נועה קירל מגלה רק עכשיו מה היא הפסידה
מה לא צריך לקרות בערוץ חדשות שרוצה איזון? האם "פלוריבוס" היא בעצם סדרה על אישה בלי צ'אט GPT? ומי הפכה לנגד עינינו לקימי שמידט הישראלית? רועי אבן רואה את כל מה שיש בטלוויזיה כדי שאתם לא תצטרכו, ומסביר על מה באמת כדאי לכם לדבר
-
משבר האמצע
איזון הוא מלאכה עדינה, מתעתעת, בטח בזמן והמקום הנוכחיים. אולי בגלל זה פחות ופחות אנשים וגופים נוקטים בו. אבל מי שבטוח נוקטים בו הם אנשי i24NEWS - ערוץ החדשות הישראלי שבשנה וחצי מאז הקמתו נע בין נתוני רייטינג זניחים יותר לנתוני רייטינג זניחים פחות. הפאזה השיווקית הנוכחית של הערוץ כוללת קמפיין שלום בית תחת השאלה "לא נמאס לכם מחדשות מפלגות?", ולכן אפשר רק להניח שאנשיו מתכננים ליישם אותו בעצמם, אפילו ברצועת הלייט-נייט של אלירז שדה (שעוד זוכה לשם "מדברים חדשות"). אז עם מי שדה דיבר השבוע חדשות? הפרובוקטור מרדכי דוד, פרש-אוף חקירה במשטרה על הטרדת גיא פלג, כי בערוץ 14 הוא קיבל כבוד של מלכים ואותו איזון מיוחל דורש כנראה חיקוי גם של אלה.
מילא ההזמנה של דוד לריאיון, זה דיון נפרד שאפשר לנהל כדי לא להתפלא אחר כך מהאנשים שמגיעים עד לכנסת. יותר מעניין להתעכב על האופן שבו הריאיון איתו תווך לצופי הערוץ, כמות קטנה של אנשים שלפחות מעוניינת בטלוויזיה מאחדת. שדה הציג את דוד כמי ש"עובר ימים לא פשוטים, וגם מעביר אותם", ניסוח שהוא 100 מ-100 בסולם האיזון, וכשנפרד ממנו אמר ש"כל עוד לא נהגת באלימות גם כאן תקבל במה, כמו שראיינו מ'אחים לנשק'". מעולה. אממה, לצופי i24 אמורות להיות עיניים (אוזניים לא בטוח, הרי יש שם את התוכנית של דניאל רוט-אבנרי). ומה שהעיניים שלהם ראו זה ריאיון שלם שהתנהל תחת הכותרת "גם לו מותר". שיתוף פעולה על מלא עם הנרטיב של מי ש"מרעיד את השמאל", באדיבות ערוץ החדשות היחיד בארץ שטרם עמד במוקד הסתות מסוכנות. ב-i24 בוחרים שלא לגנות את מרדכי דוד באופן אוטומטי, אלא לנהל דיון. וזה רעיון לכל הפחות לגיטימי, אלמלא היה יוצא לפועל באופן כה לא אלגנטי. כי אפילו אם "גם לו מותר", זה לא אומר שגם אתם צריכים.
מה לראות?
את "ילדחרא" (יס), קומדיית נעורים שממש לא מיועדת לנוער - לפחות לא באופן רשמי. התסריטאי והקומיקאי אריאל ויסמן לקח סיפור נקמה של ילד בן 12 שמגלה שאבא בוגד באמא, ליהק לתפקיד הראשי שחקן אדיר, והוליד מזה סדרה מקורית ומזעזעת בקטע טוב שהוצנחה כולה בבת אחת. לביקורת המלאה.
-
בהחלט! הנה כמה אפשרויות
אחת הבעיות הכי גדולות - והיחידות - של "פלוריבוס" (אפל) היא הקושי למכור אותה לצופים סקרנים. כלומר, לגמרי אפשר להגדיר אותה כ"הסדרה החדשה של יוצר 'שובר שורות'" או "אחת מיצירות המופת הגדולות של 2025", רק שברגע שמגיעים לעלילה עצמה המשימה כבר נהיית מאתגרת. זו קומדיה שחורה ודרמה תהומית, מותחן פסיכולוגי שהוא גם מדע בדיוני וגם פוסט-אפוקליפטי, סדרה על מגפה וחייזרים ומוח-כוורת שאיכשהו ממש לא מרגישה מסובכת ומורכבת. המורכבות היחידה בה היא רגשית. אבל יש עוד פתרון פשוט למדי: "פלוריבוס" היא בעצם סדרה על האישה האחרונה שלא משתמשת בצ'אט GPT.
על אף שכתב אותה הרבה לפני עלייתו של הצ'אט, וינס גיליגן יצר סדרה שהיא כל כולה ריאקציה למגפה האינטלקטואלית שתוקפת את העולם מזה כשנה. בעולם של "פלוריבוס" כלל בני האנוש, למעט 13, הם צ'אט אחד גדול, אבל הייצוג הכי מובהק לכך הוא זושיה (קרולינה וידרה המצוינת): החונכת של הגיבורה קרול (ריי סיהורן המושלמת) במציאות החדשה שנקלעה לתוכה, מעין גרסה אפלה - ואולי אפלה שלא לצורך - של ג'נט מ"המקום הטוב". ביקום הלא באמת דמיוני הזה הצ'אט כל כך מוסרי שהוא בקושי מכיר בצמחונות, כל כך שירותי שתמיד יציג לך איזו הצעת המשך, כל כך נחוש לרצות שהוא אפילו ישווה בין ספרי הפח שלך לכתיבה של שייקספיר, כל כך טיפש שהוא ישכח חלק מהבקשות שלך, כל כך נדיב כל עוד לא תבקש ממנו עצמאות. גיליגן עצמו ממש לא חשב על הנושא כשברא את הסדרה, למרות שמאז הוא בהחלט נהנה לתקוף את הבינה המלאכותית ולשלב בסוף כל פרק כתובית על כך שהיא "נוצרה על ידי בני אדם". הוא הקרול במציאות שלמרבה המזל נשארו בה עוד כמה כאלה, וכל יוצר טלוויזיה חכם ומקורי מוכרח להישאר ככה.
פריים אחד למזכרת
הוכחה מספר 1,948 לכך שהמקום הזה גמור: אורן להב ויקיר בר זוהר בדיוני ועדות הכנסת, ולא לראשונה.
-
נועה קירל הבלתי שבירה
תיאוריה: נועה קירל היא קימי שמידט. בקומדיה המבריקה של טינה פיי, ששודרה לפני עשור בנטפליקס, גיבורת הסדרה הייתה בחורה שהוחזקה במשך 15 שנה בבונקר תת-קרקעי שאליו נחטפה כנערה. היא משוחררת, עוברת לניו יורק, ולומדת בה את מיומנויות החיים שחסרו לה - יציאה לדייטים, שימוש באינטרנט, השכלה גבוהה, נורמות חברתיות, כל הדברים האלמנטריים שנגזלו ממנה. כמובן שאצל קירל, כוכבת סדר היום הישראלי בעשר השנים האחרונות ולאחרונה אף כוכבת הדוקו-ריאליטי "אני נועה קירל" (יס), שום דבר מזה לא נגזל באופן כפוי. אבל צפייה בה מבעד למופעים התקשורתיים השונים, ועכשיו עם הסדרה האינטימית-לפרקים, מגלה שמיומנויות החיים האלה ועוד איך חסרות. זו כנראה הסיבה שבגללה כל דבר שהיא עושה מעצבן את הישראלים, כי היא מעולם לא למדה איך להתחתן או ליצור תוכן אמין עבור הרשתות החברתיות. ולמען הסר ספק, רוברטו בן שושן הוא גם הכומר וגם הטייטוס אנדרומדון במשוואה הזאת.
בגלל שהיא התפרסמה חזק כל כך ובגיל צעיר כל כך - 14 בלבד - נועה קירל בהכרח לא הייתה יכולה לעבור דרך תחנות החיים של נערה מן השורה. כל זוגיות בהכרח תהיה מתוקשרת ובהתאם גם נתונה לעיקומי אף ציבוריים, כל בירוקרטיה בהכרח תיחסך לה, מי יודע אם היא בכלל משתמשת בגוגל בכוחות עצמה. הביוגרפיה הזו מרגישה מתבקשת כשמדובר בכוכבת צעירה, לפחות בהקשר האמריקאי, אבל ישראל היא מדינה קטנה וחטטנית שלא באמת ראתה מקרים זהים לשלה. או שאחרים ואחרות נסקו בגיל בוגר יותר, או שהם היו בשיא תהילתם במשך זמן קצר יותר, או שהם פשוט לא התפרסמו עד כדי כך. פעם אחר פעם אפשר למצוא ב"אני נועה קירל" את רגעי הקימי שמידט האלה, מפגני תמימות של אישה צעירה שבמובנים רבים הפסידה את נעוריה ומגלה על כך רק עכשיו. זה נוכח במיוחד כשהיא בורחת להפקה בדרך לפסטיבל בברזיל, כדי להרוויח יום קונקשן עם בן הזוג, במפגן מובהק של מרד גיל התבגרות מאוחר.
עבור הציבור, נועה קירל האדם ונועה קירל המוצר הם אותו הדבר. ועם כמה שמתחשק להפריד ביניהן, הניסיון התורן שלה לא הופך את זה לקל יותר: מה דחוף לך להעלות את הסדרה דווקא בשבוע החתונה, והאם ייתכן שבשלב זה לא משנה כמה אותנטית תהיי - את ממילא תפגשי קהל שיזהה את האינטרס הברור שלך באותנטיות, ויחשוד שאת מזייפת? רק שלזכותה של קירל ייאמר, היא משלמת את דמי הפגיעוּת הנדרשים. למרות היותה של הסדרה תוצר תרבותי שבין מפיקיו נמנה הסוכן שלה, קירל לא מסתירה את העובדה שסיבוב ההופעות בארצות הברית הוא למעשה סיבוב בין מתנ"סים של קהילות יהודיות, כשכולם סביבה מדברים עברית כל הזמן. היא גם לא הופכת את השירים הפחות מוצלחים שלה למשהו שהם לא, ואפילו מכירה בכך שבן הזוג השוער מבלה הרבה מאוד זמן על הספסל. ועדיין, אם היעד של "אני נועה קירל" היה לרכך כלפיה את הקהל הציני, ספק אם הפתרון הוא מוצר כזה בתזמון כזה, כשכולם כל כך חושדים בה שהם בקושי יטרחו לדגום סדרה שדווקא מתגלה ככנה למדי. אותם צופים פשוט צריכים לתת לה את ההנחות שמגיעות לה, ולזכור שהמסחריות הזאת היא האופציה היחידה שהיא מכירה. קימי שמידט הישראלית עוד לא באמת יצאה לעולם.
בשבוע הבא
האם תיקי דיין תהיה אישה נכה במדינת ישראל? כל התשובות בפרק הסיום של "מקום שמח" (כאן 11, 26.11); רועי כפרי חוזר לטלוויזיה עם "יקומות", סדרת מערכונים בעלת קאסט צנוע שכולל שמות כמו אסי כהן, יעל אבקסיס ואלון אבוטבול ז"ל (כאן 11, 27.11); ועונת הסיום של "דברים מוזרים" יוצאת לדרך עם פעימת הפרקים הראשונה (נטפליקס, כנ"ל).
צילום אלירז שדה ומרדכי דוד: מתוך "מדברים חדשות", i24NEWS / צילום קרולינה וידרה: מתוך "פלוריבוס", אפל / צילום אורן להב ויקיר בר זוהר: ערוץ הכנסת
מצאתם טעות לשון?