הנתח של היהדות הולך וקטן בתסריט של "רק לא זה"

המרכיב שהפך את "מסיבת רווקות" לקומדיה המושלמת - כלומר, חוץ מכל המרכיבים האחרים - הוא ההחלטה שלא לחיות בשלום עם אף אחת מקלישאות הז'אנר. לכן ב"בוקר שאחרי", או סתם בוקר, הגיבורה לא תתעורר כשהיא כולה קורנת. להפך, המצלמות יתפסו אותה על חם בעודה מתגנדרת, חוזרת למיטה, ורק אז מעמידה פנים שהיא מתעוררת. לעומתה ניצבת "רק לא זה" (Nobody Wants This), הקומדיה הרומנטית והכשרה שחזרה לעונה שלישית בנטפליקס: הדמויות קמות מהמיטה כשהן מאופרות, רעננות, מאורגנות ומוכנות להתחיל את שגרת יומן. "רק לא זה", כמה סמלי, היא התגובה הקבועה של היוצרים בכל אפשרות שיש להם לצאת מהקופסה.

העונה השלישית של קומדיית הלהיט הסמי-אוטוביוגרפית, מאת ארין פוסטר שהפעם אף מתארחת בה בעצמה, היא עונת המגורים המשותפים: לכולם ברור שהרב נואה (אדם ברודי) והמתגיירת ג'ואן (קריסטן בל) כבר לא ייפרדו, ולכן רוב הקונפליקטים בעשרת פרקי העונה נשענים על הקשיים שבמעבר לקורת גג אחת. הוא מסודר, היא פחות. הוא מגלה שהם גרים ליד האקס שלה, היא מנסה להגיד "חנוכת בית" בעברית ובקושי מצליחה. עדיין לא ברור איך דמויות כאלה, עם עבודות כאלה, יכולות להרשות לעצמן נכס כזה - כולל בריכה - אבל לפני שמישהו ישאל שאלות "רק לא זה" מסיחה את דעתו עם איזו הופעת אורח חביבה: שרה סילברמן, אנדרו רנלס ("בנות"), קיילה מונטרוסו מחייה ("תרגיע"), סטפני קוניג ("המורה לאנגלית"), פיל רוזנטל ("שמישהו יאכיל את פיל"), סיידי סנדלר (הבת של אדם). עבור הקהל הישראלי או היהודי, אף אחד מאלה לא יעורר עניין כמו ההתבטאות הטרייה של ברודי על כך שהמלחמה בעזה היא "רצח עם". גם לא העובדה שנגה ארז משיקה בפסקול שיר חדש.

למרות טוויסט אמצע-עונה שנוגע לנואה וג'ואן, הבילדאפ הרומנטי האמיתי של "רק לא זה" מתקיים בין אחיו סשה (טימותי סימונס, "ויפ") לאחותה מורגן (ג'סטין לופ, "יורשים"). נכון, מתח מיני בין אח-של לאחות-של הוא אישיו שאי אפשר להתעלם ממנו - אבל מאחר ש"רק לא זה" נשענה עד כה על הפער בין בחור יהודי לבחורה נוצרייה, לא ברור למה במקרה של דמויות המשנה היא נמנעת מהסוגיה שמייחדת אותה. בלעדיה, כל מה שהיא מספרת כבר סופר בקומדיות הרומנטיות שבאו לפניה. וככל שהנתח של היהדות בתסריט הולך וקטן, כך גם הדמויות נסוגות לתוך עצמן. במקום להתפתח, להתעגל, נואה וג'ואן הופכים שוב לקריקטורות שהיו בתחילת הסדרה. מהנה ככל שתהיה, הרגרסיה של "רק לא זה" משילה ממנה עוד ועוד ערכים מוספים שפעם היו לה. אם בעונות קודמות עוד היו מי שהתלהבו מהרב החתיך, עכשיו ההתנהלות שלו מחוץ לסדרה יותר מסעירה. ואם סומן אויב חדש, שמישהו יבדוק למה מדי בוקר הוא מתעורר מאופר ומלובש.