"רוסטר" היא לא סדרה שיוצאים ממנה עם בדיחות. רק עם חיוך

בעקבות עסקה עם השטן, שבמסגרתה כל תפקיד שלו מאז "המשרד" הוא של גבר גרוש, הפעם סטיב קארל מגלם את גרג רוסו. גיבור "רוסטר" (Rooster), הקומדיה החדשה של HBO שזמינה בישראל ב-HBO מקס, הוא האיש מאחורי סדרת ספרים מצליחה על דמות בשם רוסטר - מכאן גם שמה. הספרים של רוסו הם מה שמכונה באנגלית "ספרי חוף", כאלה שלוקחים לחופשה נינוחה ושוכחים מהם עוד לפני שחוזרים ממנה. ולמרות האכסניה היוקרתית, גורל דומה מצפה לסדרה עצמה.

רוסטר הוא כל מה שרוסו היה רוצה להיות, מה שמשתתפי הריאליטי הישראלי מגדירים בכפייתיות "גבר אלפא". ו"רוסטר", הסדרה, נוצרה בהשראת קרל היאסן - מחבר הרומן "קוף רע" שביל לורנס עיבד לא מזמן לטלוויזיה. לורנס הוא אחד היוצרים הפורים של השנים האחרונים, ואחרי שביסס את מעמדו עם "ספין סיטי", "קוגר טאון" ובעיקר "סקראבס" שבדיוק קמה לתחייה, הוא התמקד בשנים האחרונות ביצירת קומדיות פיל-גוד גבריות לאפל TV: "טד לאסו", "שרינקינג" ואותה "קוף רע". "רוסטר" היא הסדרה הראשונה שלו ב-HBO, וכנראה לא האחרונה בהתחשב בכך שערק לשם עבור חוזה בן תשע ספרות. המשברים הגלובליים האחרונים הפכו לכר פורה עבור סדרות ששטות על מי מנוחות, ו-HBO, שסיימה להיפרד מרוב הקומדיות הדי מרירות שלה, לא הייתה יכולה להישאר מאחור.

הסיפור של "רוסטר" נפתח כשאותו גרג רוסו מגיע לקרוא מספרו בקולג' אמריקאי פוטוגני, שבו גם מלמדת בתו קייטי (צ'ארלי קלייב). בעודו פוגש שם את הפינות המתישות ביותר של דור ה-Woke - "מתי אתה ואני הפכנו לרעים?", שואל אותו גבר אחר בגיל העמידה - גרג מלווה את קייטי בהתמודדות עם סקנדל שמסעיר את המכללה: בעלה ארצ'י (פיל דאנסטר, "טד לאסו"), בעצמו מרצה בקמפוס, בגד בה עם סטודנטית. ולמרות קיומם הברור של יחסי אב-בת בין שני הצדדים, היחסים האלה מורכבים. בעיקר מביכים.

אם יחסי האב-בת הם הלב של "רוסטר", בטח כשגרג מקבל הצעה להישאר בקמפוס, לורנס ממהר להפוך את הסדרה לעוד אחת מקומדיות האנסמבל הרחבות שלו. הקאסט כולל גם את דניאל דדוויילר (שעד כה התמחתה בעיקר בדרמות כבדות), ג'ון סי. מקגינלי, לורן צאי, אנני מאמולו, רובי הופמן וקוני בריטון, כל אחד מקבל ספוטלייט קטן בתורו לאורך עשרת פרקי העונה - שאותה לורנס יצר לצד מאט טארסס, ושלמבקרים נמסרו ששת הראשונים מתוכה. כמו בכל סדרות לורנס האחרות, היותן של הדמויות חצי-אקסצנטריות ושל המעשים חצי-מופרעים לא מונעת מהמעטפת של הסדרה להיות מאוד נגישה, מעוררת הזדהות, אנושית. קשה לומר ש"רוסטר" היא קומדיה מצחיקה, קשה עוד יותר לומר שיש בה אלמנטים דרמטיים אמיתיים. במקום הומור היא בוחרת בחן, במקום בדיחות היא בוחרת באי-הבנות ומעשי קונדס. זו לא סדרה שיוצאים ממנה עם ציטוטים או ממים, אלא סדרה שיוצאים ממנה עם תובנות וחיוך רחב. סדרת חוף, אפשר לומר.