"לא לריב" מציגה בשורה אחת: עופר שכטר
שלושה אחים, נערת ליווי וירושה אחת נפגשים ב"לא לריב", הדרמה הקומית החדשה של כאן 11 שיצרו גור קורן וארז דריגס. אבל בגלל דריגס ההשוואה ל"חזרות" ו"מקום שמח" בלתי נמנעת - וגם בלתי מחמיאה
מעבר לאיכותה ומידת ההצלחה שלה, "חזרות" של כאן 11 הייתה רגע בתרבות שהכתיב רגעים שבאו אחר כך. היא נכחה בפרשות ארז דריגס ושמיל בן ארי שהתפוצצו לאחר סיומה, בניסיון של כל דרמה קומית וקאמרית בישראל להשתוות אליה, בקאמבק של נועה קולר לעולמות היצירה בתאגיד עם "מקום שמח" - ועכשיו ב"לא לריב", הקאמבק של דריגס למסך. ההשוואה מתבקשת: קולר ודריגס, אקסים שהפכו לשותפים ליצירה ומשם לכוכבי טלוויזיה, בחרו שלא להמשיך עם "חזרות" לעונה נוספת. האירועים החיצוניים בטח השפיעו על כך, אבל ממילא היה כדאי שישאירו טעם של עוד. אז לפני חצי שנה זה היה תור קולר, ששוב קלעה ושוב הצליחה. והנה תור דריגס, רק שההשוואה הבלתי נמנעת היא גם בלתי מחמיאה.
ב"לא לריב", גם היא של כאן 11, דריגס נשאר מאחורי הקלעים. השותפות עם קולר הוחלפה בשותפות עם המחזאי והשחקן גור קורן - עיבוד להצגה שהשניים העלו במהלך הקורונה בקאמרי. לאחר מות אביהם (קורן בגרסתו הצעירה, נפתלי אלטר בגרסתו המבוגרת), במעמד הקראת הירושה מתייצבים שלושת האחים למשפחת ברקאי: יונה (שי אביבי), הבכור הסטלן שניתק מגע מצרות היום-יום; טליה (יעל שרוני), האמצעית והחד-הורית שנמצאת בקשיים כספיים; וגור (עופר שכטר), בן הזקונים המסודר כלכלית שמוכר יותר בתור כוכב הילדים "גור התמרור". הכסף שהיה לאבא מתחלק בין השלושה, אבל אז עורך הדין מעדכן אותם שאף אחד לא יירש את הדירה המשפחתית שהם ייחלו לה. היא תלך דווקא ליפית לוי (לירון בן-שלוש), נערת ליווי שאיש מהם לא שמע עליה.
תעלומת יפית מעסיקה את כל אחד מהאחים, שבגלל יחסיהם הרעועים בוחרים להתקדם בה בצירים מקבילים (בין היתר בהכרזה ש"אין 'אנחנו'"). זה מעניק ל"לא לריב" כמה וכמה טוויסטים - ארבעת פרקי הסדרה הראשונים, מתוך שמונה, נמסרו מראש לביקורת - אך הטוויסטים האלה קלים לחיזוי וסובלים מעומס קלישאות מובהק. למרות דקות הפתיחה המוצלחות של הבכורה, שאין בהן ולו עיקוף מיותר אחד, הפרקים הקצרים של הדרמה הקומית הופכים להימרחות איטית וצולעת עד הפאנץ' שיגיע בשנייה האחרונה. גם בלי להשוות את "לא לריב" ל"חזרות" או "מקום שמח", הסדרה של קורן ודריגס מפספסת עם סיפור שדווקא הרגיש מקורי על הנייר.
ונדמה שהפספוס הכי בוער ב"לא לריב" הוא הליהוק שלה: שי אביבי שוב מגלם רוחני נטול דאגות, יעל שרוני שוב מגלמת אמא נוירוטית - שחקנים טובים ששוב שודכו לתפקידים הכי צפויים עבורם, שהם כבר גילמו בשלל סדרות אחרות. לכן הלב של הסדרה מסתמן כשכטר, שניכר שהדמות שלו לא סתם נקראת כמו אחד מיוצרי הסדרה. האיש שתמיד היה אתנחתא קומית הוא פתאום עוגן דרמטי, וזו הבשורה האחת שלה. שכטר הוא ללא ספק הכישרון הכי בולט בקאסט של "לא לריב" (הכולל גם את קובי פרג', תומר שרון ואביגיל אריאלי לצד כמה שמות שדווקא לא עברו בערוץ הילדים), בעודו מהווה משב רוח אמיתי. וזה חשוב, משב הרוח הזה, כי בשאר הזמן הרוח היא של בדיחות פלוצים ומאמץ כושל להנחיל קאצ'פרייז עם "לך תאכל פתיתים".