פעם בנטפליקס היו מוציאים להיטים בקצב מסחרר, אבל היום שירות הסטרימינג מוכר בעיקר כחלק מהצירוף "זה בנטפליקס, אבל...". בשבוע שעבר עלתה בו עוד סדרה שעשויה להפוך למיני-להיט תורן, כזה שיחלוף מן העולם מהר כמו שהוא הגיע, אבל יספק לכולנו מנה מכובדת של מפלט. קוראים לה "מתודלקים" ("Obliterated"), והיא עוקבת אחרי יחידת עילית של לוחמה בטרור מבית הצבא האמריקני - ולה משימה בעלת חשיבות עליונה: למנוע מחבורת רוסים להפציץ את לאס וגאס בעזרת פצצת אטום ניידת. למה שהרוסים ירצו לשטח את לאס וגאס? לא לגמרי ברור, אבל זה קשור להרבה כסף, ולעובדה שכותבי תסריטים אמריקאים פשוט שונאים רוסים.
היחידה, בפיקודה של אווה ווינטרס (שלי הניג), מצליחה לעצור את הרוסים ולנטרל את הפצצה - ומחליטה לחגוג את ההצלחה בערב פרוע במיוחד בווגאס, רק כדי לגלות שהפצצה המדוברת הייתה פיתיון שקרי. הפצצה האמיתית נמצאת איפשהו בעיר, ועלולה להתפוצץ בכל רגע. עכשיו, כשהם מחוקים מכמויות מסחריות של אלכוהול וסמים, הם צריכים לעצור את החבורה הרוסית ואת הפצצה האמיתית, לפני שכל ווגאס תושמד לחלוטין.
חלק נכבד מהסדרה מתרחש באותו לילה מופרע, שנדמה כאילו לא נגמר מעולם. הם טסים, יורים, שותים, נלחמים, נאבדים, הוזים, רודפים ונרדפים על פני שמונה פרקים של כמעט שעה. ובקצב האירועים המהיר שמאפיין את הסדרה, זה זמן שמרגיש בלתי נגמר, עונה אחת שמרגישה כמו לפחות שלוש - עד שמסתכלים אחורה וקולטים שכל הדבר הזה התרחש על פני לילה אחד. כן, בטח. איך נאמר, אמינות היא לא הצד החזק של "מתודלקים".
ממש כמו בווגאס, העומס החושי בה כבד: האורות, הצבעים, המוזיקה, האקשן, הסמים, ההזיות, הדם, הברוטליות - והעירום, שמוצג בה בכמויות מסחריות ובלי שום צנזורה. "מתודלקים" לא מוותרת על כלום, וככה בדיוק זה נראה. לקחו את כל המרכיבים של ארוחה שלמה, זרקו לבלנדר ויצרו פצצת אנרגיה בלתי נגמרת. ולא רק כביטוי; הפרקים מרגישים ארוכים בצורה בלתי תאמן.
היה צפוי שסדרה שכזו, שכל הקונספט שלה הוא "בואו תראו אנשים בטריפ הולכים מכות", תהיה מטומטמת. ובכן, אי אפשר להגיד ש"מתודלקים" לא מטומטמת. למעשה, היא מטומטמת מאוד, הדבר הכי רחוק שיש מסדרות איכות מפונפנות. אבל אתם מכירים את האנשים האלה שעושים את עצמם יותר טיפשים ממה שהם באמת? אז זו התחושה שנותרת אחרי צפייה בסדרה הזו. תחושה ש"מתודלקים" יודעת בדיוק מה היא עושה, ומנסה ביודעין ובכוונת תחילה לכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר. והיא מצליחה לעמוד במטרה שהיא מציבה לעצמה בצורה מלאה. מטומטמת ומהנה, ללא ספק.
היוצרים שלה, אגב, חתומים על להיט ענק אחר: "קוברה קאי" האהובה, סדרת הספין-אוף של הסרט "קראטה קיד". ויש מצב שגם השחקנים של "מתודלקים" יהיו לכם מוכרים: מקנייט השרירי הוא ניק זאנו מ"אגדות המחר", הצלפית גומז היא פאולה לזארו, כוכבת "המתים המהלכים", ושלי הניג שמגלמת את הסוכנת אווה ווינטרס אולי מוכרת לכם מ"זאב צעיר", אבל סיכוי לא רע שהיא נראית לכם מוכרת פשוט כי היא התאומה האבודה של ג'יין מ"עושות כותרות". ברצינות, הן פשוט נראות כמו אותו בן אדם.
לסיכום: פרקים ארוכים מדי, עומס חושי, מלא איברי מין שמוצגים במלוא הדרם. סדרה מטומטמת ומהנה שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר, עם פוטנציאל להיות להיט שכולנו נשכח ממנו בדיוק בעוד שבוע, גג שבועיים. ואם אתם עוד מתלבטים ושואלים את עצמכם אם "מתודלקים" מתאימה לכם, אין דרך טובה יותר מאשר לצפות בטריילר של הסדרה. תאמינו לי, תוך שתי דקות ועשרים שניות תדעו בדיוק אם היא שווה את הזמן שלכם. וואט יו סי איז וואט יו גט.