"כל האמת": אית'ן הוק בתצוגת המשחק הטובה בקריירה שלו

אית'ן הוק תמיד מרגיש כמו שחקן שקצת פוספס על ידי הוליווד. הוא עשה הרבה תפקידים שנחשבים לאיכותיים - אבל מעולם לא זכה באף פרס משמעותי או באמת הצליח לפרוץ לאיי-ליסט ההוליוודי. והאמת? לא נראה שזה מפריע לו. יכול להיות שיש לו פחות אפסים בצ'ק מכוכבים גדולים יותר, ופחות עדרי פפראצי מחוץ לבית, אבל הוא עובד על פרויקטים משמעותיים באופן עקבי - וב"כל האמת" (The Lowdown), שזמינה בדיסני+, הוא עושה עוד בחירה מצוינת, שמזכירה שמדובר בשחקן שאוהב את העבודה שלו. מאוד.

הוק לא יקח על עצמו תפקיד שהוא לא מתחבר אליו, אבל יכול להיות ש"כל האמת" היא אפילו ההופעה הטובה ביותר בקריירה שלו, וזו שהוא נהנה ממנה יותר מכולן - או לפחות ככה זה עובר על המסך: לדמות שלו קוראים לי רייבון - עיתונאי פרילנס ובעל חנות ספרים נדירים בטולסה, אוקלוהומה, שמבוסס באופן קצת-יותר-מחלקי על עיתונאי והיסטוריון אמיתי בשם לי רוי צ'פמן.

לי, באופן שדי מעצבן את סובביו, מכנה את עצמו "Truthstorian" - שילוב בין "אמת" ל"היסטוריה". הכתיבה העיתונאית שלו מוקדשת לחקירת קשרי ההון-שלטון הקולוניאליים, בעבר ובהווה, בעיר שבה הוא מתגורר, והוא לא יפרסם אף מילה עד שהוא לא יהיה בטוח שמדובר באמת לאמיתה - עקשנות שמובילה אותו לא פעם למצבים קיצוניים.

הוא גם מגדל בת מתבגרת חכמה עם הגרושה שלו, ונקרע באופן תמידי בין הרצון שלו לא לנטוש אותה, לבין המחויבות שלו לעבודה שלו - שהוא רואה, בין השאר, בתור הדרך להראות לבתו שהוא אדם טוב. ולי הוא אכן אדם טוב. לא משנה כמה הצדקנות שלו מציקה לכל מי שנקרה בדרכו, רובם בסוף נכנעים לו ומבינים שהוא יותר צודק מאשר צדקן.

על הכוונת שלו בעונה הראשונה (הסדרה כבר חודשה לעונה שנייה) - המוות המסתורי של דייל וושברג, בן למשפחה מקומית עשירה וחזקה, שמאחוריו מסתתרים בעלי אינטרס רבים ושונים שלי לא מצליח שלא להסתבך איתם.

הדמויות המרובות - עם הופעות של שחקני משנה מוצלחים כמו קייל מקלכלן וג'ין טריפלהורן, וגם הופעת אורח של פיטר דינקלג' - יחד עם האופן המקוטע שבו הדמות הראשית מדברת ומתנהלת, עלולים להפוך את הצפייה לחוויה מבלבלת. אבל בדיוק כמו האנשים שפוגשים את לי, גם הצופים נדרשים לוותר על הרצון להבין כל מחשבה שעוברת לו בראש, ולסמוך עליו שבסופו של דבר יצליח להפוך את הכל לנרטיב קוהרנטי ובעל משמעות - וזה אכן קורה בפרק האחרון של העונה, שקושר הכל באופן ברור ומספק.

"כל האמת" היא לא צפייה מספיק ממכרת כדי להפוך ללהיט ענק, אבל יש לה המון נקודות זכות - בעיקר בתקופה שבה קשה לנבור ולמצוא את הסדרות האיכותיות בתוך כל כך הרבה תוכן: יש בה איזון מדויק של כיף וריאליזם, היא מציגה אקטיביזם פוליטי באופן משכנע אבל לא דידקטי, וכאמור - מאוד קשה שלא לאהוב בה את אית'ן הוק.