפי בימים יפים יותר | צילום: רויטרס

גם אני, כמו כולכם, צפיתי בסרטונים ובתמונות שבהם מוצג הרודן המודח מועמר קדאפי נגרר אל מותו הבלתי נמנע. ראיתי את הדם שניגר מעל פניו, הצטמררתי מהלינץ' שנעשה בו, הזדעזעתי מהתמונות של גופתו וזעתי באי נוחות בכיסאי כשנתקלתי בכתבות נוסח "אטרקציה בלוב: ביקורים בחדר הקירור שבו שוכנת גופתו של קדאפי".

כמובן שאין עוררין על כך שקדאפי, שהיה עריץ מטורלל והזוי ביותר, היה ראוי לעונש הנורא ביותר. למען האמת, גם אם היו יורים בו ללא משפט, לא הייתי מזיל דמעה. יתכן שגם הדקות האחרונות הגיעו לו באיזשהו אופן, אחרי שלל המעשים השטניים שעשה לאורך חייו. אבל למרות זאת, אני לא בטוח שהיינו צריכים להיחשף לכל זה. זה לא תרם לאף אחד. זה אולי תרם ליצר המציצנות והסקרנות שמקנן בכל אחד מאיתנו, אבל הפרסום המאסיבי של תמונות הזוועה בכלי תקשורת ממוסדים ו"מכובדים" בהחלט תרם להידרדרות הנוספת בערך חיי האדם.

כבר שנים ארוכות שבארץ נוהגים שלא לפרסם או לשדר תמונות של גופות. גם ביהדות נהוג לכסות לגמרי את גופת ופני הנפטר במהלך הלוויה, בניגוד לחלק מהדתות האחרות. אבל הפעם כמעט אף גוף תקשורת ישראלי לא עמד בכלל הלא כתוב הזה. גופתו המיוסרת של קדאפי הוצגה בכל פינה ברשת, כולל אפילו בחלק מהאתרים החרדים. זה הגיע לרמות של סנאף מאוד לא נעים, מיותר לציין.

קצת אחריות

תגידו, ובצדק: בעידן התקשורתי הנוכחי, האם ריאלי בכלל לחסום הפצת חומר כזה? אכן, זה ממש לא ריאלי. כל מי שמחפש תמונות זוועה של בני אדם מרוטשים, הרוגים או סתם כאלה שנפל עליהם פסנתר מהקומה השביעית, יוכל להיחשף לכך די בקלות. אני זוכר שבמהלך שיטוט באתר הסקופים רוטר אחרי השריפה האיומה בכרמל (שבה נהרג בן שכבה שלי, חנן אוחיון ז"ל), נחשפתי לתמונות שצולמו במקום זמן השריפה, וכללו בין השאר צילומים של גופות מפוחמות. אחת הגופות "קפאה" במצב של זחילה, כשהידיים מנסות אך בקושי להרים את הגוף, ואותה תמונה מזעזעת נחקקה בזיכרוני עד היום. יש דברים שהצנעה יפה להם. תמונות מתים הן אחת מהם.

מן הראוי שבעתיד כלי התקשורת הגדולים יוכלו לנקוט קצת יותר במידה של אחריות. זה לא ימוטט אותם, אבל זה יהפוך אותנו לחברה בריאה קצת יותר. נכון שכל ילד בן תשע יוכל להגיע לתמונות הזוועה של קדאפי (ובכלל לתמונות זוועה אחרות) תוך הקלקה וחצי, אבל לפחות אל תתנו לכך לגיטימציה, ואל תכניסו לנו את זה בכפית לפה. אל תפרסמו תמונה של גופה בעמוד הראשי של האתר או העיתון. למרות הפיתוי, אל תפגעו גם במעט שנותר ולא נהרס לגמרי - כבוד חיי האדם.

האם צריך לפרסם תמונות כאלה? מחכים לתגובות שלכם

>> הטור הקודם שלי: למה אני לא מראה לילדים דרדסים
>> חולצת גלעד שליט הפכה ללהיט בעזה