"את האיש הטוב כבר גילמתי מספיק בעבר, זה משעמם"

למעלה משני עשורים מאז סיים את הקדנציה שלו בתור ג'יימס בונד, פירס ברוסנן שומר על אותו קור רוח ואצילות שאפיינו את הדמות האלמותית בגילומו - גם בצל הסערה התקשורתית שנקשרה לאחרונה ל"מובלנד", הסדרה המצליחה בכיכובו, שחוזרת כעת לעונה שנייה.

לפני מספר חודשים דווח כי השחקן טום הארדי, שמוביל את הסדרה המצליחה לצד ברוסנן והלן מירן, נקלע לעימות מילולי סוער ולחילוקי דעות אומנותיים עם המפיק הראשי ג'ז באטרוורת' ("פורד נגד פרארי", "פורמולה 1"), לצד טענות כי התנהלותו של הארדי שיבשה את מהלך הצילומים. הסערה אף העלתה סימני שאלה סביב עתידה של הסדרה כולה, כשלא היה ברור אם "מובלנד" תחודש לעונה שלישית, ואם כן - האם הארדי ייקח בה חלק (בשלב מסוים אף דווח על פיטוריו).

מאז הסערה שככה, הסדרה חודשה לעונה שלישית והארדי נותר בתמונה. כשנשאל על הפרשה בפרמיירה של העונה השנייה בלונדון, שנערכה לפני כשבועיים, ברוסנן שידר עסקים כרגיל. "כל הדיווח תפס אותנו משום מקום, הייתי בכלל בחופשה והבן שלי פתאום שלח לי הודעת טקסט ולא האמנתי", סיפר ברוסנן, "יצרתי קשר עם טום ואמרתי לו שאני אוהב אותו. שנינו בקשר קרוב, שנינו נהנים לצייר, שנינו שחקנים. ופשוט אמרתי לו שאני שם עבורו ובעיניי זאת הייתה סערה בכוס תה. אני אוהב אותו ומעריץ גדול של פועלו".

באותה נינוחות מגיע ברוסנן (73) גם למפגש מיוחד בלוס אנג'לס, שם התקיימה הבכורה של הפרק הפותח את העונה השנייה של "מובלנד" (בארץ הסדרה משודרת ב-HOT, yes וסלקום TV). דווקא אחרי קריירה שנמשכת כבר עשרות שנים, ברוסנן מספר כי כיום הוא נהנה מתחושת חופש גדולה יותר כשחקן, בלי הצורך להיצמד לתדמית מסוימת. "אני נהנה כיום מהקריירה ובפרט לשחק בסדרה כמו 'מובלנד', שהייתה הפתעה בלתי צפויה עבורי", הוא אומר בריאיון ל-mako. "אני משוחרר מתדמית מסוימת או סגנון משחק מוגדר, שאולי היו דבקים אצל שחקן אחר.

"כשרק הגעתי לכאן ב-1982 וקיבלתי את התפקיד בסדרת הטלוויזיה 'רמינגטון סטיל', ניסיתי לחקות את קארי גרנט. בוב באטלר, שביים את פרק הפיילוט, הנחה אותי שהאווירה היא סרט הוליוודי ישן. לכן צללתי לעומקי עולמו של גרנט וניסיתי לשחזר את האווירה, את טון הדיבור והלך הרוח. אבל מבלי ששמתי לב, פיתחתי סגנון משל עצמי שעובד מסחרית, ועם זה הלכתי הלאה. וכמובן שכל שחקן מנסה להימנע מטייפקאסטינג, וכמי שהתחנך במרכז לדרמה בלונדון, גרמו לי להאמין שאני מסוגל לקחת על עצמי תפקידים שונים ולאמץ זהויות מגוונות על הבמה. אחרי ההצלחה של 'גולדן איי' (סרט ג'יימס בונד הראשון בכיכובו; ד"כ), הקמתי חברה והפקנו סרטים לאורך השנים".

ברוסנן ממשיך ואומר כי יש לו "חופן של סרטים" שבהם שיחק והוא מאוד גאה בהם, "ואני מרגיש שהטבעתי את חותמי. אנשים שניגשים אליי שואלים לגבי סרטי בונד, 'רמינגטון סטיל' וכמובן 'מאמא מיה'. ובין לבין אני גם אוהב שהספקתי לעשות פרויקטים יותר קטנים. מעולם לא חשתי שאני צריך לחכות לאיזה משהו דרמטי גדול או לאיזה במאי מוכר שייתן לי את ברכתו ויציע לי תפקיד. אני פשוט נותן עבודה ומביט לאחור בתחושה שהותרתי מאחורי קריירה מכובדת ותפקידים טובים".

מה היה התפקיד הראשון שלך?
"בגיל 17 עליתי לראשונה על הבמה בתיאטרון קטן בלונדון שחשף אותי לעולם הזה. גילמתי את הנסיך הקטן, ועזר שהייתי קטן ממדים ונראיתי בן 12. קודם לכן לא עברו במוחי מחשבות שאני רוצה להיות שחקן, אבל השתתפתי בסדנאות משחק והדברים התגלגלו. הצטרפתי לאנסמבל תיאטרלי והעלינו יחד הצגות במשך שלוש שנים. ויום אחד פשוט עליתי לרכבת והגעתי למוסד האקדמי שבו למדתי משחק, אותו אחד שבו התחנכו שמות כמו קולין פירת', מייקל פסבנדר וטום הארדי. אבל אני הרבה לפניהם. בתקופת הזמן שבה למדתי שם אני מתכוון, לא בכישורים", הוא צוחק.

"הרגשתי שיש בי משהו שמסוגל להיות שחקן, אבל עוד בניתי את הביטחון העצמי כדי ללטש לאט לאט את הזהב הזה שטמון בי. מאוד אהבתי לצפות בסרטי קולנוע, תמיד התחום קסם לי בצורה רומנטית, אז רציתי ללמוד והרגשתי שיש לי את זה ושכבר צברתי ניסיון בנעוריי. אלא שמהר מאוד, במהלך הלימודים, נאלצתי ללמוד ענווה ולהבין שיש עוד עבודה לפניי כדי להיות שחקן רציני. זה לקח שלוש שנות לימודים, ומאז אני עובד לסירוגין, בקצב שלי".

האם אתה זוכר איזשהו רגע מעצב?
"אני זוכר את שיחת הטלפון שקיבלתי מהסוכן שלי ב-1986, לפני 40 שנה, כשמפיקי ג'יימס בונד בישרו לי שקיבלתי את התפקיד. אבל הייתי חתום על חוזה לתפקיד שלי ב'רמינגטון סטיל' והייתי חסום מללכת על זה. ואז, כשלמזלי חזרו אליי עם ההצעה בתחילת שנות ה-90, רק התפללתי שזה אמיתי, שזה באמת קורה. הייתי מוכרח שהכל ייצא לפועל כשורה, שאני לא אפשל ושאיזה קרש לא יכה בי ואני אהיה גמור. היה בי החשש שאהיה החתן שעומד בחופה וכלתו לא מגיעה בפעם הנוספת והוא נשאר בגפו.

"אבל אני זוכר יותר מכל את היום הראשון לצילומים ואת המשקל הכבד שהיה על כתפיהם של כל המעורבים בפרויקט. הכתיבה הייתה עשירה, האקשן וכמובן היוקרה שמיוחסת לדמות. זאת אחריות עצומה, ובטח כשעברו שש שנים מאז הסרט הקודם והיו אפילו שמועות בתעשייה שהתאגיד גמור. אני רק חושב על אותה תקופה וכל מיני תמונות רצות לי בראש. זה חלק עתיר משמעות וחשיבות בחיי, וידעתי שלשחק את התפקיד יכתיב את שאר הקריירה שלי. והנה היום, במבט לאחור, זאת פיסת היסטוריה שאני גאה בה".

האיש הרע, האיש הטוב

בסיבוב הנוכחי של הקריירה שלו, ברוסנן משחק ב"מובלנד" את קונרד האריגן, שעומד בראש משפחת פשע לונדונית יחד עם אשתו מייב (מירן). לשירותם עובד "הפיקסר" הנאמן של המשפחה, הארי דה-סוזה (הארדי), שפותח עבורם משברים באופן שמאפשר להם להמשיך להתעשר ולהתחמק מאיומים. לאחר שבעונה הראשונה נדמה היה שמשפחת האריגן הצליחה לצאת כשידה על העליונה ממלחמת הכנופיות שטלטלה את העולם התחתון של לונדון ולבסס מחדש את שליטתה, בעונה השנייה מתברר במהרה שהשקט היה זמני בלבד. אויבים חדשים מנצלים את הסדקים שנפערו באימפריה, יריבויות ישנות צצות מחדש ומאבקי הכוחות מאיימים לקרוע את המשפחה מבפנים.

"מובלנד" עלתה במרץ 2025 והפכה מיד ללהיט של שירות הסטרימינג פרמאונט פלוס. פרק הבכורה נצפה בשבוע הראשון על ידי 8.8 מיליון צופים, במה שהוכתר להשקה הגדולה בתולדות השירות. בסיכום העונה הראשונה נרשמו 26 מיליון צפיות, והסדרה דורגה במשך שישה שבועות ברשימת עשרת התכנים הנצפים ביותר בשירותי הסטרימינג באמריקה. מדובר בסדרה השנייה הכי נצפית בתולדות פרמאונט פלוס, אחרי "לנדמן" בכיכובו של בילי בוב תורנטון.

"להגיע לעונה השנייה אחרי ההישגים של העונה הראשונה רק מגביר את הלחץ לעמוד בציפיות", מודה ברוסנן. "ברגע שיש לך הצלחה ביד, אתה מוכרח לדאוג שכך יישמר, שהאיכות והקצב של הסדרה לא ייפגעו. ולמזלנו אנחנו מגובים בתסריטאים מחוננים וכמובן בבמאי גאי ריצ'י, שביים את שני הפרקים הראשונים בעונה, כפי שהיה בעונה הקודמת. לכן אין במי להטיל ספק, אלא פשוט לבוא ולעשות את העבודה בצורה הכי טובה שאתה יודע. ועכשיו אנחנו כבר בשלבים מוקדמים של העונה השלישית, מבלי עדיין לדעת לאן הרוח נושבת ולאן העלילה תיקח אותנו. אני פה ושם מקבל רשמים קצרים ומחמיאים מהיוצר, אבל אין לי מושג מה עומד לקרות עם הדמות שלי, ואני פשוט נהנה מהכתיבה כשאני קורא תסריט חדש בכל פעם.

"למען האמת, אני גם לא יודע מהו העבר של הדמות. אני גם לא מהשחקנים הללו שרוקחים לעצמם במוח סיפור רקע כדי לעזור להם להבין לליבה של הדמות. אני משנן טקסטים ובא לתת עבודה".

האם נעתרת מיד להצעה לשחק בסדרה?
"גאי ריצ'י שלח חמישה תסריטים של הפרקים הראשונים לסוכן שלי ואמר שהוא מעוניין בי לתפקיד. אהבתי את מה שקראתי, ומצחיק שבאותה תקופה צילמתי עם הלן את הקומדיה הבלשית 'מועדון הרצח של יום חמישי' עבור נטפליקס. היא ידעה שקיבלתי את התסריטים ואמרה: 'אם אתה הולך על זה, אני גם אלך על זה'. ויצאנו לדרך.
"גאי פועל במהירות. אחרי שסיימתי לצלם את אותו סרט, כבר היינו על הסט של 'מובלנד' והכל רץ. גאי עושה רק שני טייקים וממשיך לסצנה הבאה, והוא נתן לי חירות מלאה. הוא אמר לי לא לדאוג ושנטפל בהכל כשנגיע ליום הראשון של הצילומים. ולתומי דאגתי, אבל הכל הסתדר. ואת טום בכלל הכרתי שעה לפני הסצנה הראשונה שלנו יחד.

"ובו במקום גם החלטנו לגבי המבטא שלי. אני במקור אירי, אבל סיכמתי עם הלן איך נעשה את זה. היא ידעה בדיוק איך לגשת לתפקיד. כבר כשצילמנו את הפרויקט הקודם היא באה אליי בוקר אחד כששתיתי תה והראתה לי תמונה של איזו גנגסטרית אוסטרלית ואמרה שככה היא מדמיינת את הדמות שלה, עם תסרוקת מסוימת וציפורניים. ואני חושב לעצמי שאני צריך מהר להבין איך אני עומד לגלם את הדמות, כי הנה הלן עושה שיעורי בית ומתכוננת".

איך החיבור ביניכם?
"אני פונה אליה רק בתור דיים הלן, כשאנחנו עם אנשים, ככה אני מציג אותה. הלן אישה נהדרת ואנחנו מסתדרים מצוין, חברים של שנים רבות שמצאו את עצמם באותו מקום עבודה, נכנסים לחדר ההלבשה והנה אנחנו בני הזוג האריגן. אבל קורה שאנחנו יחד על הסט, מצלמים סצנה, ולפתע אני נזכר בה בסרט 'אקסקליבר' שבו היא שיחקה. או כשאנחנו יושבים מול האח באחד הסטים ואני רואה את השובבות שלה בעיניים. יש לה לשון חדה והיא ערמומית, אני מביט בה ומבין מה היא כבר זוממת לעשות בסצנה, ומשעשע את עצמי במחשבות. מעל הכל, היא אישה מופלאה ושחקנית מעולה. כך גם טום הארדי - הם אומנים עם עומקים ביכולות המשחק שלהם".

כמה אינטנסיבי לגלם גנגסטר?
"אני לא לוקח את התפקיד איתי הביתה בסוף היום. ואנחנו מצלמים בערך שלושה ימים בשבוע, אז זה עוזר למתן את האינטנסיביות. יש זמן להתאושש ולהפריד את עצמך מהדמות, לרבות כשמדובר באנסמבל ואתה רוצה גם זמן לעצמך מתישהו. אבל הסדרה היא סידור די נוח עבורי, זה לא מאמץ או מתיש, אני בסך הכל נהנה מאוד.

"בסופו של דבר, אני בא לעבוד וכשאני מסיים, מיד אורז הכל במזוודה והולך לדרכי. ובטח כשאני מגלם נבל. ניסיתי לקחת השראה מנבלים היסטוריים אחרים כדי להבין כיצד לגלם את האיש הרע שאין לו מצפון ולא דופק חשבון. וגם בלי להרוג אנשים ולרצות עונש מאסר כמו קונרד, כל דמות בסדרה מסוכנת בדרכה שלה. אבל הכתיבה היא כמעט שייקספירית בסדרה, כמו טרנטינו שפוגש מחזות מהמאה ה-17. וכאמור, קיבלתי חופש פעולה ויכולתי ללכת הכי מוקצן והכי מופנם שיכולתי עם הדמות. את האיש הטוב כבר גילמתי מספיק בעבר, זה משעמם".