הבנו ש"אסוקה" היא סדרה "נשית", אבל למה זה נראה כך כך מאולץ?

על רקע הדשדוש היצירתי במארוול מאז סיום סאגת "הנוקמים" וחוסר היכולת להדביק שני סרטי "מלחמת הכוכבים" נורמליים ברצף, היקום הטלוויזיוני של "מלחמת הכוכבים" בולט לטובה במפעלות דיסני. "המנדלוריאן" נהדרת, "הספר של בובה פט" הייתה הפתעה מקסימה, העונה האחת של "אנדור" השאירה טעם של עוד המון. "אובי וואן קנובי" אכזבה, אבל גם היא לא הייתה רעה כמו שפשוט לא היה בה שום צורך. עכשיו מגיעה "אסוקה" ("Ahsoka"), ואם לשפוט על סמך שני הפרקים ששוחררו עד כה לביקורת, הרי שסופסוף נוצרה סדרת סטאר וורז גרועה תחת המטריה של דיסני+.

הדמות שהעניקה לסדרה את שמה היא אסוקה טאנו - לצופים הטריים יותר היא תהיה מוכרת מהגיחה שלה אל "המנדולריאן", ואילו עכברי סטאר וורז יודעים לדקלם שהיא הייתה המתלמדת ("פדואן") של אנקין סקייווקר בכבודו ובעצמו, ושדמותה כיכבה בין השאר בסדרות האנימציה "מלחמת המשובטים" ו"המורדים". כך או כך, מדובר באבירת ג'די שמגלמת רוזריו דוסון. לצדה בולטת דמותה של סבין רן, המתלמדת של טאנו, בגילומה של נטשה ליו בורדיזו, ומנגד – כלומר בצד שמסתמן כזה של הנבלים -איוונה סקנו בתפקיד שין האטי, דמות ששולטת בצד האפל של הכוח ושהפרקים הראשונים לא חושפים הרבה בנוגע לרקע שלה. אני מתעכב על שלוש הנשים הללו מפני שהדומיננטיות שלהן בולטת מאוד, וגם מפני של"אסוקה" יש אג'נדה מובהקת להיות סדרה "נשית". אין לטעות בזה, וכמובן שיש בזה צד ראוי ומבורך, רק למה בשם הכוח זה נעשה בצורה כל כך גמלונית?

כל הנשים של "אסוקה" הן לוחמות עשויות ללא חת, מורדות במוסכמות, קיק-אסיות. רן רוכבת על אופנוע רחף, טאנו נלחמת עם שתי חרבות כוח בו זמנית, האטי היא סוג של דארת' ויידאר בלי מסכה. הן נשים, אבל כל מה שהן עושות זה שיט של גברים. זה כאילו שהסדרה מנסה לפנות לנשים בעודה זועקת אל הבנים מהתת-זן הגיקי – בכל זאת, קהל היעד הטבעי של "מלחמת הכוכבים" – "אל תדאגו, זה נשי אבל זה לא גירלי". זה הופך את הגלריה הנשית למשמימה, שלא לומר מגוחכת, ואני לגמרי לא בטוח שיש במדיניות הזאת או בסדרה בכלל משהו שבאמת ירגיע את הגיקוספירה. כי הבעיה של "אסוקה" קשורה לא למגדר אלא לעניין, או ליתר דיוק להיעדרו.

כמעט 90 דקות נמשכים שני הפרקים הראשונים, ולא מצאתי בהם דקה מצטברת אחת שבאמת עניינה אותי. יש כאן סיפור מסובך מדי על ימי הרפובליקה החדשה ועל תוכנית להשיב מגלות את האדמירל האחרון ששרד מהאימפריה הישנה; זה מתואר בכתב בתחילת הפרק הראשון, ועד תום השני מתפוגג לתוך בליל סצנות של "רגע, אז הוא מהטובים?". הדיאלוגים הכבדים מנשוא, היעדרו הכמעט מוחלט של חוש הומור (ספרתי בדיחה נחמדה אחת, עשר דקות בתוך הפרק השני), המראה הנקי של הטכנולוגיה – הכל מזכיר את פרקי הפריקוול של הסדרה הקולנועית, ולא בקטע טוב (חה, כאילו שאפשר להזכיר אותם בקטע טוב).

אגב הפריקוולים, הצ'ופר הגדול שמבטיחה "אסוקה" לצופים היא שובו של היידן כריסטנסן לתפקיד אנקין סקייווקר. אם זה מרגש אתכם כי איתרע מזלכם לגדול על פרקים 1-2-3, אם גלריה של נשים זהות נראית לכם כמו צעד חיובי של דיסני בהנגשת "מלחמת הכוכבים" לקהל שאינו גברי, אם מתחשק לכם לשמוע עוד על אבירי ג'די – לא, כי אני אישית מוכן לחיות פעמיים בלי להיתקל בהם עוד פעם אחת – אז ייתכן ש"אסוקה" תבוא לכם טוב. לי היא הייתה איטית, עצית, מלאכותית, ובעיקר משעממת. אפשר רק לקוות שמשהו משמעותי ישתנה החל בפרק השלישי.