עכשיו הגיע תורו של בנדיקט ברידג'רטון להתמסד. וזה מלחיץ אותו

לאחר שלושה סיפורי אהבה של בני משפחת ברידג'רטון, חוצי גבולות ומקובעים חברתית, הסדרה - שחרטה על דגלה רומנטיקה תקופתית בכל תרחיש - ממשיכה בעונתה הרביעית במתכון הבטוח: הפעם זהו תורו של בנדיקט ברידג'רטון להתאהב, כנגד כל העקרונות הבוהמיים וסירובו העיקש להתמסד.

בסוף השבוע הקרוב עולה בנטפליקס חציה השני של העונה הרביעית של סדרת הלהיט "ברידג'רטון". העונה הראשונה, שעלתה במהלך הקורונה, זכתה לנתוני צפייה מרשימים והובילה לסדרת בת על סיפור הרקע של המלכה שארלוט בצעירותה. הסדרה הזניקה את קריירותיהם של כוכביה העולים, בראשם ג'ונתן ביילי, המגלם את אנתוני ברידג'רטון, שזכה לתהילה בין-לאומית בזכות שני סרטי "מרשעת" ונבחר לאחרונה לגבר הסקסי בעולם. גם פיבי דינבור ורגה-ז'אן פייג', שגילמו את דפני ברידג'רטון ואת בחיר ליבה - הדוכס סימון באסט - נטשו כל אחד בזמנו את הסדרה לטובת קריירות קולנועיות.

ומה חשבנו על החלק הראשון של העונה? קראו כאן

העונה הרביעית מתמקדת, כאמור, בבנדיקט ברידג'רטון. בנשף המסכות הוא נמשך לדמות מסתורית בשמלת נשף כסופה, ובזמן שהוא מנסה לאתר אותה בין נשות החברה הגבוהה, הוא מכיר אותה - ללא ידיעתו - בתור משרתת. הצעירה גורשה מביתה לאחר שאמה החורגת גילתה שהיא התגנבה לנשף. כעת בנדיקט נחלץ לעזרתה ודואג שאמו, ליידי ויולט ברידג'רטון, תעסיק אותה, מבלי לקשר שהיא אותה דמות מסתורית. עלילת העונה מציבה בפניו דילמה בין הפנטזיה שפיתח בראשו לגבי הגברת בשמלה הכסופה לבין המציאות - שמדובר בצעירה שאינה במעמדו.

"לאורך שלוש עונות תמיד היה לי עם מה לעבוד, מאחר ש'ברידג'רטון' היא סדרה נהדרת של אנמסבל שחקנים, ואף פעם לא הרגשתי שאני בצד מחכה לתורי", אומר השחקן לוק תומפסון, המגלם את בנדיקט, במהלך מסיבת עיתונאים בנוכחות כתב mako. "למען הכנות, קו העלילה סביב הדמות היה תמיד כזה שהוא יודע כיצד לשדר נינוחות וישירות, מבלי שהוא מגלה יותר מדי על עצמו. כך שפתאום, להציב אותו בעמדה שכל הזום עליו ולפתע המעטה מתחיל להיסדק, חושף את מי שהוא באמת. וזה בעיקר ניכר בחלק השני של העונה: האופי שלו כפי שהכרנו עד עכשיו מתנפץ, ואנחנו רואים אותו הולך ומשתנה; המציאות החדשה אליה נקלע מטלטלת אותו.

"הרבה מהאותנטיות של הדמויות האחרות מתגבשת כשהמחסומים נופלים, וזה נכון גם לסיפור האהבה בעונה הזו. מרגע ששניהם נפגשים לראשונה, יש מסכות שמפרידות ביניהם והם לא חולקים הכל. זה משחק מתמשך, שלא באמת נפסק אף פעם - גם כשהאמת מתגלה בהדרגה - כי אם היו חשופים כל הזמן, זה היה מתיש. בסופו של דבר, זהו סיפור אנושי: שני אנשים שמחפשים חיבור, אבל גם רוצים קצת להסתתר. וזהו המקום שבו שניהם נפגשים".

לדבריו של תומפסון, סוד ההצלחה של הסדרה הוא שהעלילה מתחדשת כל עונה. "היופי של 'ברידג'רטון' קשור לכך שכל סיפור של זוג חדש שונה מקודמו. אני לא יכול לחקות את ג'ונתן ביילי, רגה-ז'אן פייג' או לוק ניוטון מהעונה הקודמת - בתור שחקן, אני יכול רק להיות מי שאני. אין ספק שכל אחד מהם היה מציע לי טיפים ועוזר לו הייתי מבקש, אבל לדעתי הכי חשוב ללכת בעצמך בדרך שלך, לעשות את הטעויות שלך. אני גם טיפוס סקפטי, אבל לא ציני בכל הנוגע לעצות מקצועיות. אני חושב שלבקש עצה מגיע ממקום של מאמץ, כשאתה מתקשה. לא מדובר רק בהבהרה שתאפשר לך לבצע את העבודה. במצב שבו אתה לא מצליח לעשות דבר מה, רק אז אתה מבקש עזרה.

"בתור שחקן עליך לשמור על איזון עדין, כי אתה רוצה ללכת הכי רחוק שאתה יכול, אבל אתה לא רוצה שלא להיות רגיש לכך שהבחירות שהדמות עושה הן לעתים שגויות. ואתה בטח שלא רוצה ללכת יותר מדי כנגד הצופים ולאבד אותם לחלוטין, כי אז הקהל יאבד עניין. לדעתי זה גם תלוי באופן חלק בתסריט. המשחק באיזון הזה קורה בתהליך הכתיבה, ועליי כשחקן נותר רק להתמסר לחלוטין.

"אני חושב שלסיים את החצי הראשון עם המתח של סוף פרק 4, בכל הקשור לאיפה בנדיקט נמצא ביחס לקשר שלו עם סופי, פועל לטובת הדינמיקה שממשיכה מכאן והלאה. אסור לי להיות יהיר בתור שחקן, אלא ללכת על מה שנכתב לך. זה בסדר שדמויות יעשו דברים שאנחנו לא נסכים איתם. למעשה, זוהי המהות של דרמה - לגרום לאנשים לדבר. סוג של פרובוקציה, וזה נהדר לשחק את זה בו ברגע".

האם בנדיקט מרגיש שהוא מאבד את חירותו למען הקשר?
"הפרדוקס הוא ששניהם יכולים להתקיים. בנדיקט חי זה זמן רב בחופש משכר, והאירוניה היא שככל שהוא נמשך כך מתברר שזה כלוב שהוא נכלא בו - וזה ניכר בתחילת העונה. כמו אוגר שרץ על הגלגל, עד שלפתע הוא קולט שהוא תקוע במעגל שחוזר על עצמו, בגלל שהוא מסרב להתמסד.

"ובצורה מוזרה, דווקא הבחירה ללכת על הקשר היא צעד של חופש - לשחרר את עצמו מאותו כלוב. במיוחד בחצי השני של העונה, כשפתאום הנושא של מוות צף וגורם להבין שאהבה היא חופש ממוות, כי היא נמשכת לעד, מחוץ לגבולות הזמן. אני חושב שזה דבר יפהפה. כדי לחוות את כל זה במלואו, בנדיקט צריך שדבר כזה יקרה בסביבתו, שיבעיר אותו. זה מצחיק איך כל הדברים הללו משתנים ביחס למקום שבו אתה נמצא בחיים - כשפתאום דברים מסוימים ירגישו נכונים, ונופלת עליך התובנה שאתה עושה את הדבר ההפוך ממה שאתה באמת רוצה לעשות. העונה הזאת נוגעת בעומקים ובאמת שמגיעים ממקום של אהבה".

נכנסים לנעליים גדולות אבל שונות

תומפסון (37) הגיע ל"ברידג'רטון" אחרי קריירה של למעלה מעשור על בימות התיאטרון בווסט אנד של לונדון, וגם הופיע על המסך הגדול בסרטים כמו "לא ממושמעות" לצד קירה נייטלי, ובדרמה מלחמת העולם השנייה "דאנקירק" של הבמאי המוערך כריסטופר נולאן; מי שמגלמת את סופי - מושא אהבתו של בנדיקט בסדרה - היא ירין הא האוסטרלית, בת להורים מקוריאה הדרומית, שעדיין בתחילת דרכה יחסית. בשנתיים האחרונות היא עלתה על הגל עת שיחקה ב"התנהגות רעה" ו"חולית: הנבואה", וכעת מקבלת במה משמעותית באחת מהסדרות הפופולריות ביותר כיום.

"כשגדלתי, לא ראיתי ייצוג של מישהו כמוני בהוליווד, וזה מדהים שלאחרונה אני יכולה להיות באירועים בהם יש הרבה שחקנים ממוצא אסייתי שזוכים לשבחים על האומנות שלהם", מספרת הא. "זוהי הוכחה שאנחנו מתקדמים בכיוון הנכון ומוכיחים שאנחנו שייכים וקולותינו נשמעים. וזה חשוב, מכיוון שיש קהל שרואה את עצמו בנו. עבורי, בתור שחקנית, לקבל את ההזדמנות להביא את מי שאני גם אל הדמות שכולם יראו זאת - זו מתנה אמיתית. והכל תוצאה של תמיכה מצד יוצרי הסדרה, הכותבים והבמאים של הפרקים השונים, מאמץ קבוצתי שבו כולם ערבים זה לזה.

"וכמו לוק, לא ממש קיבלתי עצות וטיפים לפני. יתר השחקנים היו זמינים במידת הצורך, אבל גם אני מאמינה בלנסות, לטעות, ליפול ואז ללמוד מזה. שמחתי לצאת למסע ההתפתחות הזה עם הדמות ולצמוח בתור שחקנית. זה כיף גדול להיכנס לעולם הזה, וגם לוהקתי בשלב די מאוחר של ההפקה המקדימה לעונה, כך שלא היה לי זמן רב להתכונן או לערוך חזרות. שיחקתי בכמה פרויקטים שהיו עיבודים של ספרים, וגם הפעם נשענתי רבות על הספר המקורי מאת ג'וליה קווין, עליו מבוססת הסדרה, כדי להבין את סופי עוד לפני שהתחלתי לקבל את התסריטים".

סדרת הטלוויזיה היא, כאמור, עיבוד לשמונת ספריה של ג'וליה קווין, שכל אחד מהם מגולל את סיפור ההתאהבות של אחד מהילדים הבוגרים במשפחת האצולה ברידג'רטון, בתחילת המאה ה-19. הפעם, העלילה מבוססת על הספר השלישי, "הצעה מג'נטלמן", שראה אור לראשונה בשנת 2001 וזכה בשעתו להשוואות לסיפור האגדות "סינדרלה".

"הספר של קווין שימש עבורי בתור התנ"ך שליווה אותי במהלך ההכנה לתפקיד", אומרת הא. "ואז, לאחר שכבר הגיעו התסריטים, רציתי להרגיש את הרגע - וזה אחד הדברים הקשים עבור שחקן: להיות נוכח ולבטוח בשחקן שלצידי שהפרשנות שלו תעניק לי עזרה לגלם את סופי. לי לא היה את היתרון והניסיון של כמה שנים בתור הדמות קודם לכן, וכל המסע היה גם להבין למה סצנות מסוימות נכתבות בצורה מסוימת ואיך התסריטים מדמיינים את סופי באופן שונה. ככל שלמדתי, הרגשתי שהעסק משתלם כשהזוגיות מתעצמת בפרקים המאוחרים.

"זה, על פניו, מאוד שונה מסדרות המדע-בדיוני שעשיתי קודם - ז'אנרים שונים לחלוטין מ'חולית: הנבואה' או 'היילו'. שם עובדים הרבה עם מסך ירוק ואתה צריך להעמיד פנים שבאמת קורים דברים סביבך באולפן, ולכן זה קצת יותר קשה, כי צריך להשתמש בדמיון. אבל מבחינת המהות, העיקרון הוא זהה: להביא את האמת של הדמות והסצנה. וביסוד שלהן, כל הדמויות שגילמתי עד כה מגיעות ממקום אמיתי וכן, כמה שרק אפשר".