"מחפשים" של HBO היא הסדרה שהכי משתלם להמליץ עליה

לפעמים כל מה שצריך זה שינויים קטנים. במקום להציג עוד סדרה על סופרת במחסום כתיבה או על איש עסקים שבדיוק פוטר מהעבודה, "מחפשים" (DTF St. Louis) בוחרת להתמקד בגיבורים בעלי מקצועות אקזוטיים בדרכם המשמימה - חזאי טלוויזיה, המתורגמן שלו, ושופטת הספורט בזמנה החופשי שנשואה לאותו מתורגמן. איזו החלטה מקורית ואקראית זאת, שבאמצעותה "מחפשים" מאותתת: היא לא תיכנס לשום שבלונה של שום דרמה קודמת. איתות חשוב מאין כמותו עבור המיני-סדרה החדשה של HBO, על פניו עוד דרמת משבר אמצע החיים פלוס גופה.

את שבעת פרקי "מחפשים", שזמינה בישראל ב-HBO מקס - ארבעת הראשונים נמסרו מראש לביקורת - יצר סטיבן קונרד מהסדרה "פטריוט", שגם עיבד עבור בן סטילר את התסריט לסרט הקטן והמופלא "חייו הסודיים של וולטר מיטי". השם שלה (כפי שמופיע רק בשלהי הטריילר הרשמי) הוא תרגום עברי גרוע לשם לועזי גרוע אחר, בהתאם לאפליקציה פיקטיבית שניצבת בשולי העלילה: DTF St. Louis היא אפליקציית היכרויות לאנשי סנט לואיס, מיזורי, ספציפית אלה שנשואים באושר אבל מוכנים להתפרפר קצת מהצד. ראשי התיבות DTF הם, בהתאם, "דאון טו פאק". החזאי הוא קלארק (ג'ייסון בייטמן, כוכב "משפחה בהפרעה" ו"אוזרק"), שמתנייד על תלת-אופן נמוך ברחבי השכונה; המתורגמן הוא פלויד (דיוויד הארבור, כוכב "דברים מוזרים" ואלבום הנקמה של לילי אלן), בעוונותיו אדם עם פין עקום; האישה של פלויד היא קרול (לינדה קרדליני, כוכבת "ER" ו"בשבילי אתם מתים"), שמסתובבת ברחבי הבית עם לבוש מקצועי ולא מושך במיוחד. אלה לקוחות קלאסיים עבור אפליקציה כזאת, אנשים לא ממש מושכים וכבר לא ממש נמשכים. את אשתו של פלויד אנחנו רואים בעיקר מסתלבטת עליו, את אשתו של קלארק אנחנו בקושי רואים. כאן נולד משולש האהבה בין הנ"ל, ובקצה שלו ממתינה כאמור גופה.

תוך חצי פרק "מחפשים" כבר מגלה לצופים את זהות הגופה, אבל חבל להרוס את הגילוי הזה כשמדובר בסדרה כל כך טובה - קומדיה שחורה ומושקעת שמרגע שתתחילו לצפות בה רק תרצו להמליץ עליה לאחרים, ולאורך הזמן תגלו עד כמה אותה המלצה השתלמה. סיבה ראשונה: אותו היעדר שבלוניות ניכר ממש בחלוקת הפרקים של הסדרה, בלי גופה בשניות הראשונות שאחריה כרגיל מריצים בדרמטיות אחורה. להפך, מתקדמים מהר קדימה, תוך קפיצה בין צירי זמן שבשום שלב לא הופכת לעניין מסובך למעקב. קשה להעלות על דעת פרופיל של אדם פוטנציאלי שלא יהנה לצפות בה.

העלילה המביכה-מצחיקה-מרירה-מלהיבה של "מחפשים" נשענת בעיקרה על החברות הגברית שבין שני גיבוריה הראשיים, שמשהו בה מרגיש משונה כבר מההתחלה. קלארק ופלויד מדברים בפתיחות מהירה ומוגזמת על הסודות הכי כמוסים שלהם, אבל כל החלטה תסריטאית תמוהה מקבלת בהמשך נימוק מקורי וחכם. הכתיבה הזו של קונרד הולכת יד ביד גם עם הבימוי שלו - כי למרות צילום מאוד מציאותי ובנאלי, המבע הטלוויזיוני של "מחפשים" לא נטול מחשבה מקדימה. פה מצלמה שממוקמת ככה שנראה את הכרס של פלויד, שם שיחה במעצר כשברקע שלה מגלים מה מחכה לאותו עצור. ובעזרת קאסט משני מוצלח לא פחות מהראשי, שכולל את ריצ'רד ג'נקינס, פיטר סארסגארד, ג'וי סאנדיי ("וונסדיי") וכריס פרפטי ("בית הספר היסודי אבוט"), קונרד בונה בכישרון סדרה על עליבות הפרברים. ועל הרעב התמידי, תוך מאמץ מתון בלבד, לצאת ממנה בחיים. הדיאלוגים הפלרטטניים ורוויי כפל המשמעות מראים שהוא יודע את מלאכת הכתיבה. הציפייה לפרקים הבאים, וממדיה, מראה שהוא יודע לארוז את הכתיבה הזאת בצורה מספיק מפתה.