הניסוי של "מה קשור" לא נכשל. סתם פספסתם אותו
למה שלמה פילבר צדק יותר מדי? מה אפשר ללמוד מהקאמבקים המהירים של "בנות" ו"גלי"? והאם "הישראלים" תזיז את הישראלים מגוש לגוש? רועי אבן רואה את כל מה שיש בטלוויזיה כדי שאתם לא תצטרכו, ושולח אתכם לסוף השבוע עם כמה המלצות
-
האיש שצדק יותר מדי
זה יכול היה להיות יום החג של שלמה פילבר. במשך ארבע שנים מתעקש סוקר ערוץ 14 שכל מתחריו מפספסים את התמונה המלאה - ושהתמונה הזאת מיטיבה עם הליכוד וגוש נתניהו כמעט כמו בבחירות העבר. הסקר האמיתי היחיד, זה שנערך השבוע בקלפי, הוכיח שבהיבט הזה הוא צדק. פילבר זיהה את הסנטימנט המנוגד לנטישת הליכוד שהופיעה אצל האחרים, ושבעקבותיה הסוקרים של ערוצים 11, 12 ו-13 נפלו גם בדרך הארוכה לקלפי וגם בשעת המדגם. העניין הוא שפילבר צדק יותר מדי: במשך חודשים הוא הציג 63-64 מנדטים לגוש נתניהו, שהתאזנו קלות לכיוון ה-62 בשבועות האחרונים, תוך שהמפלגות הערביות מגיעות אצלו גג ל-14 מנדטים. כולם, בלי יוצא מן הכלל, פספסו את הזינוק שלהן, אבל גם אחריו המספרים של פילבר היו כנראה ממקמים את גוש נתניהו בסביבות 58. זה פער לא מבוטל מהתוצאות הסופיות, שההבדל היחיד בינו לזה של מתחריו הוא הכיוון שממנו הפער הזה מתבטא.
העניין הוא שכשכולם נופלים, ואז נופלים שוב במדגם, לפילבר עדיין הייתה הזדמנות לתקן. להתאים את התובנה הבסיסית שלו לתמונה המעודכנת. אבל מדגם ערוץ 14, שכבר ידע לשקלל 17 מנדטים לרע"ם והרשימה המשותפת, השאיר את גוש נתניהו על 60 - ובהמשך התפרע עם עדכון שהוריד את ליברמן מתחת לאחוז החסימה והעניק לנתניהו רוב פרלמנטרי. פילבר הבטיח לברר את הפקשוש הנקודתי הזה, תוך שהוא מתעלם בנוחות מהפקשושים האחרים. אפילו בתרחיש קיצון, שכולל נניח שוחד בחירות בחברה הערבית שיוביל לפסילת קולות, פילבר לא יוכל לטעון לחפותו: הוא אמור לחשב פתקים בלי לשפוט בעצמו את טוהר ההצבעות, ועובדה שהמדגם שלו ניבא כמו כולם את הנתון של המפלגות הערביות. רק שבעוד שמקביליו שותקים, נשענים על הבהרות עבר ש"סקרים אינם תחזית" ובמקרים מסוימים אף מקבלים אחריות לכישלון המדגמים, מבחינת פילבר וערוץ 14 הבחירות היו סיפור על "אחד מול כולם". אכן היה אחד כזה: קוראים לו צוריאל שרון, סוקר i24NEWS ושותפו לשעבר של פילבר, והוא היחיד בקרב ערוצי החדשות המרכזיים שהשכיל למקם את המדגם שלו איפשהו באמצע. פילבר, אמיץ ככל שיהיה בשחייתו נגד הזרם, צריך לחרוג מהרגלו ולהודות באומץ שטעה.
מה לראות?
את "העניין עם מת'יו פרי" (נטפליקס), דוקו שמן הסתם יתפוס את העין לכל חובב "חברים" - אבל בפועל לא מהווה חגיגה של ההצלחה הטלוויזיונית, אלא מספק מבט לתהומות ההצלחה וההתמכרות שמרגיש כמו טיפול פסיכולוגי. לביקורת המלאה.
-
המחנה הדמוקרטי
שתי בשורות טלוויזיוניות מעסיקות כרגע את אמריקה, שתיהן נוגעות להחייאתן של סדרות שירדו לפני עשור בלבד. הראשונה היא "בנות" (HBO מקס) של לינה דנהאם, השנייה היא "גלי" (דיסני+) של ראיין מרפי - ושתיהן הפכו את יוצריהן לתסריטאים הבולטים, ובעיקר המשפיעים, של התקופה. "בנות" ו"גלי" חוזרת למסך מקצוות מנוגדים של דעת הקהל והמבקרים: הן יצאו לדרך עם שבחים ופרסים, אבל עם השנים הראשונה התחזקה בעוד שהשנייה נעשתה אף יותר מגוחכת. שתיהן כנראה יצטרכו להסתדר בלי דמויות מפתח בהן, כשאצל "בנות" מדובר באדם דרייבר שמאז פרץ והסתכסך ואצל "גלי" מדובר בכוכבים שמתו בטרם עת. ולמרות הפערים הברורים, שתי הידיעות האלה מספרות את אותו סיפור תרבותי וחברתי. לא בכדי הן חוזרות למסך אחרי הפוגה כל כך קצרה, ולא בכדי הן הראשונות מהמחזור שלהן שחוזרות לחיים.
"גלי" עלתה בשנת 2009, "בנות" עלתה בשנת 2012, ושתיהן לא רק עלו במהלך כהונתו של ברק אובמה בבית הלבן - אלא הפכו למייצגות הכי הולמות של העידן. פרוגרסיביות, נשיות, להט"ביות, כשמול הערכים הליברליים שלהן ניצב תוכן שמרני בדיעבד: אפילו כשמדובר בקומדיית רווקות ובמחזמר נעורים, "בנות" ו"גלי" היו מאוד ברורות כשאותתו לצופים שלהן מי הטובים ומי הרעים. לא היו בהן האנטי-גיבורים של "שובר שורות", העוקצנות של "יורשים" או הוולגריות של "הלוטוס הלבן". שתי האחרונות, לצד יקום "ילוסטון" ואפילו הדוקו המדובר על אליזבת' הולמס, הן כבר מייצגות של עידן טראמפ. דרך המישור הפוליטי אפשר להבין את הגעגוע לסדרות שנגמרו רק לפני רגע, ואת הבהילות שבמסגרתה הן חוזרות מהר כל כך. באמצע היו מגפה עולמית ותמורות טכנולוגיות היסטוריות, ועבור רבים העשור האחד הזה כנראה מרגיש כמו נצח. בגלל זה, וגם בגלל כל הריבוטים הקודמים שכשלו, ההתרגשות מהן מלווה בהרבה פחד. לא מדובר בפינוק למעריצים, אלא בניסיון להבין מה נהיה מאמריקה.
פריים אחד למזכרת
לידיעת חלי גולדנברג: עכשיו את כבר לא בשידור.
-
הגששים החדשים
תקופה לא רעה להיות בה שליש מ"הגשש החיוור": שייקה חזר לשחק עם תפקיד קטן בסרט המחווה ל"גבעת חלפון", גברי דיבר יפה על הגיל השלישי בפורמט הסלבס של אסי עזר, ופולי נשלף מהקבר בשביל קמפיין AI שאין אדם אחד במדינה שחשב שהוא מוצלח. וזו בטח תקופה לא רעה להיות בה שליש מ"מה קשור", שהופכים לאט ובבטחה ליורשים הרשמיים של "הגשש". ההצלחה שלהם, ביחד ובנפרד, חוצת פלטפורמות ושוברת שיאים כבר במשך רבע מאה - פרק הזמן המדויק שחלף מאז ירידת הגששים מהבמה. העברת השרביט מהדור המייסד של ההומור הישראלי לדור ההמשך התבררה ככזו רק בדיעבד, אבל אחרי עוד מבוי סתום בבחירות נדמה שציון ברוך, שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף הם אחד הדברים האחרונים שהציבור הישראלי עוד יכול להתלכד מאחוריו.
לכן עשו בשכל מי שהחליטו לשדר בערב הבחירות ספיישל חדש של "הישראלים" (רשת 13), תוכנית הקאלט בת הכמעט-20 של "מה קשור", מהימים שבהם עוד היה קונצנזוס טלוויזיוני מקומי. זה היה ספיישל קצר שכלל שלושה מערכונים בלבד, ולמרות נתוני הרייטינג הנמוכים שסיפק - הוא כן סיפק את הסחורה. בשעה המתוחה שלפני המדגמים לא צריך יותר מהבעל של ריבי שעוקף תור שלם, מודיע ש"אני נכה, יש לי פציעה במפשעה" כי "נשבר לי הזין מלעמוד בתור", ואז לוחץ על השלט של האוטו להשלמת הפאנץ'. ולמרות השיבוץ בערב פוליטי, ולמעט בדיחת קפלניסטים ועלילת פרוטקשן, "הישראלים" לא היו אקטואליים במיוחד והעדיפו להתמקד בהומור העל-זמני המוכר. הומור מטופש, פרוע, גס, לעתים תכופות לא פוליטיקלי קורקט, וזה בדיוק מה שעזר וממשיך לעזור לו לעמוד במבחן הזמן.
שקופית הסיום של "הישראלים" הבטיחה כי הם עוד ישובו - בהמשך לדיווחים על חוזה בגובה 12 מיליון שקל בין השלישייה לערוץ, לא כולל מינויו של ישראלוף לנהג התורן של "מונית הכסף" המחודשת. אפשר בהחלט לתהות מדוע ערוץ ששואף לשקם את עצמו תחת בעל הבית החדש זקוק לכל כך הרבה החייאות של פורמטי נוסטלגיה מתחילת המילניום, כשלצד הנ"ל נמנים גם "דה וויס", "מהפכה במטבח", "חברות" והיקום הטלוויזיוני של אילן פלד ויעל פוליאקוב; זה אפילו לא געגוע לעידן אובמה, כי כבר אז נתניהו היה בשלטון. אבל אם לשפוט לפי פיילוט הבחירות הזה, ההומור של "מה קשור" עדיין מורכב מהחומרים שיכולים להזיז ישראלים מגוש לגוש. לא שזה אמור להפתיע, אחרי ש”לשחרר את שולי" הזיז את הקהל מהגוש שהוא הבית שלו לגוש של האולמות. ואפילו אם ניסוי הכלים הנוכחי די נכשל מבחינה מסחרית, כשהציבור מפספס אותו כמעט לחלוטין, לפעמים כל מה שצריך בשביל שמערכון יצבור תאוצה ברשת זה לתת לו להתבשל במשך כמה שנים. כי ציון, שלום ואסי כבר הוכיחו מספיק פעמים את היכולת שלהם להתנחל בז'רגון ובזיכרון הקולקטיביים. אתם יודעים, בדיוק כמו הגששים.
בשבוע הבא
עונה רביעית לאופרת הסבון התקופתית "העידן המוזהב" (HBO מקס, 2.11); קים קרדשיאן חוזרת עם עונה שנייה של "הכל הוגן" (דיסני+, 4.11); קירה נייטלי חוזרת עם עונה שנייה של "היונים השחורות" (נטפליקס, 5.11); ויקום "ילוסטון" ממשיך להתרחב, הפעם עם הספין-אוף "חוות דאטון" (יס, הוט וסלקום, כנ"ל).
צילום שלמה פילבר: ערוץ 14 / צילום לינה דנהאם וליאה מישל: מתוך "בנות" ו"גלי", HBO מקס ודיסני+ / צילום חלי גולדנברג: מתוך "פותחים יום", רשת 13
מצאתם טעות לשון?