"האישה המיניאטורית" דווקא נופחה שלא לצורך

זה לא רק הקונספט שהועתק מ"מותק, הילדים התכווצו" - ב"האישה המיניאטורית" (The Miniature Wife), הקומדיה הדרמטית-רומנטית-מד"בית החדשה, יש אווירה ברורה של סרט לכל המשפחה ששודר בקלטת, או DVD, או ערוץ טלוויזיה מבית דיסני. איזו ברירה עוד יש לכם כשהעלילה הולכת ככה: גבר מכווץ בטעות את אשתו לגובה של 15 סנטימטר, ולא ממש מצליח להגדיל אותה בחזרה. זה מוכר, זה מטופש, וזה אמור להיות משל נוח להעמיס עליו דרמות של תמונות מחיי נישואים. וזה בדיוק מה ש"האישה המיניאטורית" מנסה לעשות, אבל לא בהצלחה אמיתית.

בסדרה בת עשרת הפרקים מבית שירות הסטרימינג פיקוק - שיצרו ג'ניפר איימס וסטיב טרנר על סמך סיפור קצר באותו השם, ושזמינה כולה בבת אחת ב-yes - מת'יו מקפדיין מ"יורשים" מגלם את לס: הממציא של מכשיר מזעור חדשני שרצף אירועים בפרק הפתיחה מוביל אותו לתאונת כיווץ של אשתו לינדי, סופרת (כמובן) במחסום כתיבה (כ-מו-בן) שאותה מגלמת אליזבת' בנקס. לס הרבה יותר חכם ויהיר מטום וומבסגנס, תפקיד חייו של מקפדיין; לינדי הרבה פחות ערמומית ומאופקת משיב רוי, אשתו הטלוויזיונית הקודמת. ככה מתקבל מצב שבו זבוב שנכנס לבית בובות יוצר משבר שלם, וגם בלעדיו יש מספיק משברים בחייהם של בני הזוג מסנט לואיס. חבל שבגרסה שלהם לעיר אי אפשר להוריד את אפליקציית DTF.

הפרק הראשון של "האישה המיניאטורית" נגמר עם אותה תאונת כיווץ של לינדי. הפרק השני נפתח עם ההשלכות המיידיות - כשהפרופורציות החדשות שלה מזכירות את האימה הגרפית מהסרט "קאטס", אבל עם מודעות עצמי בריאה ותסריט חצוף שיודע לנצל את יכולות המשחק של בנקס. בפרק השלישי? שם כבר לא קורה שום דבר שמשנה משמעותית את התמונה. גם לא ברביעי, או בחמישי, וכן הלאה. איפשהו סביב שני הפרקים האחרונים "האישה המיניאטורית" חותרת מן הסתם לסיום, ואפילו בהם אין יותר מדי עניין או הפתעה. כי הטקסט שלה לא באמת חדשני, הסאבטקסט מדבר את עצמו וכל שחקני המשנה (בהם שאן קליפורד, העיפרון מ"פליבג") סתם מעמיסים על הסדרה במקום לעזור לה להתמקד. יש משהו סמלי בזה שדווקא סדרה על כיווץ נופחה לעשרה פרקים מרוחים מדי, עם פלאשבקים ותתי-עלילות שאיש לא ביקש. וזה כל מה שאפשר לומר על המשהו הזה: סמלי. לא נחוץ או מועיל באיזשהו אופן.