"רג'י דינקינס" חיה כל שבוע כאילו הוא שארק וויק

היא אומנם שם רק בגדר מפיקה, אבל אם זה הולך כמו סדרה של טינה פיי, מדבר כמו סדרה של טינה פיי, נוצר על ידי שותפים קבועים של טינה פיי ומתהדר באחד מכוכבי הטלוויזיה הכי גדולים שעבדו עם טינה פיי - אין ברירה אלא להתייחס ל"נפילתו ועלייתו של רג'י דינקינס" (The Fall and Rise of Reggie Dinkins) כאל עוד סדרה מבית יקום הקומדיות השנונות שלה. מה גם שפיי היא מהאחרונות שעוד דוגלות ברעיון מיושן: קומדיות מצחיקות. ממש מצחיקות. בלי שפים מהורהרים, בלי יומרות להיות קול של דור, רק וואן-ליינרים שנזרקים במהירות אופיינית. אלמנט בסיסי בכל קומדיה שפשוט התרגלנו לא לקבל בחיים.

"נפילתו ועלייתו של רג'י דינקינס", שזמינה בישראל ב-HOT ,yes וסלקום TV, מביאה איתה עוד כמה בשורות בניחוח ראשית שנות האלפיים: היא הופקה עבור רשת NBC הקלאסית, לא לשום שירות סטרימינג טרנדי; משודרת על בסיס שבועי, מנגנון שמאפיין היום רק קומדיות הרבה יותר סחיות ממנה; ומציבה באחד התפקידים הראשיים שלה את דניאל רדקליף, שספק אם צריך להזכיר את היותו הארי פוטר. אבל רג'י דינקינס משם הסדרה מגולם על ידי טרייסי מורגן - כוכב "רוק 30" של פיי ומועמד מוביל לתואר האיש הכי מצחיק בעולם, שהפעם נכנס לנעלי שחקן פוטבול מושמץ. דינקינס הסתבך בסקנדל הימורים על המשחקים של עצמו, הושעה לכל החיים מהענף, ובלעדיו הקבוצה שלו הפסידה 61-2.

שני עשורים חלפו, ועכשיו דינקינס עומד במוקד סדרת דוקו - מעין "הריקוד האחרון", מינוס הרזומה להתפאר בו. הוא מכניס לביתו את המצלמות של הקולנוען ארתור טובין (רדקליף), ואלו מתעדות לצדו את גרושתו שעדיין מנהלת אותו (אריקה אלכסנדר, "מעשייה אמריקאית"), את החבר הלוזר (בובי מוינהן, "סאטרדיי נייט לייב"), את הבן החצוף והחינני ואת הארוסה החדשה. כולם אחלה, אבל לא ממלאים את החלל שגריז ודוטקום הותירו עם היעדרם. כמו טרייסי ג'ורדן, גם רג'י דינקינס חי כל שבוע כאילו הוא שארק וויק. זו רק המציאות סביבו שהשתנתה.

את "נפילתו ועלייתו של רג'י דינקינס" יצרו שותפי פיי הקבועים רוברט קרלוק וסם מינס, לצד תסריטאים ובמאים בוגרי הסדרות שלה - ועשרת פרקי עונת הבכורה, כולם נמסרו מראש לביקורת, הם עוד מאותה נוסחת בדיחות מנצחת: "ספרים הם סרטי מוח" זה משפט שגם טרייסי ג'ורדן היה אומר, השמדת צילומים באמצעות השמעת שירים שאין עליהם זכויות זה אחד הטריקים הגדולים של "קימי שמידט". את החידוש שלה "רג'י דינקינס" מספקת בדמות הקצנות זיוף שממילא פושה בז'אנר הדוקומנטרי, ועם פורמט חצי-מוקומנטרי, כשהדמות של מוינהן מתאמנת על פרצופי ג'ים מ"המשרד". הבדיחות האחרונות שנותרו להוליווד, כך נראה, הן הבדיחות שלה על עצמה.