זו השנה הטובה בחייו של אית'ן הוק. האם הוא סוף סוף יזכה לכבוד?

רגע לפני שעונת הפרסים בהוליווד יוצאת לדרך, אית'ן הוק מוצא את עצמו שוב בעמדת האנדרדוג. ההימורים על מי יקטוף מועמדויות ויפקוד את השטיחים האדומים כבר בעיצומם - אבל הוק, שבאמת נחשב לאחד השחקנים הגדולים של התקופה אבל לא באמת זכה להכרה הראויה לו אף פעם, לא נמנה בין הפייבוריטים.

על פניו, הוא היה אמור להיות מהשמות הבולטים במרוץ לפרסים השנה, שכן הופעתו בסרט החדש "בלו מון" זכתה לשבחי המבקרים באופן גורף - במה שנחשב לאחד מתפקידיו הטובים ביותר אי-פעם. אלא שהקהל פחות נחשף לסרט דל התקציב, ולא ברור עד כמה הוק על הרדאר של המצביעים.

בינתיים, הוק כבר הצליח לגרוף מועמדויות עבור התפקיד בטקס פרסי גלובוס הזהב, שבו גם הסרט עצמו מועמד, וכן בטקס בחירת המבקרים - אלו יפתחו את העונה בעוד כשבועיים וייתנו אינדיקציה למה צפוי בשבועות הקרובים. עם זאת, מול סופרסטארים כמו לאונרדו דיקפריו, ג'ורג' קלוני וטימותי שאלאמה, נראה שלהוק יהיה קשה להתבלט הפעם.

כך או כך, ההוקרה והכבוד הם לא המנוע המרכזי בקריירה של הכוכב בן ה-55. "הסקרנות הזאת היא מה שגורם לי לקום בכל בוקר מחדש ליום נוסף בתור שחקן, כשאתה רואה משהו אמיתי מול עיניך ומתרגש כמו בימים שהייתי ילד", הוא אומר בריאיון ל-mako. "אני זוכר שצפיתי בסרטים והשתוקקתי להיות חלק מהעולם הזה. הייתי עוקב אחר שחקנים ושחקניות ושואף לעבוד איתם. אני רוצה את החוויה הזאת לעצמי. זאת המוטיבציה שמלווה אותי עד היום".

דאגה לעתיד הקולנוע

הוק החל את דרכו בתעשייה כבר כילד, כשבגיל 12 שיחק בהצגת תיאטרון וכעבור שנתיים הופיע בסרט "תגליות בחלל". בהיותו בן 19 רשם את פריצתו בסרט "ללכת שבי אחריו" (1989), בכיכובו של רובין וויליאמס, ומאז נחשב לפנים של דור ה-X; הוא מזוהה במיוחד עם סצנת הקולנוע העצמאי, בלט בטרילוגיית "לפני הזריחה" אותה כתב וביים ריצ'רד לינקלייטר, ולאורך הקריירה היה מועמד לאוסקר ארבע פעמים: על תפקיד המשנה ב"יום אימונים מסוכן" (2001); על הופעתו ב"התבגרות" (2015); על התסריט המקורי ל"לפני השקיעה" (2005) ול"לפני חצות" (2014) - השלושה האחרונים גם הם של לינקלייטר.

"אני זוכר שאחרי שהפסדתי באוסקר בפעם הראשונה, דנזל (וושינגטון; ד"כ) אמר לי: 'אל תדאג, אתה עוד לא רוצה לזכות, יש עדיין עבודה טובה לעשות - ואז כשתזכה תהיה לזה הרבה יותר משמעות'", סיפר הוק לאחרונה בריאיון למגזין "וראייטי". "העולם אז היה שונה. אפילו לא ידעתי כשהוכרזו המועמדים. באותו בוקר לקחתי את בתי הקטנה, מאיה, לגן, ובכניסה הגננת בישרה לי בהתרגשות שאמרו ברדיו שאני מועמד לאוסקר". אותה מאיה היא בתו של הוק ואומה תורמן, שהפכה בשנים האחרונות לאחת השחקניות הצעירות המבטיחות בהוליווד, עם תפקידים בסדרת הלהיט "דברים מוזרים" ובסרטים כמו "אסטרואיד סיטי" ו"הקול בראש 2".

"יותר מידי שבחים הם עניין מורכב. פיליפ סימור הופמן אמר לי שהדברים הכי קשים בחיים הם הצלחה וכישלון. הוא היה המכר הראשון שלי לזכות באוסקר, ובצדק - בעצם בן שכבת גיל שלך מבשיל לכדי לשחקן בוגר. והוא היה פתוח ודיבר על כמה זה משפיע לטובה ולרעה על ההערכה העצמית שלך והאגו. זה יכול לחבל לך בתשוקה למקצוע".

ב"בלו מון" מגלם הוק את הפזמונאי היהודי-אמריקאי לורנץ הארט, שיחד עם שותפו ריצ'רד רוג'רס כתב מאות שירים, ביניהם My Funny Valentine ו-Blue Moon, ויצר מחזות זמר מצליחים שהוצגו על בימות ברודוויי בין השנים 1925 ל-1943 - למעשה עד מותו מדלקת ריאות, כשכבר אז רוג'רס החל לעבוד עם הפזמונאי והמחזאי היהודי-אמריקאי אוסקר המרשטיין. על הבימוי חתום מי שכבר עבד עם הוק לא פעם והוזכר כאן למעלה - ריצ'רד לינקלייטר.

הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים בברלין בשנה שעברה, והופץ בבתי הקולנוע בסתיו החולף. לישראל, ככל הנראה, הוא לא צפוי להגיע בשלב זה. "זה תפקיד שונה מהרבה דברים שעשיתי בעבר", אמר הוק באחד הראיונות לקידומו, והסביר: "ביום הראשון לצילומים היה לי יותר טקסט מאשר בכל חמש השנים האחרונות של הפרויקטים שבהם השתתפתי. יש הרבה מלל, ואיך שהכל מצולם בזמן אמת זה מרכיב קריטי - כי הפעם אי-אפשר לסדר מחדש סצנות בחדר העריכה בצורה רגילה.

"הסרט נשען על שרשרת של זיקוקי דינור והבזקים של רגע שהצריכו המון חזרות והכנה", הוא סיפר עוד. "ומה גם שהיו אתגרים מבחינת המראה החיצוני כדי שאראה נמוך מכפי שאני, או קצב הדיבור. אתגרים שמגיעים על אף שריק (לינקלייטר) ואני מכירים כל כך טוב, על מנת לוודא שהדינמיקה שלנו בעבודה תהיה מלאת חיים ורעננה מבלי לקחת את ההיכרות כמובן מאליו. עדיין יש חידות לפצח. מלל רב הוא לרוב נחלתם של שחקני התיאטרון, ואת התסריט קיבלתי מריק כבר לפני למעלה מעשור - וזה היתרון בכך שאחנו חברים. היינו נפגשים בניו יורק והדברים התפתחו בצורה אורגנית.

"זה סרט מאוד שברירי. בסרט ענק יכולות להיות 5-4 סצנות שלא ממש הולכות, אבל הכל יחד מחזיק כי יש הרבה אלמנטים ואנרגיה. כאן, הכל מוכרח להיות חד כתער - אחרת שום דבר לא יעבוד. היינו צריכים להישען על פשטות ותו לא, וזה מאוד מורכב ומסתורי להשיג. כמו איזה קוורטט מוזיקלי, הדינמיקה בין כל הכלים חייבת להיות מדויקת ואז כל מה שאתה צופה בו הוא בבחינת חלום שאתה חולם. אני כבר במדיטציה של 10 שנים לקראת הסרט הזה וקראתי ספרים וכתבות על לארי הארט".

האם הרגשת חיבור אליו בהקשר של דאגה לעתיד?
"גדלתי עם אהבה לקולנוע, והרעיון שיום אחד כל העסק יהפוך לא-רלוונטי זה משהו שאינו רחוק ממני. אותה תהיה האם לעולם לא יהיה אכפת יותר מסרטים והם יהפכו לבידור זניח בלי ערך מוסף. אני משתדל תמיד להביט סביבי ולראות מה אנשים עושים ומה הקהל רוצה. לא משנה באיזה תחום, רק שיהיה במיטבו.

"סיפור טוב תמיד מוכר, רעיונות מקוריים תמיד בולטים. וזוהי חובתה של קהילת היוצרים לדאוג שהדיאלוג יישמר. אין ספק שהעולם שונה מאז סרטי הראשון, ואין אפילו זמן לעצור ולראות איך הכל נראה אחרת. כפי שסידני לומט פעם אמר לי, 'הדבר היחידי שנותר בעינו הוא שתמיד הכל משתנה'. וככל שאני מאריך ימים אני רואה עד כמה זה נכון".

ויש גם סדרה חדשה

במקביל ל"בלו מון", קידם הוק בחודשים האחרונים גם את הסדרה החדשה בכיכובו, "כל האמת", שכל שמונת פרקי העונה הראשונה זמינים כעת לצפייה בדיסני+. היוצר הוא סטרלין הרג'ו ("כלבי השמורה" המוערכת והמועמדת לאמי ולגלובוס).

ומה חשבנו על "כל האמת"? קראו כאן

בסדרה החדשה, שכבר עלתה בארה"ב וזכתה לביקורות חמות, הוק מגלם דמות של מעין עיתונאי אזרחי, שמגדיר את עצמו כ"חוקר אמיתות" ולא מהסס להשתמש בכל האמצעים הדרושים כדי לחשוף מעשי שחיתות. לאחר שהוא מפרסם תחקיר כנגד משפחה רבת השפעה, מתברר כי הוא עלה על משהו גדול ממה שציפה, והמסע החקירתי שלו רק מתחיל.

כיאה לשחקן מוערך עם בחירות מקצועיות לא קונבנציונליות, הוק מצא עצמו בעשור האחרון מככב בסדרות מגוונות: מצד אחד המיני-סדרה התקופתית "ציפור אלוהים שבשמיים", עליה היה מועמד לגלובוס הזהב לפני חמש שנים, ומצד שני "מון נייט" של מארוול קומיקס. ב"כל האמת" הוא לא רק השחקן הראשי, אלא נמנה גם עם המפיקים יחד עם אשתו ריאן. ריאן הייתה בעבר אומנת ילדיו הקטנים, והם ניהלו רומן בסתר עד שהוק התגרש מאומה תורמן.

"אשתי ואני בעלים של חברת הפקות קטנה, והיינו מעין מערך הגנה במשחק פוטבול כדי לוודא שהסדרה מתנהלת כשורה ולעמוד לצידו של סטרלין היוצר. מהר מאוד הבנו כמה כל הצוות כשיר ברמה גבוהה, והייתי גאה מעצם שיתוף הפעולה. הרגשתי חשוב כשהוזמנתי לעולם הפרטי והמקום הקדוש של סטרלין, שגרם לי להרגיש רצוי".

הוא מספר כי היוצר שלח לו את הרעיון לסדרה כי שיחווה את דעתו, "ואז חזרתי אליו ואמרתי לו שהבעיה היחידה היא שהוא לא הציע לי את התפקיד הראשי! סטרלין אמר לי שאפשר לסדר את זה, והשבתי: 'אתה מציע לי את הדמות?'. הוא השיב בחיוב. קל יותר למצוא ג'וב מאשר חברים, ולכן אתה מוכרח להגן על קשרים אישיים", הוא מוסיף, "אבל לא יכולתי לעמוד בזה, הרגשתי שאני מבין בדיוק מה הוא מחפש מהדמות. זאת הייתה קפיצת ראש של אומץ כי מעולם לא התחייבתי לפרויקט לפני שקראתי תסריט שלם - אבל מבחינתי הסכמתי קודם כל לעבוד איתו".

הוק הכיר את סטרלין דרך חבר משותף, לאחר שסטרלין ביקש את חוות דעתו של הוק על רומן גרפי שכתב על מלחמות שבטי האפאצ'י במאה ה-19. השניים מצאו שפה משותפת, ובסופו של דבר סטרלין כתב במיוחד עבור הוק תפקיד אורח בעונה האחרונה של כלבי השמורה. "בדיוק כפי שהיה כשהגעתי לאותו סט בזמנו ונהניתי בחברה הצוות, כולם חברים של סטרלין - זה קרה שוב עם הסדרה החדשה. אלה אנשים שבאמת אכפת להם ממך ועם היסטוריה משותפת, והרגשתי את האווירה הכנה והאמיתית. זה מקל עליך בעבודת המשחק כי הכל מרגיש אותנט, ואתה לא צריך לזייף דרמה. יש משקל אמיתי שאתה נושא".

האם זה מה ששומר אצלך את הבערה למקצוע?
"זה מגיע מבלי לחשוב מראש. אתה חי את החיים, מכיר חברים, ואז איזה חבר שלך יוצר סדרה ואתה מחליט לתת לה הזדמנות - והנה פתאום יש לך את 'כלבי השמורה' מולך ברשת טלוויזיה מיינסטרימית, כפי שמעולם לא קרה בעבר. וזה בעיניי לא סדרה, כי אם אסופה של סרטים קצרים. מאוד קולנועי ומשהו שטרם נתקלתי בו. התברכתי בכך שיש לי ערוץ ישיר לסטרלין ויכולתי לפרגן לו, ואז הוא פתאום תפר לי תפקיד והזמין אותי לסט באוקלהומה".