צביקה הדר: "זו עבודה מאוד תובענית. הלב אמר 'עד כאן'"
בעידן שבו כבר אין רק ערוץ אחד בטלוויזיה, צביקה הדר הוא דמות מפתח בעלייתו של הבידור על המסך הקטן בישראל. אך אחרי ההצלחה של "הקומדי סטור", סדרת הקאלט "שמש" והשיאים שנשברו ב"כוכב נולד", הוא לקה בלבו וכמעט נפטר בגיל מוקדם. בשיחה בתוכנית "מה באמת קרה שם?" הוא דיבר על המפגש הרגעי עם המוות, הכישלון בשיא הקריירה והתקווה שהתנפצה אחרי 7 באוקטובר

צביקה הדר, שנולד בשם צבי פרוכטר בשכונה ד' בבאר שבע, עבר במשך יותר מ-30 שנה בכל תחנה אפשרית של התרבות הישראלית. בין ההצלחות הענקיות ב"קומדי סטור", "שמש" ו"כוכב נולד", הוא למד גם להתמודד עם כישלונות. בשיא הקריירה הענפה שלו היו גם שתי דקות שבהן הלב שלו לא פעם והוא כמעט נפטר.
בשיחה עם ארז טל במ קרה שם?" הוא שיתף בהתרגשות אות לא הצליח להסתיר בגמר "כוכב נולד 1": "אנחנו באנו לחולות, לא הבנו מה אנחנו עושים, זאת הייתה עונה מאוד מיוחדת. אני גם הנחיתי מלא דברים, אבל לא כזה, זאת לא טלוויזיה שעשינו עד אז. אני לא אובייקטיבי, אבל הרשיתי לעצמי בתור מנחה להתרגש כי אני חושב שזה החלק החזק שלי, להיות אותנטי, לא לנסות להסתיר ולהיות המנחה עם פני הפוקר. רציתי שנינט תרגיש שאני מתמוטט כמוה, רציתי לעשות מקום שאנשים יבואו להראות את הכישרון שלהם, ולא בשביל מסחרה. זה שהיא הפכה להיות תוכנית ענקית זה מעולה, אבל זה באמת היה פרויקט שלי".
העונה העשירית פחות עבדה ושבועיים אחרי הגמר עברתי אירוע לב. כמה זה קשור לדעתך?
"זה קשור לגמרי. זה נראה שאתה בא ומנחה, אבל זו עבודה מאוד תובענית. לקחתי ללב, אני בן אדם שלוקח ללב באופן כללי, הלב אמר 'עד כאן'. אשתי עשתה לי ליום ההולדת בדיקת סקר וראו שאני לא מאה, עשו לי צנתור יזום ומשהו שם כנראה לא היה טוב. הקרדיולוגית, שהצילה לי את החיים, אבל מצד שני כמעט פספסה, אמרה לי שזה כלום, שזה פסיכוסומטי. עליתי על המסילה בקופת החולים - ובום".
מה זאת אומרת?
"לא התחלתי לעשות מאמץ ופתאום כמו קאט, מסך שחור ולא רואים כלום. אמרתי שכל החדר מסתובב לי והיא אמרה לי ללחוץ על הכפתור האדום שמפסיק את ההליכון. שאלתי אותה איפה היא רואה כפתור אדום וקאט, אני שוכב על מיטה, אנשים שוכבים עליי ואני מרגיש כאילו מישהו חונה לי על החזה עם ג'יפ וצועק לי באוזן 'צביקה'. לא הבנתי שזה משהו כזה דרמטי, אתה מבין את זה בעיקר לפי התגובות של מי שסביבך. מבחינתי היה לי קאט וחזרתי, לא הרגשתי משהו יוצא דופן או כאב, מבחינתי חשבתי שזאת התעלפות".
אלה היו שתי דקות שבעצם הלב נדם. איך זה למות?
"זה נורא ניחם אותי שזה לא כואב, התברר שבסוף יש לי משהו בגנטיקה, יש לי עורקים צרים או גמישים. גם לסיפור הזה יש הרבה נקודות קומיות, לאו דווקא טרגיות, ישבתי שם וצחקתי, הם היו בהלם. אתה אומר לעצמך שתשתנה מזה, שתחשוב אחרת, אבל אחרי שנתיים אתה חוזר לשגרה".

אחרי 10 עונות של "כוכב נולד" אותה הנחה, הוחלט לרענן את הפורמט ולהביא לעולם את "הכוכב הבא". כחלק מהשינויים, הוחלף צוות השיפוט ואת מקומו של הדר כמנחה תפס אסי עזר: "להחליף מנחה לא היה הרעיון שלי, אבל הבנתי אותו. הבנו שצריך לעשות משהו חדש ולהביא את זה עם טוויסט עם מישהו שמתחבר לעידן הריאליטי, זה בטח לא אני. הרעיון היה שאני אהיה השופט הראשי, פה זה היה לי קשה, הייתה לי שנה סיוט".
כמה שנאת את אסי?
"אני הבאתי אותו, עפתי עליו, נתתי לו טיפים, אין לי את הדבר הזה. מה שאתה שואל עכשיו, זה מה שהיו אומרים לי ברחוב, 'איפה אתה ואיפה הוא? לקח לך את העבודה'. זה כל הזמן היה, אבל אני עושה מזה דחקה, אני יודע מה האמת, אנחנו מאוד מיודדים".
"זה מקצוע שאתה צריך להבין איפה אתה בכל רגע"
בדומה לטל, גם הדר היה על הכוונת של דודו טופז ז"ל, ששלח בריונים לתקוף מספר אנשי תקשורת בולטים. במשטרה עצרו את טופז לפני שהצליח לפגוע בשניים, אך מעטפה מאיימת עם קליע של אקדח הספיקה להישלח להדר: "זה לא הגיע אליי, זה רק מראה שהדואר עשה לעצמו פרסום בלי להביא לי את הקליע", הוא אמר בהומור.
איך הרגשת כשהבנת שאתה על הכוונת של דודו?
"הזיה, הפתעה מוחלטת היינו מיודדים מאוד, הבן שלי ושלו חברים מהגן. הייתי בהלם, אני זוכר ששאלתי את השוטר שהראה לי בחקירה תמונות של דודו עם האוטו שלי והכניסה לבית, שהוא ממש אסף מודיעין, מה הם רוצים ממני, ה'עבודה' כבר יצאה החוצה".
כשהוא כבר ידע שהסכנה עשויה לארוב לו מחוץ לבית, בדרך לטיול תמים עם הכלבים הוא הבחין באדם חשוד על אופנוע ונדלקה לו נורה אדומה: "התקשרתי למשטרה בבהלה, אמרו לי לחכות והם הגיעו תוך שניות, הם אמרו שהם מוסווים ושאני יכול לצאת עם הכלבים. יצאתי ואיך שהתקרבתי לשם האיש עם הקסדה פתח את הארגז מאחור והוציא משהו, השוטרים קפצו ופוצצו אותו. התברר שזה היה צלם פפראצי שחיכה לראות איך חזרתי מהמשטרה", סיפר.
"יומיים אחרי זה קרתה הטרגדיה", אמר הדר על ההתאבדות של טופז בכלא והסביר מדוע כאב לו על מה שקרה לו: "זה סיפור נורא עצוב, הוא היה חולה. אני לא מאמין שהאדם היה בריא בנפשו, ברור לך שמשהו לא בסדר".
כשדודו הצליח הוא פירגן, אולי זה מה שהטריף אותו.
"לפי התפיסה שלו באו ולקחו לו את המקום. אני זוכר שהילדים היו בגן ובבית הספר ביחד, היינו נפגשים ומדברים ונורא פגע בו שלא נפגשו איתו בכירי הערוץ, הוא אהב מאוד את הכבוד והגינונים. זה התבשל אצלו המון זמן, הוא היה תחרותי מאוד, הייתי אומר לו לשחרר, אבל הוא לא ידע. אגו ונרקיסיזם עם מחלה וכדורים, הערבוב הזה לא טוב. בכלל, זה מקצוע שאתה צריך להבין איפה אתה בכל רגע".

את הדמות של ז'וז'ו חלסטרה הדר הציג לראשונה בתוכנית של טופז ולימים הביא למסך בלהיט הראשון שלו בטלוויזיה, "הקומדי סטור". בשיא ההצלחה, הוא התארח בדמות בתוכנית "המעגל" של דן שילון ובקטע שהפך ידוע לשמצה, הוא חבש תרבוש לראשו של שר האוצר דאז, בייגה שוחט וביקש ממנו לנגן במשולש. "זאת תקופה שהם היו כאלה פוצים, שפתאום לראות את בייגה עם תרבוש זה מטורף. אחרי השידור דן עף ויום אחרי זה, כשהתחילו תגובות, הוא קצת ירד, אני אמרתי לו שזה עדיין בטעם טוב. לעומת ערוץ 1 הישן, אנחנו היינו משהו אחר, משובב, שוחט הבין שהוא במצוקה רק אחרי שהגיעו תגובות. לי זה נראה צבוע כי הם הולכים כל שנה למימונה, לא ראיתי את הבעיה הזו ואולי זה חלק מהדבר".
אנשים ברחוב רצו שתעשה ז'וז'ו, לא תמיד ברגישות.
"יש סיפור מפורסם שתפסו אותי באלימות בשווארמה בחיפה כשמיהרתי ואמרו לי לעשות קטע של ז'וז'ו. אמרו לי 'מה קרה, בטלוויזיה אתה נחמד?' ואתה עושה כמו איזה אפס, רק שיעזבו אותך. הרוב לא כזה, אבל כשזה קורה לך, אתה רוצה לעזוב את המקצוע".
"בסוף יש לך החלטות בחיים ורק בדיעבד אתה יודע אם עשית נכון או לא"
אחרי שתי עונות, החליט הדר לעזוב את התוכנית ועבר למשבצת המבוקשת של שישי בערב. המעבר לא היה פשוט עבורו: "לא רציתי, הייתי בכלל בהצגות, היה את 'גריז' שהיה אחד השלאגרים הכי גדולים. אמרו לי 'אל תדאג, אנחנו טלעד. עשינו את 'הקומדי סטור'? נעשה לך תוכנית'. בשיא ההיבריס, עוזי פלד החליט להקדים את עליית התוכנית כדי לתת לכולם מכה ובספטמבר עולים, אבל אני עד אוגוסט לא קיים".
אז למה הסכמת?
"הם רצו מאוד לעשות תוכנית, אתה סומך עליהם. לא הבנתי בטלוויזיה, גם 'טדי' לא הבינו בטלוויזיה, לא נעים להגיד. אם טלעד הגדולים, הזכיין שמבין הכל, אומר שיהיה בסדר, אז אנחנו נכשיל את זה?".
אחרי חמש תוכניות זה ירד.
"זו אחת החוויות הכי קשות שהיו לי בחיים. אני ממש זוכר שעוזי פלד ז"ל, שהיה איש שנון ומקסים, הביא לי לריאיון ראשון את ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט. הוא התחיל לדבר על ירושלים והוא לא עצר, בראש רציתי לעבור לשאלה הבאה ולא ידעתי איך לעצור. בשלב מסוים נכנסתי להתקף חרדה, תוכנית ראשונה, אין פרומטר, העורך צועק באוזן, מה אני אגיד לו לסתום? אני רק רואה את השפתיים של אולמרט זזות ואומר לעצמי 'שייפול עליו פנס, שיקרה לו משהו', אני אפילו לא קטעתי אותו. זה טראומטי לעבור התקף חרדה כשאין אף אחד איתך, לא עניין את אף אחד כלום. הבנתי באותו רגע שכל מה שאעשה בחיים, אעשה לבד, לא סומך יותר על אף אחד, לא במאים ולא מפיקים".
מה החלק שלך בכישלון הזה?
"שהסכמתי, שלא הלכתי עם הבטן שלי, שלא אמרתי שאי אפשר להכין תוכנית בשבועיים. אני זוכר שבחמש התוכניות האלה, וזה הכי מצחיק, הרווחתי יותר מכל מה שהרווחתי במאה פרקים ב'קומדי סטור'. זה כמו בעולם הכדורגל, כשאתה משחק בקבוצה קטנה ופתאום מציעים לך חוזה במכבי חיפה או בית"ר. אין מה לעשות, בסוף יש לך החלטות בחיים שאתה עומד בפני צמתים ורק בדיעבד יודע אם עשית נכון או לא".
התוכנית ירדה, פתאום אתה לא באוויר ויש שקט.
"היה לא קל, זה מעבר מאוד קשוח, נוצר משבר גדול גם עם בית ההפקה שלי, אני תמיד נשארתי נאמן להם. אתה מתחיל לקבל הצעות מוזרות לעשות דובי בהצגות ילדים לא טובות".

את אירוע הלב שלו, כזכור, קיבל הדר כשהיה בן 47 בלבד, צעיר ב-6 שנים מהגיל בו הלך לעולמו אביו: "אני זוכר שבגיל 53 הייתה לי שנה קשה, הייתה הקלה, אבל היה לי עניין עם זה". בשל לכתו בטרם עת, אביו של הדר לא זכה לראות אותו מצליח: "הוא נפטר כשהתחלתי ללמוד משחק. הוא נתן לי את ברכת הדרך, הוא אמר לי שגם הוא רצה תמיד לשיר ואמר שאצליח תמיד, הרגשתי שהוא איתי".
גם אחרי שהוא נפטר?
"כן, עד היום ברגעים של צמתים אני נוסע אליו ויושב איתו, המשפחה יודעת שיש רגעים שאני נוסע לקבר ויושב איתו קצת. תמיד הייתי אומר לדני קושמרו, שהוא גם אוהד הפועל באר שבע שרוף, כשראיתי אותו חוגג עם אבא שלו את האליפות שזה הורג אותי. מה הייתי נותן בשביל חיבוק עם אבא באליפות".
היית ילד עם תלתלים צהובים ועיניים כחולות. כמה מכות חטפת בילדות בגלל המראה?
"רציתי להיות כמו החבר'ה בשכונה, שתהיה לי תספורת אלי אוחנה, רציתי להיות ז'וז'ו. הייתי שם את הראש מתחת למנורה, אמא שלי שאלה מה אני עושה ועניתי שאני משזף את השיער, שיהיה שחור. בבר מצווה רציתי נעל מגף שפיץ בבורדו ושחור, אמא שלי הזדעזעה".
המגע של הדר עם עולם המוזיקה לא מסתכם בתוכניות אותן הנחה. הוא הקליט אלבום מוזיקלי שלם, אך החליט לגנוז אותו: "עשיתי את פסטיבל הפסנתר והיה פירגון נורא גדול, אבל בחוץ חיכתה לי כתבת ששאלה 'אז מה, אתה גם רוצה להיות 'כוכב נולד' עכשיו?'. אמרתי 'יואו, איזה באסה' וזהו, חתכתי. היה לי נורא קשה, פתאום הרגשתי עירום לגמרי, אבל זה תקליט מקסים".
אתה עדיין עם הסיגרים אחרי אירוע הלב?
"כן, זה ה'גילטי פלז'ר', זו הפשרה שלי עם הרפואה המתקדמת. הייתי בעבר עוד איזה 35-40 ק"ג, זאת הייתה מכה לא פשוטה, אירוע לב משמעותי ששינה לי את החיים. הייתי צריך לעשות דיאטה, להוריד אלכוהול, ביקשתי שישאירו לי משהו שתהיה לי סיבה לחיות, אז אמרו שאם אעשה את הכל ישאירו לי את הסיגר".
הדר הוא אבא ל-7 ילדים, חמישה ביולוגיים ועוד שניים מנישואיה הקודמים של אשתו, ליאת. לפני כשנתיים הוא חיתן את בתו לשיר לבחירת לבה אורטל והתרגש במיוחד במהלך טקס החופה: "יש את הדבר הזה שהילדים שלך מתחתנים, אני לא יכול לשלוט בזה. היה פה אתגר עם העניין מגדרי והחתונה השונה, שיר ואורטל ביקשו ממני לחתן אותן, מה שלי ולמשפחה שלי נראה מובן מאליו, אצל הרבה אנשים אחרים זה לא".
לצד האהבה שקיבל, היו גם אנשים שטרחו להעיר לו: "אתה יודע כמה באו אליי אחרי הדבר הזה? הסרטון נהיה ויראלי, אמרו תודה, אבל מצד שני אחרים פתחו פה. מישהו ברחוב אמר לי מזל טוב שחיתנתי את הבת שלי ואז הוא אמר שאנחנו הורסים את המדינה וקילל. לא התייחסתי, אבל מאז הדבר הזה אני אומר שאני מחתן באהבה למי שרוצה, זה הכעיס אותי".
אחרי 7 באוקטובר בחרת לעלות למשאית והובלת ציוד ואוכל לחיילים בחזית.
"לא הייתי יכול להופיע או להסתכל לאנשים בעיניים. מצאנו את עצמנו במפעל האזרחי הכי גדול שהיה פה, אני לא ב'אחים לנשק', לא לבשתי את החולצות, אבל הייתי חמ"ל ההלוויות שלהם. אתה אומר לעצמך 'איך המדינה לא דאגה? איפה החמלה והניהול הבסיסי?'. אני זוכר שהתקשרתי ושאלתי למה אני צריך להתחנן לחברים ב'כתר פלסטיק' שיפתחו מפעל בשתיים בלילה כי כל החנויות כבר תרמו ואין כיסאות".
לאחר שהאבק הראשוני של המלחמה שקע, החליט הדר להסב את המשאית גם למטרות בידור: "זה היה חודש וחצי קשה, אבל הרגשתי שאני עושה שליחות, אחר כך היא הפכה למשאית של הופעות, סער (הבן שלו) הצטרף אליי והופענו לחיילים. זה נראה כאילו האומנים הם גיבורי על, באים לבתי חולים, זה לא פשוט לעודד אדם שפתאום אין לו יד. לא נותנים לך כלים לאירוע הזה, אתה יושב אחר כך ובוכה, זה לא טבעי לעודד, להצחיק ולספר בדיחות".
אז חשבנו שאחרי הטלטלה שהמדינה עברה בטוח יבוא התיקון הגדול.
"אני זוכר שחזרתי הביתה ואמרתי לליאת שעם ישראל זה עם נפלא. היום אני קצת מדוכא, אני הרבה פחות אופטימי מפעם, יש דברים שכבר אי אפשר לשנות. אני משתגע שמדברים על ימין ושמאל, אנחנו בסוף אוהבים את המדינה הזו, מבאס אותי מה שנהיה מנורמל".