"הנץ" של נטפליקס מצחיקה עוד פחות ממשחק גולף משמים

גם בתוך תת-תת הקטגוריה "קומדיית גולף עם שחקן שהוביל חצי מהלהיטים של שנות האלפיים", נטפליקס מעלה את "הנץ" (The Hawk) באיחור. לפני שנה עלתה אצל המתחרים "סטיק" עם אוון ווילסון, סדרה שהציגה את הרעיון הזה בדיוק, אבל לקחה אותו למחוזות הפיל-גוד. לחובבי הקומדיה הטהורה לא נותרה ברירה אלא להמתין לקומדיית גולף נוספת - כי מה הסיכוי ש"הנץ", ביצירתו ובכיכובו של וויל פרל, לא תהיה פרועה, כיפית ובאמת מצחיקה. פרועה כן, כיפית נניח. מצחיקה? היכונו לאכזבה המי-יודע-כמה.

פרל יצר את עשרת פרקי "הנץ" לצד שותפיו הוותיקים הרפר סטיל וכריס הנצ'י, ומגלם בה את לוני הוקינס: כוכב גולף נשכח שמתנהג כמו רוב הגיבורים הקומיים בגילומו של פרל, והשאיר את ימי השיא איפשהו בשנת 2004. הגוף אומר לו לפרוש, אבל הוא עדיין חולם על גראנד סלאם - ולכן יוצא לתחרות אחת אחרונה מול יריבים צעירים ממנו, מול בנו שזוכה להצלחה, ובעיקר מול עצמו. בעודו נאבק בזקפות לא רצוניות, את הקאסט משלימים מולי שאנון, ג'ימי טטרו, פורצ'ן פיימסטר, כריס פרנל ולוק ווילסון (אח של אותו אוון).

את הפרק הראשון של "הנץ" צריך ללמד בבית הספר - אבל בבית הספר לפרקים שאסור לפתוח איתם. אין בדיחות, אין רגעים מצחיקים, אין דמויות מקוריות, אין שום דבר. מי שבכל זאת ירצה להביע אמון בסדרה וימשיך איתה, יגלה קומדיה סתמית ואף מביכה. סלספטיק בסיסי והברקות ספורות לא באמת יכולים להחזיק עשרה פרקים, ואלו לא מעוררים סקרנות על גורלו המקצועי של הוקינס כי כבר ראינו טיפוסים כאלה באינספור מקרים אחרים. יש גם גבול כמה פעמים אפשר לחבוט בטעות בעובר אורח, ושזה עדיין ייראה סביר. מי שרוצה קומדיית קאמבק ספורטיבית ומוצלחת יכול למצוא אותה ב"נפילתו ועלייתו של רג'י דינקינס". מי שרוצה לצחוק ספציפית מגולף, יכול פשוט לצפות באחד המשחקים המשמימים. הסיכוי שתצא ממנו בדיחה טובה עדיין יותר סביר.