mako
פרסומת

הטרגדיה האמיתית דווקא מגבילה את "העד" של נטפליקס

"העד", המיני-סדרה המבוססת על פרשת הרצח של רייצ'ל ניקל, משחזרת אותה במדויק - ויש לה גם סרט דוקו נלווה כדי להוכיח את זה. אבל הנאמנות למציאות מונעת ממנה להיות דרמה גדולה, מומלצת או זכירה במיוחד

רועי אבן
פורסם:
"העד" - לשימוש tvbee בלבד
בינונית לכל אורכה. "העד" | צילום: Rekha Garton/Netflix, יחסי ציבור
הקישור הועתק

למרות שהוא היחיד במשפחה שלא היה שם כשזה קרה, "העד" (The Witness) נפתחת דווקא עם נקודת המבט של אנדרה, האבא. דמיינו את חוסר הוודאות והבירוקרטיה האימתנית מהדקות הראשונות של "התבגרות" - ורק תחליפו את המעצר הפתאומי של נער בגילוי שאשתך נרצחה ב-49 דקירות סכין, ושזה קרה לנגד עיניו של בנך בן השנתיים. כדי להעצים עוד יותר את הדרמה, הפעוט הוא גם העד היחיד לאירוע. מכאן שמה של המיני-סדרה החדשה של נטפליקס, ומכאן הסיבה שהרצח האמיתי לגמרי של רייצ'ל ניקל ריתק במשך שנים את בריטניה.

רייצ'ל, אנדרה ובנם הקטן אלכס היו משפחה צעירה שגרה סמוך לווימבלדון קומון, פארק עצום באזור לונדון. בבוקר 15 ביולי 1992 אנדרה יצא לעבודה, וטיול תמים של רייצ'ל עם אלכס הפך לרצח אלים - וגם הפך את אנדרה לאב יחידני. "העד", שיצר רוב וויליאמס, מעבדת את הפרשה הזאת למסך עם מינימום תוספות יצירתיות כלשהן. מי שלא מאמין מוזמן לסור לסרט הדוקו הנלווה "תיק הרצח של רייצ'ל ניקל" (The Murder of Rachel Nickell), שעלה אף הוא בנטפליקס, ולהיווכח שבין החומרים המקוריים לראיונות עם דמויות המפתח מדובר במפת דרכים מדויקת למה שמופיע במקביל בסדרה. זה, נניח, משהו שראיין מרפי לא מסוגל לעשות לעולם.

בין שחזור השבועות הראשונים אחרי הרצח, "העד" נעה גם על גבי ציר זמן של עשור אחר כך - כשפיתוחים טכנולוגיים הובילו לפריצת דרך בפרשה, שנמרחה ופקששה באופן שלא בלתי מזכיר את רצח תאיר ראדה. הסדרה מראה איך במשך כל הזמן הזה היה אולם מלא עד אפס מקום בחומרי החקירה בתיק, כיצד הפיראנות של התקשורת הבריטית המשיכו להרוס לאנדרה ואלכס את החיים, אבל בכך היא בעצם מבהירה שכל מה שיקרה בעשר השנים הראשונות לסדרה לא יהיה בעל השפעה של ממש על התעלומה. זו מהמורה לא קטנה עבור "העד", שמלכתחילה בחרה על הידוק עריכתי בדמות שלושה פרקים בני פחות משעה.

במסגרת האכזריות של החיים עצמם, דווקא הטרגדיה האמיתית היא זו שמגבילה את "העד" - ומונעת ממנה להיות דרמה גדולה, מומלצת או זכירה במיוחד, אולי מלבד הופעת המשחק של ג'סאיה וויליאמס הקטנטן שראוי להיות המועמד לאמי הצעיר ביותר בהיסטוריה. היעדר ההתקדמות בפרשה מאלץ התמקדות בעבודה האפורה של המשטרה, או ביחסים המורכבים שמתהווים בין האב לבן. ואלו, דרמטיים ככל שיהיו, לא מתעלים על מקרי העבר שהיו בסדרות כאלה. ברור למה נטפליקס בחרה להפוך את הרצח הזה לסדרה, כי הוא נורא. אבל נורא לא פחות שהנאמנות למציאות היא זו שמשאירה את "העד" בינונית לכל אורכה.